שלום,

moomita

New member
שלום,

כשהרהרתי ביני לבין עצמי על עצמי ביחס לעולם, הגעתי למסקנה ש. למה אומרים "לא טוב היות האדם לבדו"? כי בכל מצב או עם מישהו אחר, אתה משחק תפקיד, אפילו אם זה לא נראה לך, זה עדיין בתת מודע. התפקיד הזה עוזר לך להתקיים. עכשיו, כשאין לך תפקיד - אז אתה מרגיש חסר ערך, ובעצם לא יכול או רוצה להתקיים. כך אני חושבת, שתמיד משחקים איזשהו תפקיד. כשהתפקיד אוזל, נעלם נמוג אז אתה מרגיש כאלו חסר. אז מכך נובע (ז"א) שאם לא היה אותנו ביחס לשאר האנשים בעולם, לא היינו מוצאים סיבה להתקיים.
 
לא טוב היות האדם לבדו

בעיני ההסבר לכך נעוץ עמוק באינסטינקטים שלנו. ביצר ההישרדות. לגבי תפקיד שמשחקים כשיש מישהו בסביבה, ומה קורה כשהתפקיד נותר ללא "קהל" - אני חושבת שאת תמיד יכולה למצוא עוד תפקידים, ועוד אנשים. אני לא חושבת שהאדם, כשהוא לבד, הוא ללא תכלית, כפי שהבנתי מדברייך. אבל אם לא היו אנשים בכלל, אני מסכימה איתך, שזה תנאי הכרחי לחיים.
 

moomita

New member
בקשר להשרדות -

נכון.. אפשר למצוא עוד תפקידים כי אתה ממציא אותם, נכון? אי אפשר לחיות ללא אנשים, זה תנאי הכרחי לחיים כמו שאמרת. וכשאדם לבד יש בו דברים, אבל כאילו הוא לא מנצל את הפוטנציאל החבוי בו.
 

magenta73

New member
אומרים

שאנחנו מגדירים את עצמנו דרך העיניים של האחרים... אדם הוא חיה חברותית. יש לנו צורך באנשים. במגע. בקשר. אני לא יודעת כמה זה תפקיד שאתה משחק, דרך מעניינת להסתכל על זה. עכשיו, כשאני שבועיים פלוס בלי הבחור שהיה לי, יש לי חוסר גדול. והחוסר הוא לא רק געגוע אליו, אלא געגוע למי ומה שהייתי והרגשתי כשהייתי איתו, איך שהוא הסתכל עלי, איך שהוא נגע בי, איך שהוא גרם לי להרגיש... וכן, אולי הייתי ב"תפקיד" איתו. ואני מתגעגעת לתפקיד הזה.
 

moomita

New member
אנחנו מגדירים את עצמנו

דרך עיניים של אחרים, אם כך אין כזה דבר "אקשיב לעצמי ולא לסביבה\ למה שאומרים עליי" כי זה בעצם המדד שלי גם ביני לבין עצמי. אז לא קיים דבר כזה(בהקשר לאיך שאתה חושב על עצמך) שזה -ביני לבין עצמי. כן
, ממש יפה איך שתארת את זה "אני מתגעגעת למי שהייתי שהייתי איתו".
 

magenta73

New member
אז אני אנצל"ש אותך...

אתמול ראיתי אותו (הוא ממשיך ללכת לשכונתי שלי, מה שמפריע לי מאוד... ובכל זאת...שם נפגשנו...אז...)... שהוא עוזב את הארץ עוד שבועיים ככה. ואני מתגעגעת. ואני כל הזמן חושבת עליו. וסך הכל זה הוא שעזב, בסופו של דבר, בגלל שזה היה אמור להיות קשר זמני ושנינו נקשרנו הרבה מעבר למצופה... והוא לא רוצה קשר רציני כרגע, ואני, אני האמת לא רואה בו משהו לקשר רציני. אני רואה בו מאהב. אני רואה בו את המאהב הכי טוב שהיה לי. אבל כן נקשרתי. ואני מחזיקה את עצמי לא להתקשר אליו ופשוט להגיד לו, אני מתגעגעת, בוא ננצל את הזמן הזה עד שאתה הולך, בוא נגמור את זה יפה, ביחד... בלי המשקעים שהיו קודם... כי עכשיו חזרה הידיעה שזה זמני. לגמרי. ואני יותר רגועה. ולמה אני מחזיקה את עצמי? אולי אגו. הרי זה הוא שעזב אותי... ופשוט פחד... להגיד באמת מה שבלב, להפתח ככה... ובגדול, אם התשובה תהיה חיובית, כיף! עוד שבועיים של אושר ואז להתראות בוגר שמבין שהיה ונגמר ותודה על הזמן הקסום... ואם התשובה תהיה שלילית... מה אז? אז לפחות אני יודעת שבאמת נגמר, ועשיתי כל מה שיכולתי... לא?...
 
השאלה היא אם את באמת בנויה לזה...

כלומר... בנויה להפנמה שזה משהו זמני לחלוטין ואם זה באמת טוב. האמת שלדעתי זה לא טוב, כי זה יעצים אח"כ את הגעגועים עוד יותר, ואת המחשבות עליו...
 
נניח שהפחד והאגו לא היו קיימים

אבל העובדה שהוא עוזב, העובדה שיש פער בלתי ניתן לגישור - כן קיימות. מה האינטואיציה שלך הייתה אומרת לך?
 

magenta73

New member
ההגיון אומר לי

שהוא לא שווה את זה... באמת... שהוא לא התיחס אלי יפה לרגע. ושלא מגיע לו אותי. נקודה. אבל מה שכן... הוא פתח בי משהו שהיה חבוי הרבה זמן וזה את הרצון בקשר. ופתאום הלבד שטוב לי איתו לא טוב לי יותר. אז אני משתגעת. אבל מה שכן, הוא לא ימלא לי את מה שנפתח. אז קבלו ביטול. לא מתקשרת...
 

behappy

New member
../images/Emo24.gif

לפעמים יש אנשים שזה ה"תפסיק" שלהם עבורנו. לפתוח איזה משהו, להעיר משהו אצלנו. ומתגעגעים לאותם אנשים המון, אני חושבת. בגלל התחושה הזו שהם השאירו אצלנו. יבואו גם אחרים. וזה טוב שעברת את זה, ושהכרת אותו, ו.. יהיה בסדר. עוד חיבוק.
 

behappy

New member
מה? פאק, אני לא יודעת מה אני כותבת

תפסיק? התכוונתי תפקיד, דאאמ! ועכשיו רפרשתי וראיתי שהוא התקשר אז אופס
 

magenta73

New member
שהוא רוצה לראות אותי...

הוא אמר בדיוק מה שאני הייתי צריכה לשמוע. אבל הוא עדיין לא ממש יודע איך להתנהג, לא חשוב, נסלח לו, גם ככה הוא מחוץ לחיים שלי עוד שבועיים...
 
למעלה