שלום

[אמא לבן]

שלום

שלום לכם. אני חייבת להודות שאני קצת מהוססת. אני לא "חיית" מחשבים ולמעשה אני זקוקה לעצה מכם. יש לי בן מקסים שגילו 17. אני לא יודעת אם להגדיר את רגשותיי כחששות/מחשבות או השערה, אבל נראה לי שהוא נמשך לבני מינו. אין לי מידע ודאי אבל מעולם לא היו לו חברות (ידידות-כמו שהוא עצמו מגדיר אותן היו הרבה- אבל חברה לא)ץ הוא לא מתחבר לבני גילו ליציאות או לבילויים, כמו אחיו הקטן לדוגמא. לפני כחודשיים מצאתי בטעות שיר שאני חושבת שהוא כתב (או העתיק, אני לא ממש בטוחה). אחד המשפטים בשיר מדבר על נשיקה עם גבר שהיה רוצה לנשק. אני חייבת להודות שנבהלתי, אפילו בכיתי. אני גרושה ולכן איני יכולה לשתף את אביו (זה קשור לדעתכם?). אני אובדת עצות. אני לא בטוחה שאני יודעת איך לגשת אליו או לנושא. אני חוששת מההשפעה שעלולה להיות על אחיו.אני לא רוצה להציע לו ללכת לייעוץ פסיכולוגי והגעתי למבוי סתום. אני מחפשת את התשובה ובטעות הגעתי לפורום של תפוז. אני עוקבת אחרי אלה של ההומואים והלסביות והכותבים בפורום הזה נראים לי מבוגרים,ומנוסים יותר. איך לגשת אליו? מה אתם מציעים ? איך אמא שלכם באה אליכם? בתודה

 

[MARMELAD]

אמא יקרה...

הייתי אומר שלחששות שלך יש איזה שהוא בסיס. גם בלי להכיר את הסיפור הספציפי, הנסיון שלי מלמד אותי שאם יש לבן שלך שיר שמדבר על נשיקה בין שני גברים, ובמיוחד שהוא רשום בכתב יד, אז בהחלט ייתכן שהוא הומו. אבל מה? אני לא רואה שום סיבה לחשוש. יכול להיות שהחיים ההומוסקסואליים אינם נורמטיבים. אבל הם לא רעים. בכלל לא. ולכן את יכולה להסיר את החששות. אני מאמין שאם תתמכי בבנך הוא רק ירוויח מזה. לעניין הגירושים אין עד כמה שאני יודע ומבין שום קשר לנטייה מינית. בימים האלה, כשכל זוג שני מגיע לרבנות, היו צריכים להיות כחצי מילדי מדינת ישראל הומוסקסואלים! וזה לא כך. איך לגשת אליו? אני באמת לא יודע מה לייעץ לך. זה מאוד תלוי במערכת היחסים שלך איתו, עד כמה אתם קרובים, עד כמה אתם מתקשרים זה עם זה. אני מאמין שאם תיגשי ותשאלי אותו אם הוא הומו, הוא יכחיש. למה? בלי שום סיבה. כי לבני נוער קשה מאוד לבוא ולהגיד כאלה דברים. אם תוכלי קצת להרחיב לגביי בנך ולגבייך אני בטוח שחברי הפורום יוכלו לעזור יותר...! גיא

 

[לירוי25]

