שלום

fairytell

New member
שלום

החלטתי להתיעץ איתכן.... משפחתו של בעלי לא גרה בארץ,וכאשר התחתנו לפני שנה בדקנו איתם מתי נוח ומתי הם יכולים להגיע,ושילמנו לא מעט על החתונה. דאגנו שכולם יגיעו ואפילו עשינו את השבת חתן במושב של דודתו לפי רצונה של אימו כדי לא להעליבה-והאמינו לי שהדוד זה העליב אותי לא מעט ואף את אימי לפני החתונה-לא לדבר על עוגמת הנפש שגרם לבעלי.(טרח לשאול חודשיים לפני החתונה מה קורה אם החתונה מתבטלת). אבל נעזוב את עינייני הכספים,כי בכל מקרה משפחתי היא היחידה שיכולה לעזור ועוזרת מפני שבעלי יתום ואמו שנשאה בשנית איננה יכולה לתת עזרה וכמו שאני טוענת-העיקר שהיא בסדר ודואגים לה ואנחנו לא צריכים לדאוג לשלומה ולרווחתה בנוסף. יש לציין שאני מסתדרת איתם מרחוק והם גם לא גרים כאן וכאשר הם מגיעים לביקור,אנחנו מארחים אותם בשימחה. אחותו של בעלי התארסה במזל טוב,ורוצה להתחתן במהירות,אמרנו להם שיקבעו תאריך ונגיע-אם כי אולי רק לחתונה,הם אמרו שישתדלו לקבוע לפי מה שנוח לנו שזה יהיה לפני או אחרי פסח. אתמול הודיעו לנו שתאריך החתונה הוקדם בחודש,בשל דודתו של בעלי אשר אינה יכולה בפסח כי ביתה באה לביקור מארצות ברית. מדובר בדיוק בתחילת הסמסטר ואינני יכולה להפסיד,מה גם שבשל מצב בריאותי לא נראה לי שאעמוד בטיסה+חתונה+חזרה הביתה ביומיים. אני מרגישה שתמיד מעמידים אותנו אחרונים ולא מתחשבים בנו כלל,היינו שמחים לבוא ליותר זמן והיינו שמחים אם היו בודקים איתנו קודם.כרגע הנטייה שלי,היא לא להגיע לחתונה ולחסוך לנו סיבוך בריאותי אפשרי וכסף. אני מרגישה שכל ההתחשבות שלנו בהם לא באה לידי ביטוי ביחס חזרה,קבענו לפני החתונה במיוחד את הטעימות כך שאימו ואחותו יכלו להגיע והן לא הגיעו (כי לא היה להן איך-מה שלא הפריע להן יומיים אחר כך לקחת מונית מהמושב לעיר לבקר חברים), הן הגיעו חודש לפני החתונה ובקושי בילו איתנו ועוד ועוד... לפני חודשיים חמותי הייתה כאן לחתונה של בת דודתו ואירחנו אותה יפה,בישלתי לה,הורי אירחו אותה ועשינו הכל,היה נחמד לקבל את אותו יחס חזרה. מקווה שלא עייפתי אתכם,זה פשוט מאוד מאוד מתסכל
 
אז ככה..

את מתארת מערכת יחסים חד-צדדית, שבה אתם מתחשבים, נותנים מעצמכם, דואגים, והצד השני... נייט. מרגע זה את יכולה להחליט, אם את טורחת סביבם כ"כ או לא. וכדי שתחסכי מעצמך כאב לב, כדאי שתעשי את הדברים שאת עושה ולא דורשים מאמץ גדול מדי ממך. לא יותר. לגבי החתונה, אני לא חושבת שצריכים להתחשב בך או בדודה. וסליחה אם זה לא נשמע לך. את החתונה קובעים לפי הנוחות של הזוג ואולי הנוחות של ההורים. אם צריכים להתחשב באילוצים של כולם, אי אפשר לקבוע תאריך. לעצם הענין לא משנה אם הם התחשבו בדודה או בסבתא, הם קבעו תאריך - ואתם תחליטו - מתאים לכם או לא. אני חושבת שאתם צריכים לעשות את המאמץ - בכל זאת חתונה של אחות. אם את לא יכולה (הבנתי שמסיבות בריאותיות), הייתי שולחת את הבעל לבד. בהצלחה.
 

אוסה

New member
ברוכה הבאה ../images/Emo24.gif

טוב ראשית אני חושבת שאם יש מצב בריאותי שעומד על הפרק ואינך יכולנ לטוס אל תטוסי אבל תדאגי שבעלך יטוס לחתונת אחותו. תקשיבי בחיים יש כאלו שמתחשבים יותר ויש כאלו שמתחשבים פחות כמו כן בחיים אי אפשר להגיע לנקודה בה יהיה לכולם טוב ונח - אי אפשר לרצות את כולם ובמקרה שלכם זה נשמע כאו שאתם לא תגיעו או שהדודה והבת והמשפחה שלה לא יגיעו כי הם יהיו בארץ..... כנראה שהדודה היא מסמר המשפחה ולכן העדיפו לערוך חתונה לפי הלו"ז שלה. את מדברת על סיפור של יומיים מבחינת הלימודים אני מאמינה שתצליחי להשלים את החומר זאת לא בעיה כ"כ גדולה אבל שוב אם יש קטע בריאותי שלא תוכלי לטוס הרי שהפתרון הוא שלא תטוסי ותודיעי מראש על הסיבה גם (שלא יפרשו זאת אחרת)
 

fairytell

New member
תודה:)

