אורחת לרגע מפורום ביטלס
אני הגעתי לשייגעצ דרך שיקו - מכירה אותו מההופעות של המג'יקל, מאוד אוהבת את הנגינה שלו (ואותו בכלל, אחד האנשים הכי מקסימים שאני מכירה). הסתקרנתי לשמוע אותו יותר וכך גיליתי את שייגעצ. החיבור הראשוני שלי היה למוזיקה - הלחנים והגיטרות, באופן טבעי - האוזן קולטת קודם כל את המוזיקה ואח"כ את המילים. בתקופה הכי מבובלת בחיים שלי השירים הכאוטיים של שייגעצ זה בדיוק מה שהייתי צריכה. המלים של יובל קולעות בול למחשבות שלי, הגיטרה של שיקו מתארת בדיוק את התחושות והרגשות שלי. ברור שיש שירים שמדברים אליי יותר ויש שירים שמדברים אליי פחות, זה הכי טבעי שבעולם. אבל אני מוצאת דווקא הרבה אופטימיות בהרבה שירים. אינטרקום נחשב שיר מאוד עצוב, אבל הפזמון אופטימי. וכפי שנכתב מעליי - השילוב בין המלים הקצת עצובות ללחן השמח ב"משקאות חריפים" ו"המילים הכי יפות" דווקא הופך את השירים לפחות "דכאוניים". ובכל מקרה - לא צריך להגזים, זה לא שירי דכאון סטייל אבי ביטר! דרך אגב, ב-2 ההופעות האחרונות של המג'יקל אסף תופף, והוא ממש נחמד ומתופף מגניב. והיה ממש כיף להכיר אותו. וזהו, מקווה להגיע להופעה שבוע הבא בבארבי ת"א. ונעים מאוד - אני רעות