"אמא יקרה לי יקרה.."../images/Emo39.gif

מה שלומך? קודם כל לא להלחץ! הסטריה לא מאפשרת לחשוב בהיגיון וחבל! אמר גיא נכון - אם תגשי אליו ותשאלי אותו לגבי הזהות המינית שלו זה רק ילחיץ אותו והוא קרוב לוודאי יכחיש. (למרות שתמיד יש הפתעות). עיצה שלי? אז ככה: -קודם כל לשמור על ראש פתוח! לא להלחץ! יכול להיות שהוא באמת הומו ויכול להיות שלא, בכל מקרה הוא הבן שלך וחושב שתשדרי לו שאת אוהבת אותו לא משנה מה! - להוציא לעצמך כבר מעכשיו את השטויות מהראש על "למה הבן שלך אולי הומו"! זה שהתגרשת מבעלך לא קשור לרצון שלך בנך ולמשיכה שלו לגברים. אבא שלי כל השנים עבד בחו"ל וכל הפסיכולוגים שאמא שלי שלחה אותי אליהם טענו שבגלל זה אני הומו... בואי נסתכל על זה לרגע - נשמע לך הגיוני? לא, נכון?! יפה. - תקשורת - דברי עם הבן שלך, אל תשאלי אותו ישירות אבל תעלי מידי פעם את הנושאים לחלל האויר, למשל "שמעת שעיברי לידר יצא מהארון?" ותפתחו שיחה בנדון, לא במטרה לשפוט או לבקר אלא מתוך רצון לחוות דעה. - אחד הסיבות שלוקח לנו זמן לספר להורים היא שאנחנו רוצים להיות בטוחים בעצמנו קודם. אם הבן שלך יגיע ויראה לו סימן קטן של חוסר ודאות את תסתערי על זה ותנסי להסיט אותו לצד הנכון לכאורה. - תשכחי מפסיכולוגים!! מה הם יעשו? יתקנו אותו? - לפעמים לוקח לנו זמן להפתח כי אנחנו רוצים להיות בטוחים, לא תמיד אנחנו יודעים באמת מה אנחנו רוצים וצריכים זמן לגבש לעצמנו דעה. -השפעה על אחיו הקטן?? כאן מדובר בנטיה מינית לא בסמים! לא נגמלים ולא מתמכרים לזה! אי אפשר לשכנע מישהו להיות גם כן הומו כי זה נורא מגניב ויעשה לו טוב.. -עיצה אחרונה - כל יום חמישי אחרון בחודש מתכנסת באגודה קבוצת תמיכה להורים (היא נקראת תהיל"ה או משהו כזה) שהילדים שלהם יצאו מהארון. יצא לי להגיע לשם פעמים כבר ונורא נהניתי! הפגישה הבאה היא ביום חמישי 31/30 לחודש בשעה 18:00 (עדיף להתקשר לפני לברר שעה מדויקת). בואי, אני יודע שאני ואמא שלי נגיע לשם, תקשיבי, תפנימי, תדברי, תשאלי, תבכי או שסתם תתענגי על העוגות שתמיד מביאים! מה יש לך להפסיד? שלך תמיד, איתי

 

[אביעד21]

אמא יש רק אחת

אני מסכים עם עמיתי שלא צריך ללחוץ עליו בנושא. מהנסיון שלי אני ממליץ לך לתת לזמן לעשות את שלו. הדבר הכי קשה ביציאה שלי היתה לספר לאמי. למרות שיש לנו יחסים נפלאים, היא פתוחה בנושא ותמיד ידעתי שהיא יודעת, והיא מקבלת את זה, לא היה לי נוח לדבר איתה. בדיעבד אני מבין שכנראה לא הייתי שלם עם ההחלטה הזאת בעצמי, אז בטח לא לספר את זה לאמי. כמה פעמים היא ניסתה לעלות את הנושא בהקשרים אחרים (לדעתי היא עשתה את זה בכדי שאבין שדעתה פתוחה בעניין) אך התגובות שלי שנבעו מחוסר החלטיות לגבי עצמי היו הפוכות למה שהיא ציפתה, ותמיד ניתבתי את השיחה לנושא אחר. את דברי אסכם בכמה עצות: תני לו לגדול, להבין, לגבש את דעתו בנושא ולעבור את התהליך בעצמו ואת מצידך תרפי כרגע מהעניין הראי לו שאת אוהבת אותו, ומקבלת אותו ושאת פתוחה ומקבלת הכול (את יכולה לעלות את הנושא בהקשר אחר אבל לא ללחוץ עליו לתגובה), והזמן (הרבה סבלנות, זה יכול לקחת הרבה זמן) יעשה את שלו.

 

[marco]

התרגשות אמיתית...

זו בדיוק התחושה שעלתה בי כשקראתי את הודעתך. לדעתי, עצם העובדה שאת מחפשת דרכים להגיע לבנך ולהבין אותו, מקסימה בעיני. החשש מלספר להורים את האמת הפנימית הכי בסיסית שלך הוא גדול ואת זה אני מניח שכל אחד בפורום מכיר באופן אישי. מניסיון אישי אני יכול לומר לך שכמעט כולם יודעים על זהותי המינית למעט שני אנשים... אמא ואבא. למה? לא פשוט להסביר. אמנם אני מגובש ויש לי זוגיות אוהבת, טובה ומאושרת, אבל טרם סיפרתי להם. אני מודאג יותר בנוגע לכאב שלהם מאשר לשלי בנושא הזה. זה לא סותר את העובדה שהיום קרב. קרב מאוד. ועל כן, אני כל כך שמח ומתרגש שפנית אלינו. בייחוד בגלל שאולי לבן שלך (אם אכן אלה נטיותיו) יהיה קצת יותר קל. אני גם אשמח לקבל עוד קצת פרטים עליו ועל יחסיכם כדי לנסות ולעזור קצת יותר.

