שלום,
קראתי הבוקר מספר הודעות בפורום ומאוד התרגשתי ואף דמעתי מהתמיכה והקבלה שלכם את ילדיכם. אני כבר לא ממש ילד, למעשה כבר מלאו לי 30, ועדיין אני חש מעצור מלספר להוריי על דבר שהוא כ"כ מהותי וחלק מחיי, מחשש מאיך הם יקבלו את הנושא ומהתגובה שלהם. אני מאוד אוהב אותם והם מאוד יקרים לי, וגם עזרו לי במהלך הדרך כל כך הרבה ועם זאת אני חש שדעותיהם השמרניות בנושא גורמות לי לכאב. אני שומע לא אחת שהורים שינו את דרך המבט שלהם על הנושא אחרי שזה הגיע אליהם הביתה ושלמדו את הנושא, וכל הסטריאוטיפים שהם חיו איתם תקופה ארוכה התחלפו במשהו אחר. אני מודע לזה שזה נושא מאוד אינדיבידואלי שמשתנה ממשפחה אחת לשנייה, ולפעמים חש פספוס מסויים שאין לי את הכוח להיכנס איתם לעימותים האלו. מהיכרותי איתם ועם אופיים זה לא דבר שיהיה פשוט כלל. ואני מסכים מאוד עם התחושה של הילד בקבוצת מיעוט גם שהחברה הישראלית לא תמיד משדרת סובלנות אל ה-'אחר'. למרות שאני יחסית בארון, אני נתקל בלא מעט הומופוביה בעבודה, שגם עם היא לא מופגנת ישירות אליי, היא מאוד כואבת לפעמים. היה חשוב לי לשתף בדברים האלו, תודה שקראתם ואני שמח גם לקבל תגובות. שיהיה לכם יום נעים.
קראתי הבוקר מספר הודעות בפורום ומאוד התרגשתי ואף דמעתי מהתמיכה והקבלה שלכם את ילדיכם. אני כבר לא ממש ילד, למעשה כבר מלאו לי 30, ועדיין אני חש מעצור מלספר להוריי על דבר שהוא כ"כ מהותי וחלק מחיי, מחשש מאיך הם יקבלו את הנושא ומהתגובה שלהם. אני מאוד אוהב אותם והם מאוד יקרים לי, וגם עזרו לי במהלך הדרך כל כך הרבה ועם זאת אני חש שדעותיהם השמרניות בנושא גורמות לי לכאב. אני שומע לא אחת שהורים שינו את דרך המבט שלהם על הנושא אחרי שזה הגיע אליהם הביתה ושלמדו את הנושא, וכל הסטריאוטיפים שהם חיו איתם תקופה ארוכה התחלפו במשהו אחר. אני מודע לזה שזה נושא מאוד אינדיבידואלי שמשתנה ממשפחה אחת לשנייה, ולפעמים חש פספוס מסויים שאין לי את הכוח להיכנס איתם לעימותים האלו. מהיכרותי איתם ועם אופיים זה לא דבר שיהיה פשוט כלל. ואני מסכים מאוד עם התחושה של הילד בקבוצת מיעוט גם שהחברה הישראלית לא תמיד משדרת סובלנות אל ה-'אחר'. למרות שאני יחסית בארון, אני נתקל בלא מעט הומופוביה בעבודה, שגם עם היא לא מופגנת ישירות אליי, היא מאוד כואבת לפעמים. היה חשוב לי לשתף בדברים האלו, תודה שקראתם ואני שמח גם לקבל תגובות. שיהיה לכם יום נעים.
