אני מאיפשהו
New member
שלום
התחלתי לאחרונה טיפול פסיכטרפיסטי פעם ראשונה בחיי, אבל אני רוצה להעלות בכל זאת את הבעיה. אני בת 25, סיימתי לימודים, מחפשת כרגע עבודה. הכל היה בסדר עד לפני 5 חודשים, כשהכרתי את חבר שלי.מאז פשוט הלך לי התיאבון והתחלתי לפחד לאכול לפני פגישות איתו מחשש להקיא. עם הזמן זה המשיך ונהיה לא רק לפני פגישות אלא ככה במשך כל הימים,גם ימים שלא אמורים להיפגש. בנוסף לזה לאחרונה צצות אצלי תחושות של ריקנות וחוסר אונים,אני קמה בבוקר מדוכאת ולפעמים חלשה.יש לציין שיש לי בעיית חוסר ברזל ואני לוקחת זמנית כדורי ברזל. אולי חוסר ברזל משפיע על דיכאון? תחושות של חוסר מצברוח ותחושה שאני לבד בעולם וזה מפחיד אותי התחושות האלה. והתחושות האלה מביאות להתעסקות אם יש לי או אין לי בחילה. יש לציין שאני מוקפת חברות טובות וחבר שאוהב ודואג,ומשפחה שדואגת ואוהבת. אני פשוט לא מבינה למה קורה לי מה שקורה. הפסיכוטראפיסטית אמרה שאני מצויה בחרדה כי רוצה לדעת כאן ועכשיו מה יהיה איתי ועם חבר שלי (הוא קשר רציני ראשון שלי) ושצריך לקחת את זה יותר בקלות וליהנות מהרגע. אמרה לי שתיתן לי עצות לפעולות הרפייה והמליצה לעשות הליכות ברגל. מה לעשות? איך להחזיר את המצברוח הטוב שוב? ואיך להיפטר מכל המחשבות האלה אם יש\אין לי בחילה? איך להיות חזקה מבפנים ולא לחשוב על זה בכלל? המשך-
התחלתי לאחרונה טיפול פסיכטרפיסטי פעם ראשונה בחיי, אבל אני רוצה להעלות בכל זאת את הבעיה. אני בת 25, סיימתי לימודים, מחפשת כרגע עבודה. הכל היה בסדר עד לפני 5 חודשים, כשהכרתי את חבר שלי.מאז פשוט הלך לי התיאבון והתחלתי לפחד לאכול לפני פגישות איתו מחשש להקיא. עם הזמן זה המשיך ונהיה לא רק לפני פגישות אלא ככה במשך כל הימים,גם ימים שלא אמורים להיפגש. בנוסף לזה לאחרונה צצות אצלי תחושות של ריקנות וחוסר אונים,אני קמה בבוקר מדוכאת ולפעמים חלשה.יש לציין שיש לי בעיית חוסר ברזל ואני לוקחת זמנית כדורי ברזל. אולי חוסר ברזל משפיע על דיכאון? תחושות של חוסר מצברוח ותחושה שאני לבד בעולם וזה מפחיד אותי התחושות האלה. והתחושות האלה מביאות להתעסקות אם יש לי או אין לי בחילה. יש לציין שאני מוקפת חברות טובות וחבר שאוהב ודואג,ומשפחה שדואגת ואוהבת. אני פשוט לא מבינה למה קורה לי מה שקורה. הפסיכוטראפיסטית אמרה שאני מצויה בחרדה כי רוצה לדעת כאן ועכשיו מה יהיה איתי ועם חבר שלי (הוא קשר רציני ראשון שלי) ושצריך לקחת את זה יותר בקלות וליהנות מהרגע. אמרה לי שתיתן לי עצות לפעולות הרפייה והמליצה לעשות הליכות ברגל. מה לעשות? איך להחזיר את המצברוח הטוב שוב? ואיך להיפטר מכל המחשבות האלה אם יש\אין לי בחילה? איך להיות חזקה מבפנים ולא לחשוב על זה בכלל? המשך-
