שלום..

שלום..

לפני כחודשיים אבא שלי נפטר. אנחנו לא בטוחים שהוא נפטר ממחלת הלב שהייתה לו, או מרשלנות רפואית. רק חודש אחרי המקרה התחלתי פתאום להרגיש את הכאב האמיתי. קשה לי להסביר.. בכל אופן, אולי זה לא המקום לבקש את זה, אבל אניאנסה בכל זאת. יש לי עבודה בה אני צריכה למצוא טקסט שאליו אני ארגיש קרבה, והדבר היחידי שמעניין אותי כרגע זה האובדן וחיפוש אחר אמונה בגורם עליון- שכרגע הכל כ"כ מבולבל לי בנושא האמונה. רציתי לדעת אם מישהו מכם נתקל בטקסט המדבר על אובדן שריגש אותו, והוא הרגיש שמדבר אליו? שיר של מישהו? טקסט תנכי? ההודעה די מעורפלת, אני מודעת לזה, מצטערת.. תודה מראש.
 
קודם כל,

תודה על התגובות המהירות. הן אכן עזרה גדולה לא רק לעבודתי אלא גם לנפש שלי. אני אישית מזדהה עם המלים של השיר "אבא" של לאה זלוטניק. המילים עצמן כ"כ פוגעות במקרה שלנו, ואני בטוחה שבעוד מקרים. בנוסף לכך, "אבות ובנים" של אביתר בנאי, הוא שיר מדהים שמתאים, לדעתי, לכל אבל שפשוט רוצה שקט, ורוצה לעכל את האובדן. שלא נדע עוד צער.. כל טוב.
 

רעוּת

New member
...

את 'אבות ובנים' השמעתי באזכרה של אח שלי השנה באמת שיר מדהים..
 

skooby

New member
מישהו

מישהו/יהודית רביץ (אני לא יודעת מי חיבר והלחין) מישהו, מישהו דואג, דואג לי שם למעלה. בא והדליק, כמה כוכבים והם נופלים אחד אחד. אנו סובבים בשתי דרכים שונות, יום ולילה לאורכם. עייפים ורעבים ומחכים לאות, בנתיביי אבק וזמן. אנו ניפגש בסוף דרכים ושאלות, ניפגש בתום ימים רבים, בתום הרבה לילות, אני יודעת שאתה קרב עכשיו, אביב חלף,קיץ נאסף.. והגשם שב. מישהו, מישהו דואג, דואג לי שם למעלה. בא ואסף, כמה כוכבים השיב אותם אחד אחד. אנו סובבים בשתי דרכים שונות, יום ולילה לאורכם. עייפים ורעבים ומחכים לאות, בנתיביי אבק וזמן. אנו ניפגש בסוף דרכים ושאלות, ניפגש בתום ימים רבים, בתום הרבה לילות, אני יודעת שאתה קרב עכשיו, אביב חלף,קיץ נאסף.. והגשם שב.
 

yazi22

New member
שחמט

לצערי, השירם שהתחברתי אליהם מדברים על אובדנם של ילדים. בכל זאת, השיר המיוחד הזה אולי יתחבר אלייך. שחמט לאן הלך ילדי, ילדי הטוב לאן? חייל שחור מכה חייל לבן. לא יחזור אבי, אבי לא יחזור. חייל לבן מכה חייל שחור. בכי בחדרים ובגנים שתיקה ; המלך משחק עם המלכה. ילדי שוב לא יקום, לעולמים יישן. חייל שחור מכה חייל לבן. אבי בחשכה ולא יראה עוד אור. חייל לבן מכה חייל שחור. בכי בחדרים ובגנים שתיקה ; המלך משחק עם המלכה. ילדי שבחיקי, עכשיו הוא בענן. חייל שחור מכה חייל לבן. אבי בחום ליבו, עכשיו ליבו בקור. חייל לבן מכה חייל שחור. בכי בחדרים ובגנים שתיקה ; לאן הלך ילדי, ילדי הטוב לאן? נפלו חייל שחור, חייל לבן. לא יחזור אבי, אבי לא יחזור. ואין חייל לבן ואין שחור. בכי בחדרים ובגנים שתיקה ; על לוח ריק רק מלך ומלכה. חנוך לוין
 

eaz1514

New member
שלושה שירים מצמררים אותי../images/Emo201.gif

אמא מדוע הקיץ חלף - של שולה חן אני לא זוכרת את שם השיר המדוקי עוף גוזל לבכות לך
 

advak

New member
יש לי הרבה

מאוד קטעים ושירים. מצרפת לפה כמה- "אתה ישן, עפעפיך גדולים כמו תריסים של מוסך סגור. איך זה שלא חשבתי ככה לא מצאתי קודם מילים בחייך כמו אלה. עושה אומנות ממותך אני, כן כן, אחרת אין לי מה לעשות" "כשמשהו מת, קשה להאמין באמת, שנמחק מהחיים היפים והשאיר אותם לאחרים שהוא לא יהיה יותר ועל חייו ויתר שלא הספיק לראות את מה שאני ראיתי את הדברים שנורא רציתי, אבל לכולם מגיע סוף גם לזה השיר אף על פי שנכתב ביום בהיר." אני לא יודעת מי כתב את שני הקטעים. בהצלחה!
 

gshalmonit

New member
איך אשוב אל הכיתה?

איך אשוב אל הכיתה? ישבתי "שבעה" על מות אבי בין כל אותם אשר אהב, אמא, אחות, אחים ועוד ומעיני זלגו דמעות. כך ישבתי מהורהרת בעצמי איני זוכרת וכל הרהור נגמר בכאב שאין כבר, אין לי אב אוהב. ובאו רבים לנחם את אמי, ספדו דומם בקול נרעד, אבל אף איש לא שח עימי ונותרתי לי לבד. ושאלה בי מתפוצצת ואת רוחי היא קצת מוחצת. היודעים הילדים מה שלי קרה? היודעת המורה? ואולי שם, כרגיל, צהלה, שמחה וגיל? ואף אחת אינה יודעת ואף אחד אינו מרגיש שמשהו מטריף הדעת התרחש אתמול בכביש... איך אחזור לכיתתי? איך אשוב להתבדח? איך אפתח בשיר את פי? איך אעיז, זאת לא אדע, לכתוב, לקרוא, להצביע בשיעורים קצת להפריע? ואני כל כך אחרת אינני עוד אותה ילדה. מתוך הספר: "תפיסת המוות בעיני ילדים" אמנם מדובר על אבדן בתאונה, אך, היתר מתאים לכל מי שאיבד מישהו, איך ל"שוב" לבצע את כל הדברים שכל כך היינו רגילים אליהם... ובסוף: אינני עוד אותה ילדה...
 

כ כ

New member
שיר

הִנֵה אֶקַח אֶת מַבַּט עֵינֶיךָ – עָצְבּוֹ הַשָׁקֵט, צְחוֹקוֹ הַמֵאִיר, הָרֹךְ הַבָּרוּךְ הָרוֹעֵף מִמֶךָ , הָרוֹפֵא לְלִבִּי כְּמֶרְחַב הַנִיר – הִנֵה אֶקַח אֶת מַבַּט עֵינֶיךָ, הִנֵה אֶקַח וְצָרַרְתִּי בַּשִׁיר… רחל
 
למעלה