שלום

שלום

אני שמיניסטית מאיזור המרכז. חונכתי כדתיה עם שני הורים דתיים לאומיים. אמא שלי עברה תהליך של חזרה בשאלה וכתוצאה מכך ההורים שלי התגרשו. אבא שלי התחתן בפעם השניה וחי חיי הלכה. אני די מרגישה שאני חיה בשני עולמות למרות שאני מאמינה באלוקים. רציתי לשאול אם יש כאן חוזרים בשאלה שחזרו כשכבר היו להם ילדים? ובאיזו דרך הם חינכן את ילדהם? או אולי מישהו עם סיפור קרוב שיכול להזדהות?
 

לידול

New member
ברוכה הבאה

אני שמחה לראות שיש פה עוד פיזיקאים את מוזמנת לשבת פה ולשתות קפה
הסיפור שלך די יוצא דופן. בדרך כלל לאנשים עם ילדים אין אומץ לצאת בשאלה בגלוי, למרות שאני מכירה כמה סיפורים דומים. לחלקם ילדים דתיים ולחלקם ילדים חילוניים. קחי את הזמן שלך ותחליטי על דרכך כשתרגישי מוכנה.
 
שני עולמות זה טוב?

סורי אני לא מכיר אדם שכזה. בנתיים שתי
שעברו בו קרני גמה כי כל אחד רוצה סלולרי עם דור רביעי.
 

shosh456

New member
לא דומה ממש אבל בהחלט מבינה

שלום לך, אני אומנם חזרתי בשאלה כשהתגרשתי עם שתי ילדות קטנות אבל הילדות האלו גדלות והם הולכות אצלי בצורה מסוימת (מכנסיים, שרוולים קצרים וכו') וכשהולכות לבקר אצל אבא שלהם הם פתאום שמות גרביונים ושמלות של דוסים. אני מאמינה שככל שהבנות שלי יגדלו זה יהיה יותר מסובך, אבל כל מה שאני יכולה לעשות זה להבין אותם שזה לא קל ולנסות להקל עליהם עד כמה שאפשר. תזכרי שבסופו של דבר, בבוא היום את תחליטי לעצמך את צורת החיים שטובים לך ולא על מנת לרצות (עם קמץ) מישהו.
 
מעניין אותי לדעת

מה את מסבירה לילדות כשהן הולכות לבקר את האבא? קורה לדוגמא שהן שואלות למה הן צריכות לשים שמלות וגרביונים שהן הולכות לאבא?
 

shosh456

New member
זה לא פשוט להסביר

קודם כל, הבנות שלי יודעות (גילאים 7 ו-8) שאם הם לא ישימו שמלות וגרביונים אין להם מה לחפש אצל אבא שלהם. בגלל שמאוד חסר להם הקשר הם מוכנות לעשות הכל על מנת שיהיה מרוצה. אחת יודעת שזה לא הגיוני ולא בא לה אבל בשביל שלא יהיו בלאגנים היא משתפת פעולה. לא מאמינה שתבחר בדרך שלו בעתיד. לעומת זאת, הילדה השניה "עוורת" ומוכנה לעשות הכל למענו. גם אם אבא שלה יגיד לה לקפוץ מהגג כי זה דבר קדוש היא תעשה את זה! כל שיחת טלפון היא מתפללת איתו ואומרת איתו פרקי תהילים ולפני שהוא מגיע היא עוברת שינוי משמעותי ומתלבשת לכבודו. עצוב שאבא שלהם נותן להם תחושה שהם לא רצויות אם הם לא יתלבשו כמו שהוא רוצה. וזה מבלי להזכיר שהוא תמיד מלכלך עלי ועל סגנון החיים שלי איתם. כאילו שזה יגרום להם לאהוב אותו יותר... יש לי את ה"הרצאה" הקבועה שאני ואבא חיים בצורה שונה מאוד ואין מה לעשות חוץ מלהתרגל לזה שבכל מקום יש את הכללים ואת ההרגלים ובסופו של דבר כל אחת תחליט לעצמה כשתגדל מה מתאים לה, העיקר שיהיה לה טוב.
 
ממה נפשך,

אם בעברית מדוברת - הרי שאין בה לא קמ"ץ ולא פת"ח; אם בעברית כתובה - יש בה, אמנם, גם קמ"ץ וגם פת"ח, אבל במקרה שלנו - זה בשום פנים ואופן לא קמ"ץ...
 
סיפורי...

טוב הרבה אנשים אומרים לי שבאמת הסיפור שלי די יוצא דופן. חלקם די מסתכלים עלי כמסכנה בגלל אמא שלי שחזרה פתאום בשאלה. אבל אני לא מרגישה כמסכנה מי יודע מה. מבחינת הרגש שלי לאמא. לפעמים אני ממש מעריצה אותה על האומץ לצאת ככה בגלוי. לפעמים אני כועסת ולא מבינה. אמא שלי ניתקה כל קשר עם החברה הדתית אני די מסוגלת להבין זו יכולה להיות חברה מאוד חטטנית אבל לפעמים הראגשת השבטיות הזו נראית די חביבה. רוב החברות שלי הן חברות דתיות מהאולפנית וקצת קשה להן לתפוס את צורת החיים שאני חיה בה לפעמים אני די מרגישה שונה מהן. בכל זאת הן לא ממש יכולות להבין איך זה שאמא שלי מחללת שדבת לידנו ואיך זה שחבר שלה גר איתנו. אני יודעת אני די התרגלתי. השאלות תמיד היו גם לפני שהורי התגרשו ומן הסתם הם התחדדו בגלל כל הסיפור של אמא. אני מניחה שהן תמיד יקוננו מן הסתם גם שנה הבאה שאני אתגייס ואהיה בחברה חילונית. כרגע אני לא ממש יודעת איך להגדיר את עצמי אני אוהבת להתפלל אנ יאוהבת את ההרגשה השלווה הזו של שבת אבל מצד שני אני אוהבת גםללכת להופעות בתל אביב. אולי דתיה לייט? או דתיה עם ראש פתוח? האם הגעתי לפורום הנכון?
 

uri80

New member
בפורום הנכון?

יש לנו כאן דתל"שים, חרדל"שים, דתיים שלא תמיד סגורים על עצמם, מחב"תים (מחזירים בתשובה) הזויים וחילונים. נראה לי שבין כל אלה גם את תוכלי להשתלב אם תרצי
 
למעלה