בוודאי ובוודאי שבכל מקרה בעלי יטוס לחתונה.אין לי כל כוונה להרחיק אותו מהמשפחה שלו. כאב הלב הגדול הוא על חוסר היחס שהוא מקבל לעיתים קרובות,יש לו גם נטייה להציג כאילו הכל בסדר,והכל טוב והאמת שאני מבינה אותו,כי גם אם יגיד שלא-לא יעזור לו. לגבי התאריך,אני חושבת שאפשר להתחשב אם רוצים שהאורחים יגיעו,אנחנו שברנו את הראש בניסיון למצוא תאריך שיתאים לכולם. לפעמים פשוט נקרע לי הלב בשבילו,כשהלכנו לקנות בגדי חתונה,אמו רצתה לשלם ואחר כך די התפלאה ונרתעה מהמחיר...לא נעים,כבר היינו קונים לבד. מדובר בהמון דברים קטנים כאלו שהתצטברו,הייתי מתה שחמותי תתקשר יותר ותדבר איתי,או שירימו טלפון לפני שסוגרים על תאריך(אנחנו הרצנו טלפונים שבועים),אני לא רוצה לקלקל-אבל קשה לי איתם. אני מאוד מנסה לכבד,התקשרתי להגיד מזל טוב,שאלתי את אימו מה ראוי ללבוש לחתונה שם וכ"ד... הכי מוזר שהיא תמיד טוענת שהיא החמה הכי טובה בעולם כי היא גרה 3000 קילומטרים מאיתנו,וכל פעם אני נעלבת...
 

אוסה

New member
תסתכלי על חצי הכוס המלאה

אם היא טוענת שהיא החמות הכי "טובה" וזה במרחק של 3000קילומטרים....תארי לך איזה חמות "מצויינת" היא היתה אם המרחק היה שני קילומטר? חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח אל תעלבי רחוק מהעין רחוק מהלב......אל תקחי ללב.
 

solantro006

New member
אני חייבת להגיב

קודם כל אין פה"צד אחד" ו"צד שני",יש פה :א: את חמותך ב:את אחותו. אני די בטוחה שלא את כל ההחלטות הן עושות יחד.ואת מכירה את הלחץ של לפני החתונה,שכל אחד מתחיל ללחוץ לכיוון התאריך שהכי נח לו ,כנראה שאתם לא הכי דומיננטיים במשפחה(לא בהכרח פחות חשובים),ואי אפשר להתחשב בכולם.לפי ה"ראש"של הזוג הבקרוב נשוי זה"מי שחשוב לו מספיק -יגיע". והכי חשוב-אני יודעת שיש אנשים שיותר נעלבים ויש שפחות,אבל להיעלב זו ברוב המקרים מבחירה,לא חייבים להפגע מכל דבר,והעובדה שאתם הפכתם עולמות ,לא אומר שזה מה שכולם יעשו.קבלי את תאריך החתונה בתור עובדה ,לכי לחתונה אם תוכלי,תרקדי,תהני,ונצלי את המיטב ממנה. בהצלחה,ממני הכוסברה.
 

אנפה2

New member
בוקר טוב לך, קראתי את מה

שכתבת, אני מתיחסת בעיקר לחתונה. בני גר עם אשתו וילדיו בארה"ב, לפני שנה נשאה ביתינו, וכלתי לא רצתה להגיע, פחד מהטרור, 3 ילדים קטנים ואולי עוד, סיבותיה עמה. בני הגיע לבד לחתונה, לא התמוטטו השמיים, השמחה היתה שלמה לגמרי, איש לא הזכיר או אמר שחבל שהכלה והנכדים לא הגיעו, היחסים שלנ עם כלתינו נפלאים. הדברים הם כמו שמתיחסים אליהם, אם תעשו מזה עניין יהיה עניין , ואם לא אז הכל יעבור חלק, יש יותר מאפשרות של לא לבוא לחתונה. בעלך יכול לטוס לחתונה לבד. לפני חודשיים כלומר לפני המלחמה , הגיעו הכלה הבן והנכדים לביקור בארץ היה נהדר, איש לא שומר אצלינו כעסים כי מראש החלטנו שלא יהיו, אנחנו במשפחה לא מנהלים פינקס חשבונות, מי אמר למי , למה , מתי, מי העליב יוותר, מי נעלב יותר וכו'. זה לא אומר שאין אצלנו התרגזויות, או הרגשות של ניצול, יש ויש, אבל ממשיכים הלאה, סולחים , מנסים לשכוח, אחרת יש לסחוב על הגב ערימה גדולה מאוד של זבל. יום טוב, ועוד מעט שבת שלום.
 

אוסה

New member
אנפה ../images/Emo45.gif

גם אני מאמינה בדרכך שלא שומרים כעסים! אני למדתי שבחיים לא מתעכבים על שטויות - למה זה טוב???!!
 
למעלה