אין לי תשובה. יש לי שאלה -
יש משהו שאני לא כ"כ מבינה: אם תלמיד נמצא במצוקה של מצב קשה בבית, או סתם שהוא חלש בלימודים למרות שהוא מאד מתאמץ, וצריך התחשבות - אין דיבור איתו? לא מדברים מלב אל לב לתלמידים? לא מעבירים להם חום מעבר לחומר הנלמד והציונים? הציונים זה הדבר הכי חם ביחסים בין המורים לתלמידים? סליחה שאני מתבטאת ככה, פשוט נראה לי הגיוני שמפרידים ציון מיחס. יש לו בעיה - הוא צריך עידוד ע"י דיבורים, יחס מיוחד בקטע האישי - אם הוא אחד שצריך שירימו לו את המורל, אז לתת לו איזה תפקיד שמשמח אותו (הכל תלוי באישיות שלו, במצב וגם בגיל שלו וכו'), או לבקר אצלו בבית ולשוחח איתו אישית באופן קבוע בתקופה הקשה וכו'. בשיחה אפשר להבהיר לו שהציונים אינם משקפים את הגובה האמיתי של אישיותו, אלא מדד של ידע, ואין שום בעיה עם זה שעם נתונים בעייתיים כמו שלו, הידע יהיה נמוך יותר מאחרים. זה לא גנאי ולא מינוס. מישהו אחר במקומו היה מקבל נכשל על ימין ועל שמאל, והוא מקבל ציון עובר לאורך כל הדרך, ומגיע לו כל הכבוד על כך. מה הבעיה לכתוב: 60 - עבודה יפה מאוד! (באדום כזה, כמו שרק מורות יודעות לכתוב...) ואז לא צריכים לשקר ולא צריכים לשנות ולא צריכים להתחשב. אני לא מצליחה להבין איך מעבירים יחס וחום והתחשבות בבעיה אישית דרך ציונים... אני לא באה אלייך בטענות חס ושלום. סביר שהנתונים הם כאלה שאי אפשר לתת יחס כזה. אבל כואב לי שכך הם הדברים...
