ועכשיו ההמשך
ועד רבני יש"ע בס"ד ג' חשון תשס"ז קריאה גדולה למחות בכל תוקף נגד מצעד הבושה! וְלֹא תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם בּטַמּאֲכֶם אֹתָהּ כּאֲשׁר קָאָה אֶת הַגּוֹי אֲשׁר לִפְנֵיכֶם: ( ויקרא יח) אנו קוראים לכל הציבור, שומרי מצוות ושאינם שומרי מצוות, לצאת במחאה כדי לשמור על כבוד האומה, ולהפגין במאורגן ובמסירות נפש, יחד, כאיש אחד, חרדים וחילונים, דתיים ושאינם דתיים, כנגד הבושה העומדת להתחולל ברחובות ירושלים. ממשלה בישראל, מערכת החינוך ומערכת בתי המשפט התומכים אפילו בשתיקה במצעד הבושה, כולם אשמים ונושאים באחריות לתוצאות החמורות הצפויות מקיומו. עם ישראל כולו סובל מפירות הבאושים של הגירוש, ומתוצאות מלחמת לבנון השנייה אשר באה בעקבותיו. העם לא ייתן להמיט על עצמו חרפה נוספת ומלחמות נוספות. אנו קוראים למי שכבוד ישראל ועתידו יקר בעיניו, להצטרף למחאה הציבורית הגדולה. חברי ועד רבני יש"ע: (רשימה חלקית) הרב דב ליאור- ראש ישיבת ניר קרית ארבע ורב העיר הרב נחום אליעזר רבינוביץ - ראש ישיבת ברכת משה מעלה אדומים הרב אליקים לבנון - ראש הישיבה ורב הישוב אלון מורה הרב שלמה אבינר - ראש ישיבת עטרת כהנים ורב הישוב בית אל הרב דניאל שילה - דובר הועד ורב קדומים הרב טוביאס משה מרדכי - רב מקומי קדימה צורן הרב אוחנה יוסף - רב קרית מוצקין רבני העיר והשכונות - דימונה הרב משה אליעזר הלוי רבינוביץ - רב הישוב בית חג"י הרב שמואל אליהו - רב העיר צפת הרב משה אודס - רב הישוב צופים הרב יצחק הלוי - קרני שומרון הרב דניאל כהן - רב הישוב בת עין רעיונות לומר בפני הציבור בבתי הכנסת ובשכונות: סדום וירושלים בעוד כשבוע, ביום שישי ה 10/11/06, בעש"ק פרשת "וירא", אמורים להתקבץ לירושלים, שוכבי משכב זכר מארבע כנפות תבל ולצעוד ברחובותיה. כדאי להיזכר בפרשת נח ובסיבת המבול – "וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ". דחיקת העולם לתוהו ובוהו מוסרי, מאיצה את חזרתו לתוהו ובוהו פיסי. כך הם הדברים בהיסטוריה העולמית ועל אחת כמה וכמה בארץ ישראל ובירושלים. מעשה הנבלה הזה קיבל כמובן את אישור הבג"ץ. אותם בריונים בגלימות שחורות, המונעים מיהודים מלהתפלל במקום קודשם בהר הבית כדי לא לפגוע, כביכול, ברגשות המוסלמים. (היתה זו החלטתה הציבורית הראשונה של דורית בייניש בתפקידה החדש). ישנו קו ברור בין חטאי היחיד הנעשים במחשכים ובחוסר לגיטימציה ציבורית, לבין מצב בו הסטייה הופכת לנורמה מקובלת. זהו בדיוק הקו שבין בני התרבות לסדום. בדיוק את הקו הזה מתאמצת חבורת הסוטים הרעה הזו, לנפץ. וכך כתב הרב יצחק ליפשיץ: " ... כוונת היוזמים מצעדים אלה, היא ליצור לגיטימיות ערכית של התועבה. אין