שלום

[contessa]

שלום

אני אור . אני מצטערת להיות מעצבנת ולשאול שאלה שאני בטוחה שכבר שאלו פה מליון פעמים, אם זה ממש מפריע אז תגידו ואני אשמח אם גם תוכלו להפנות אותי לשרשור בנושא. בכל אופן, לעניין- אם תוקפים אותי, ואני לא רוצה לפעול באלימות, אני בורחת? (כמו הדלאי לאמה...) ואם אני לא יכולה? אני מקריבה את עצמי בשביל לא להיות אלימה? או שבמקרה כזה זה לגיטימי "להחזיר" ונניח לנסות לגרום כמה שפחות נזק? מי מכם שמגדיר את עצמו כפציפיסט היה בורח כשתוקפים אותו? תודה, אור.

 

[במילא רגוע]

אי-אלימות

קודם כל חשוב לזכור שהמציאות תמיד יותר מורכבת משאלות תיאורטיות פשטניות. במציאות למשל כמעט תמיד יש כמה אפשרויות. לברוח, כשזה אפשרי ומתאים, זה אופציה אחת. אבל אם למשל יש עוד מישהו מותקף הייתי מעדיף להשאר ושנסייע זה לזה להתגונן או לברוח מאשר לברוח בעצמי. אפשר לקרוא לעזרה. חשוב לזכור שאי-אלימות זה לא פסיביות נטו, בדיוק להיפך, אי-אלימות זה דרכים אקטיביות להתמודד עם מצבים אלימים. אולי זה מה שמציק לי בשאלה (זה לא את, זה השאלה), חוץ מהפשטנות שנגזרת מתיאור מצב סופר תיאורטי, זה שיש הנחה מובלעת מאוד נפוצה אלימות היא אקטיבית ואי-אלימות פסיבית, שאי-אלימות זה לעמוד ולחטוף מכות בלי להחזיר או משהו כזה. צריך לזכור גם שלא כל הפעלת כוח היא אלימות, אלימות זה כוח שנועד לפגוע. אז אחת האופציות להתמודד בסיטואציה אלימה היא להפעיל כוח מרסן, כשזה מתאים ואפשרי. כוח מרסן זה לא לרוצצ לבנדם את הראש. כוח מרסן זה גם לא להפיל פצצה על הבית שלו כי נראה לי שהוא עומד לנסות לרצוח אותי (הגנה זה שאלה נפרדת). כוח מרסן, חשוב לזכור, זה רק אחת האופציות. אני לא רואה שום בעיה עם לברוח או להתרחק מסיטואציה אלימה, זה נראה לי פתרון מצוין כשזה אפשרי. מומלץ בחום לקרוא את ההסבר על אי-אלימות בויקיפדיה http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99-%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA

 

[contessa]

אני אתאר את המצב

שנראה לי מאוד מציאותי דווקא.. נניח שבא איזה בריון (או בריונית) ומכה אותי בכוח, ואני לא מצליחה להשתחרר ולברוח, מה לעשות? הדבר הראשון שעולה לי לראש, לצערי, זה להרביץ חזרה עד שהוא יעזוב ואז לברוח. אבל זאת כן תגובה אלימה, גם אם זה כאמצעי הגנה, זאת אלימות. הבנתי את שאר הדברים שכתבת, הם באמת מאוד הגיוניים ואני מסכימה איתם. אבל למה הכוונה בכוח מרסן?

 

[במילא רגוע]

נראה אותך גבר

אם אני לכודה בפינה ובריון בא להרביץ לי, נראה לי עדיף רק להתגונן בלי לנסות להרביץ לו גם. לדעתי ברוב המקרים להרביץ לו גם רק יחמם אותה עוד יותר. אז נראה לי שבכל מקרה בסיטואציה כזאת אני אעדיף לחטוף ולא להרביץ מאשר להפוך את זה לקרב. זה לא חייב להיות דרמטי כמו הדימוי הישועני של להגיש את הלחי השניה, רק להתגונן ולחכות שהבנדם תרגע. אם במילא אמרנו שאין עוד שום דבר אחר שאפשר לעשות כדי לנסות להתמודד עם זה. חלק גדול מה"התגוננות" האלימה נובע לא מאומדן רציונלי של הסיכוי למנוע התקפה באמצעות התקפת נגד אלא פשוט מכעס ותסכול - קשה לנו פשוט לעמוד במקום ולחטוף מכות, זה נחשב כנוע, ותרני, לא גברי, גם אם זה יותר טוב כדרך לפתור את הסיטואציה. אם יש עוד כמה שניות לפני שהאגרופים נוחתים, יש עוד כמה אפשרויות. אפשר לנסות ליצור מגע רך עם אותו בנדם, או להתחנן, או להתנהג כמו מטורף, או לבכות, או לצחוק. כל דבר שיכול לגרום לבלבול ובכך להסיט את צומת הלב מהכעס שמעורר אלימות באותה אדם. אפשר להתאמן על הדברים האלה. בדיוק כמו שמתאמנים בקרב מגע להגיב בצורה מסוימת במצב מאיים אפשר להתאמן וללמוד להגיב בצורה לא אלימה שיכולה להיות לא פחות אפקטיבית. כוח מרסן הכוונה למשל לנסות להחזיק בנדם כדי שלא יתקוף מישהי אחר, להחזיק לו את הידיים או הרגליים או מה שלא יהיה, לסגור אותו בחדר אם אפשר, כל אלה צורות של הפעלת כוח שברור שלא נועדו לפגוע באותו אדם ונועדו למנוע ממנו לפגוע באדם אחר. צריך מאוד מאוד להזהר עם הדבר הזה, כי רוב האלימות הרווחת בעולמנו מוצדקת במונחים של הפעלת כוח לצורך הגנה. ככה מגיעים די בקלות ללפוצצ אנשים.

 

[contessa]

הממ...

עכשיו יש לי על מה לחשוב. תודה רבה

 

[HippyRonN]

../images/Emo45.gif תודה!

עזר גם לתהיות שלי בנושא!

 

[Mיקי_]

../images/Emo45.gif תשובה נהדרת.

 

[Mיקי_]

תלוי בסיטואציה. או בורחת או מדברת

 

[כנרת יפה שלי]

למזלנו, יש תשובה לשאלות הטובות שלך

www.7000.org.il