הדגבא של הצאט
New member
שלום ,
מה שלומכם ? רציתי לשאול משהו , אני לא בטוח שזה המקום , אני אפילו לא יודע מה בדיוק אני רוצה לשאול , אני מבולבל ... מקווה שייצא טוב ... מהו לדעתכם המקום של שאלות וניתוחים שיכליים , ניתוחים פילוסופיים אם תירצו בחיינו . כמה ומתי " ראוי " שבן אדם יעסיק את עצמו בשאלות כאלו ומתי זה עובר את גבול הטעם הטוב ופשוט מבלבל ועוצר מלחיות בצורה תקינה ? פעם , למשל , שאלתי אדם חכם משהו בסיגנון והוא אמר לי שדקארט , למשל , הטיל ספק בכל דבר אז בעצם איך נוכל לחיות עד שיהיו לנו תשובות מלאות - והוא ענה לי שיש להמשיך במה שהורגלנו ובמקביל לנהל דיונים על הדברים . מה זה אומר אם אני נישאר בבילבול ומרגיש מתוסכל ? אני יודע שיכולות להיות לזה סיבות במישור פסיכולוגי וכדומה ואני פועל במישור הזה הרבה , ובכל זאת חשבתי גם להעלות כאן בפורום את לבטיי . הינה למשל הכרתי לפני שנה ומשהו משהיא שהרגשתי אליה רגשות מאוד חזקים , מצד אחד יש לה תכונות מסויימות כל כך מקסימות שלא מצאתי בשום בן אדם בעולם , לפחות אני ( אולי תגידו שאני מגזים אבל לגבי דברים מסויימים בה אני באמת מרגיש כך ) . מצד שני מצאתי בה גם היתנהגויות מסויימות רעות שלא מצאתי בשום בן אדם בעולם ... הקשר בינינו היה נורא מורכב , לא ניראה לי שזה משהו שאני אוכל לתאר בהודעה כאן ( וגם ככה ההודעה הזאת כבר יצאה ארוכה ... ) ואחרי תקופה של יחסים מאוד קרירים כתבתי לה מיכתב ובהתחלה שלו כתבתי לה שאני לא אומר לה תודה ולא אכעס עליה או לפחות אשתדל שלא , לא אגיד שאני אוהב ולא אגיד שאני שונא , לא אגיד שהיא טובה ולא אגיד שהיא רעה . עם הזמן חשבתי על מה שכתבתי ואולי זה רשום בצורה כזאת שכאילו לקחתי את התפקיד של אלוהים ואני פה מנסה לקבוע אם היא טובה או רעה וכדומה . חשבתי ללכת השבוע ולדבר איתה , לתקן , אבל אני מוטרד מהיא באמת , איך קובעים אם מישהו טוב או רע , אולי אני צריך לקרוא סיפרי פילוסופיה שלמים ואז להחליט ... ובזמן שאני מיתחבט ולא מגיע להחלטה , יש לי כל הזמן ייסורי מצפון שאולי פגעתי בה ולא הייתי צריך לעשות זאת ... ותהיות כאלה יש לי כניראה גם לגבי הרבה נושאים אחרים ... האם יש לכם איזו הערה או הארה שיכולים לעזור לי ?
מה שלומכם ? רציתי לשאול משהו , אני לא בטוח שזה המקום , אני אפילו לא יודע מה בדיוק אני רוצה לשאול , אני מבולבל ... מקווה שייצא טוב ... מהו לדעתכם המקום של שאלות וניתוחים שיכליים , ניתוחים פילוסופיים אם תירצו בחיינו . כמה ומתי " ראוי " שבן אדם יעסיק את עצמו בשאלות כאלו ומתי זה עובר את גבול הטעם הטוב ופשוט מבלבל ועוצר מלחיות בצורה תקינה ? פעם , למשל , שאלתי אדם חכם משהו בסיגנון והוא אמר לי שדקארט , למשל , הטיל ספק בכל דבר אז בעצם איך נוכל לחיות עד שיהיו לנו תשובות מלאות - והוא ענה לי שיש להמשיך במה שהורגלנו ובמקביל לנהל דיונים על הדברים . מה זה אומר אם אני נישאר בבילבול ומרגיש מתוסכל ? אני יודע שיכולות להיות לזה סיבות במישור פסיכולוגי וכדומה ואני פועל במישור הזה הרבה , ובכל זאת חשבתי גם להעלות כאן בפורום את לבטיי . הינה למשל הכרתי לפני שנה ומשהו משהיא שהרגשתי אליה רגשות מאוד חזקים , מצד אחד יש לה תכונות מסויימות כל כך מקסימות שלא מצאתי בשום בן אדם בעולם , לפחות אני ( אולי תגידו שאני מגזים אבל לגבי דברים מסויימים בה אני באמת מרגיש כך ) . מצד שני מצאתי בה גם היתנהגויות מסויימות רעות שלא מצאתי בשום בן אדם בעולם ... הקשר בינינו היה נורא מורכב , לא ניראה לי שזה משהו שאני אוכל לתאר בהודעה כאן ( וגם ככה ההודעה הזאת כבר יצאה ארוכה ... ) ואחרי תקופה של יחסים מאוד קרירים כתבתי לה מיכתב ובהתחלה שלו כתבתי לה שאני לא אומר לה תודה ולא אכעס עליה או לפחות אשתדל שלא , לא אגיד שאני אוהב ולא אגיד שאני שונא , לא אגיד שהיא טובה ולא אגיד שהיא רעה . עם הזמן חשבתי על מה שכתבתי ואולי זה רשום בצורה כזאת שכאילו לקחתי את התפקיד של אלוהים ואני פה מנסה לקבוע אם היא טובה או רעה וכדומה . חשבתי ללכת השבוע ולדבר איתה , לתקן , אבל אני מוטרד מהיא באמת , איך קובעים אם מישהו טוב או רע , אולי אני צריך לקרוא סיפרי פילוסופיה שלמים ואז להחליט ... ובזמן שאני מיתחבט ולא מגיע להחלטה , יש לי כל הזמן ייסורי מצפון שאולי פגעתי בה ולא הייתי צריך לעשות זאת ... ותהיות כאלה יש לי כניראה גם לגבי הרבה נושאים אחרים ... האם יש לכם איזו הערה או הארה שיכולים לעזור לי ?