נראה אותך גבר
אם אני לכודה בפינה ובריון בא להרביץ לי, נראה לי עדיף רק להתגונן בלי לנסות להרביץ לו גם. לדעתי ברוב המקרים להרביץ לו גם רק יחמם אותה עוד יותר. אז נראה לי שבכל מקרה בסיטואציה כזאת אני אעדיף לחטוף ולא להרביץ מאשר להפוך את זה לקרב. זה לא חייב להיות דרמטי כמו הדימוי הישועני של להגיש את הלחי השניה, רק להתגונן ולחכות שהבנדם תרגע. אם במילא אמרנו שאין עוד שום דבר אחר שאפשר לעשות כדי לנסות להתמודד עם זה. חלק גדול מה"התגוננות" האלימה נובע לא מאומדן רציונלי של הסיכוי למנוע התקפה באמצעות התקפת נגד אלא פשוט מכעס ותסכול - קשה לנו פשוט לעמוד במקום ולחטוף מכות, זה נחשב כנוע, ותרני, לא גברי, גם אם זה יותר טוב כדרך לפתור את הסיטואציה. אם יש עוד כמה שניות לפני שהאגרופים נוחתים, יש עוד כמה אפשרויות. אפשר לנסות ליצור מגע רך עם אותו בנדם, או להתחנן, או להתנהג כמו מטורף, או לבכות, או לצחוק. כל דבר שיכול לגרום לבלבול ובכך להסיט את צומת הלב מהכעס שמעורר אלימות באותה אדם. אפשר להתאמן על הדברים האלה. בדיוק כמו שמתאמנים בקרב מגע להגיב בצורה מסוימת במצב מאיים אפשר להתאמן וללמוד להגיב בצורה לא אלימה שיכולה להיות לא פחות אפקטיבית. כוח מרסן הכוונה למשל לנסות להחזיק בנדם כדי שלא יתקוף מישהי אחר, להחזיק לו את הידיים או הרגליים או מה שלא יהיה, לסגור אותו בחדר אם אפשר, כל אלה צורות של הפעלת כוח שברור שלא נועדו לפגוע באותו אדם ונועדו למנוע ממנו לפגוע באדם אחר. צריך מאוד מאוד להזהר עם הדבר הזה, כי רוב האלימות הרווחת בעולמנו מוצדקת במונחים של הפעלת כוח לצורך הגנה. ככה מגיעים די בקלות ללפוצצ אנשים.