 

[חנה בית הלחמי]

מאמא לאמא

זה כנראה שאלה של סגנון, כי אם אני הייתי חושבת שהבן שלי הומו הייתי פשוט שואלת אותו. מהכרותו איתי, הוא ידע מן הסתם שאני לא אעשה מזה עניין. מה מדאיג אמהות ? בדידות הילדים (כי "לא תהיה לו משפחה") - זה לא הכרחי והיכולת שלו לבנות לו סביבה חברתית ואולי זוגית ומשפחתית תומכת תלויה הרבה בתמיכה שהוא מקבל בבית היום. כ"כ - אם הוא רוצה ילדים, יהיו לו ילדים. "חיים קשים" - גם זה לא בהכרח. הקושי יהיה שונה משל ילד סטרייט, ילד מרדן או ילד אינדבידואליסט. גם זה קשור בתחושת הגב שתהיה לו (ממך....), שתכשיר אותו להתמודדות "בגובה העיניים" על כל סוגייה שיפגוש בה בחייו. "מחלות" - לא בבית סיפרינו ומאידך יכולות לקרות גם לילד סטרייט ולבת סטרייטית. נראה לילדה בשמה - מחלת האיידס. הרבה הורים כנראה מפחדים מזה וזה פשוט לא סביר כי הדור הצעיר מודע היום לעניין בסקס הבטוח הרבה יותר ממה שהיינו אנו, אלו שההתבגרות המינית שלהם היתה רגע וחצי אחרי שנות השישים העליזות (תרתי

). חשוב לחזק ילד הומו כמו כל ילד אחר - למימוש עצמי אינטלקטואלי, חברתי ורגשי ולראיית עולם פתוחה ולא חששנית. תשאלי אותו (תאמרי לו בהתחלה אולי שאת איתו באשר הוא) - קחו את זה משם

 

[.m]

אמא יקרה,

הרבה להוסיף אין לי. אני מסכימה עם ל הדברים שנאמרו פה - תני לו זמן - להבין, להתגבש, להיות בטוח במי שהוא. מישהו כבר כתב שזו לא מחלה מדבקת, ואי אפשר "להשפיע" - ולכן אין לך ממה לחשוש (ולמה בכלל לחשוש?) לאח הקטן, או לחילופין לשלוח אותו לפסיכולוג. היי סובלנית. בסופו של דבר, כשהוא ירגיש בנח עם עצמו, הוא יבוא לספר. אז תוכלי להקל עליו בעזרת תמיכתך המלאה. מאחלת לך הצלחה

mai

 

[MARMELAD]

ודרך אגב...

מבט חטוף בכותרות של ההודעות שנכבתו בתגובה להודעתך המקורית... מראה לי על התרגשות אמיתית. מה זה מלמד אותנו? שכנראה, עם כל הפתיחות והקבלה, לראות אמא שבאמת מנסה לעזור לבן שלה, ולא מטיחה בו האשמות על היותו "חריג" "שונה" או "מגעיל"... זה עדיין משהו נדיר יחסית. אז תודה שהבאת לנו תקווה מסויימת. כן תרבי

גיא

 

[הטרמפיסט]

שלום שלום

אני מניח שהשאלה האם את צריכה לשאול אותו, או לחכות שהוא יספר - תלויה בנסיבות. במקרה שלי, כשאמא שלי שאלה אותי אם אני גיי, זה היה לפני שהייתי בשל לספר לה (או לכל אחד אחר), ולכן עניתי לה בזמנו שלא. מה שכן - זה יכול רק להועיל לדעתי אם מדי פעם תעלה התייחסות לנושא, במהלכה תראי לו שאת מגלה פתיחות לזה (לדוגמא במהלך צפיה בסרט או בחדשות, או אם אתם עוברים ברחוב ליד דגל גאווה). כל זה לפחות יתן לו את ההרגשה שכשהוא יהיה מוכן לספר לך, זה יהיה בסדר. עוד נקודה למחשבה: אז נניח שהוא כן הומו. אין לי שום ספק שברגע שבו תוכלו לדבר על הנושא בצורה גלויה, הקשר שלכם יהיה הרבה יותר קרוב. הרי עם כל החששות שלך, אני בטוח שתסכימי איתי שאת מעדיפה שהבן שלך יוכל וירצה לספר לך ולהתייעץ איתך על כל הדברים שעוברים עליו. אגב, הארגון "תהל"ה" קם בדיוק למטרה הזו - לסייע להורים שילדיהם הומוסקסואליים. אם תרצי, כאן יש מידע נוסף עליהם. את כמובן גם מוזמנת להמשיך ולכתוב אצלנו - אני אישית מאוד סקרן לשמוע אם בינתיים משהו התפתח, או אם התגובות שנכתבו כאן עזרו לך במשהו.