שלום !

[איצה קיצה]

שלום !

מישהו יכול להביא לי קישור לאתר של תושב"ע, שיש בו סיכומים או שאלות? של ספרים: שבת לה' מועדים מסכת יומא+מסכת ביצה שמירת שבת כהלכתה תודה רבה-רבה!

 

[mgb]

תושב"ע

בס"ד שבוע טוב לך! למען האמת השאלה כוללנית מאוד.. ישנו אתר "דעת" עם קישור לנושא: "תורה שבעל פה" אבל יש לחפש שם את הנושאים הרצויים. סיכומים לספרים שציינת עד כמה שראיתי אין שם ואינני יודע על אתרים כאלה. מאידך אם ישנן שאלות מסויימות או נושאים מיוחדים שאתה צריך סיוע בהם נשמח לעזור. אני רק מראש מדגיש שרצוי שלא נבוא כאן במקום אלא יחד ללמוד ולהבין את הנושאים. בברכה

 

[mgb]

לגבי מסכתות ביצה יומא

בס"ד עיין כאן אולי תמצא שיש בהם עזר. בברכה ובהצלחה

 

[איצה קיצה]

תודה רבה../images/Emo24.gif

ודרך אגב- אני בת

 

[mgb]

....................

בס"ד אופסס סליחה ! "התעצלתי" לציץ בכרטיס האישי..

מתנצל !

 

[איצה קיצה]

ההתנצלות מתקבלת../images/Emo9.gif

דרך אגב- אשמח אם תעזרו לי בשאלות הבאות, בקשר למסכת יומא/פרק ח' 1. "חולה מאכילין אותו ע"פ בקיאין"- מתי אין מתחשבים בדברי הבקאין? נמקי 2. מה הדין, כאשר יש חילוקי דעות בין הבקיאים. אחד אומר להאכיל את החולה ואחד אומר לא להאכיל? נמקי 3."וכל ספק נפשות דוחה את השבת"- בארי מה באה המשנה לחדש, לפי פירוש הרע"ב. תודה רבה

 

[mgb]

תשובות לענ"ד..

בס"ד שלום לך ! 1. הכלל בשאלה זו "לב יודע מרת נפשו". מקור לכך יומא דף פג, א גמרא חולה מאכילין אותו על פי בקיאין: אמר ר' ינאי חולה אומר צריך ורופא אומר אינו צריך שומעין לחולה מ"ט (משלי יד) לב יודע מרת נפשו. ונגזר מכאן שכאשר החולה עצמו מבקש טיפול מסויים (או תרופה מסויימת) הוא נאמן על עצמו גם אם הרופא סבור אחרת. אבל אם החולה אינו מביע דיעה או אינו יכול להביע דיעה הכלל שהטיפול נעשה עפ"י הבקיאים בנושא. הטעם כי מעבר לצורך האמיתי של הטיפול, הצורך הנפשי או היידע של האדם על עצמו כפי שהוא מרגיש את הצורך (בעקבות היסטוריה רפואית שהוא יודע על עצמו) גובר על המימצאים הקליניים שעומדים כעת מול הרופא\ים. כבר ידוע שבגמ' התירו לאישה יולדת עיוורת להדליק נר אף שהיא עצמה איננה צריכה את האור . אלא רק להניח את דעתה שאחרים ייראו טוב יותר ובכך הטיפול בה ייעשה נכון יותר. דוגמא נוספת שילד שנסגר בחדר אף שאין לו סיכון כלשהו או נמצא משוטט, מותר לחלל שבת לחלל את השבת או לפתוח את הדלת כדי שלא יהיה "לחוץ". 2. כאשר חולקים הבקיאין, הולכים אחר המיקל משום ספק פיקו"נ בתנאי שהחולה אומר שצריך.. המקור (שם,שם):"ספק נפשות הוא וספק נפשות להקל..מר בר רב אשי אמר כל היכא דאמר צריך אני אפי' איכא מאה דאמרי לא צריך, לדידיה שמעינן.." וכך פסק הרמב"ם הלכות שבת פרק ב א': דחויה היא שבת, אצל סכנת נפשות, כשאר כל המצוות; לפיכך חולה שיש בו סכנה--עושין לו כל צרכיו בשבת, על פי רופא אומן של אותו מקום. ספק שהוא צריך לחלל עליו את השבת, ספק שאינו צריך, וכן אם אמר רופא לחלל עליו את השבת, ורופא אחר אומר אינו צריך--מחללין עליו את השבת: שספק נפשות, דוחה את השבת. ובהלכות יוה"כ פוסק: רופא אחד אומר צריך, ואחד אומר אינו צריך--מאכילין אותו; מקצת הרופאין אומרין צריך, ומקצתן אומרין אינו צריך--הולכין אחר הרוב או אחר הבקיאין: ובלבד שלא יאמר החולה, צריך אני; אבל אם אמר, צריך אני--מאכילין אותו. לא אמר החולה שהוא צריך, ונחלקו הרופאים והיו כולם בקיאין, ואלו שאמרו צריך כמניין שאמרו אינו צריך--מאכילין אותו. 3. שאפילו אם אין סכנה לאותה שבת אלא בשבת אחרת מותר לחלל שבת. והחידוש הוא שאפילו באותה שבת שאין בה ספק פיקו"נ מותר לחלל את אותה שבת כי החשש שימות בשבת אחרת. בברכה

 

[איצה קיצה]

תודה רבה!!!