מדובר כאן בזכות חוקית להתנהג בתועבה, אלא בקריאה להפוך את התועבה למעשה מוסרי. זו מלחמה מוסרית של ממש. בכתבי ההוגים של ההומוסקסואלים הם תובעים ליצור הכרה ב"שיח" הציבורי ולא רק בבתי המשפט. הם מעוניינים להיחשף בפומבי כדי שמה שנראה לאנשים בלתי מוסרי ייהפך אט אט למוסרי. זוהי מלחמה מאוד מתוחכמת, ואנשים דתיים נגררים לויכוח הלא נכון - לויכוח על זכותם להיות הומוסקסואלים. המלחמה שלנו צריכה להיות על המצעד עצמו. אסור לנו להרשות זאת בשום פנים ואופן, ולהלחם בתופעה הזו ככל יכולתנו." המלחמה במצעד אינה שונה במאומה מן המלחמה על גוש קטיף, המאחזים, או כל הפגנה כתומה אחרת. אולי היא אפילו יסודית יותר. ביום שישי י"ט חשוון, 10/11 – נצטרף כולנו לעולים לירושלים לחסום את מצעד התועבה. לתושבי ירושלים עיר הקודש לאוהבי השם ולעבדיו די בכל אתר ואתר בכלל ובירושלים עיר קודשנו בפרט. שמועה שמעתי שביום שישי, י"ט במרחשון תשס"ז, מתכננים, ר"ל היל"ת, בני פריצי עמנו, לעשות שוב "מצעד גאווה" בירושלים עיר הקודש, ורוצים לבוא אלפי מתועבים עושי מעשי סדום ודור המבול בתוך פלטרין של מלך, להראות ולהוכיח לכל העולם שכביכול אין המלך בביתו, לית דין ולית דיין, איש הישר בעיניו יעשה. מצעד כזה בירושלים מהווה בהכרזה ברורה ביותר של מלחמה נגד הקב"ה, ממ"ה, בתוך ביתו. תארו לעצמכם אם מצעד כזה יעבור בירושלים עיר הקודש, שרוב תושביה נחשבים נאמנים להשם, בלא שאלפי שלומי אמוני ישראל יצאו לעצור אותו בגופם, וימלאו את מגרש הרוסים, אלא רק כל אחד יזדעזע לעצמו במקרה הטוב, ויסתפקו במחאות סמליות במקרה היותר טוב – איזה חילול השם עצום יגרם בעולם, בראותם שאין למלך אף לא אוהב אחד אמיתי, שמוכן למסור נפשו למען המלך, אלא כולם מתחזים לחושבים רק על העוה"ז והעוה"ב של עצמם. איזה חרון אף עצום, על שונאיהם של ישראל, בכלל עלול להיות, באם כזה חילול השם יצליח לעבור בירושלים עיה"ק. צריך לדעת שאנו בתקופה קשה של עקבתא דמשיחא. וס"מ נלחם בכל כוחו לפני ביטולו. וקליפת עמלק ושער הנ' של הטומאה נלחמים במסירות נפש, וכנגד זה הקב"ה תובע מסירות נפש לקדושה ובזכות זה ניגאל. וזו תקופת הבירור שהקב"ה בודק כל אחד ואחד אם נאמן לו או לא. לא עת לאיש שבת ספון בביתו, אלא על כל אחד ואחד מוטל לאהוב את הקב"ה יותר מגופו, נפשו, משפחתו ומאודו. החלש יאמר גיבור אני - וילך בעצמו בלי להתחשב באחרים, וישפיע על אחרים בלי להתחשב בעצמו, וילך ללחום את מלחמת השם אלוקינו במסירות נפש, לעצור בגופו את אותם אויבי השם המתפרצים לביתו, ןימנע חרון אף השם מעצמו וממשפחתו ומישראל. חזק ונתחזק בעד עיר אלוקינו, והשם יעשה הטוב בעיניו. ונזכה כל ישראל להחתם לחיים טובים ישועה וגאולה שלימה עוד השנה.
