שלום!

שלום!

אני בת 18 ולא מזמן גיליתי שאני בהריון כבר 3 שבועות... אני ואותו בחור לא בקשר אנחנו ידידים... גם הוא וגם אמא שלי יודעים על ההריון... הוא דורש ממני לעשות הפלה אמא שלי מבקשת אבל אין כמו אמא וברור שלא משנה מה אני יחליט היא בסופו של דבר תיהיה שם! אני נורא מבולבלת ולא יודעת מה לעשות כי לא משנה מה אני יחליט זה ישנה לי את החיים. במקרה של הפלה-אני לא יודעת עם אני יהיה מסוגלת לעשות את זה בכלל ועם כן אני לא יודעת עם אני יוכל לחיות עם הידיעה שהרגתי את הילד שלי. המקרה של אימוץ-מה שבטוח אני לא יעשה כי זה גזר דין שכל יום מחשבות והלב במקום אחר. המקרה שלהביא את הילד לעולם (ופה אתם נכנסות לתמונה) אני יודעת שזה קשה... אבל הייתי רוצה לשמוע את דעתכם ועד כמה זה קשה... המון המון תודה!
 
תאמת ש...

לא תכננתי ללמוד או משהו.... ולהתגייס אני לא מתגייסת אז... החלום שלי היה לטייל טיפה בחו"ל... למצוא אהבה... וברור שלהביא ילדים... תאמת שילד זה דבר שיש לי בראש כבר יותר משנתיים אבל פתאום שזה אצלי בבטן זה כל כך מפחיד! ופתאום עולות מחשובות.... חוסר ודאות... זה לא הוגן להחליט ואותו בחור לא רוצה את הילד אבל מה עם מה שאני מרגישה..? האם אני יוכל לתת לילד הזה כל מה שהוא באמת צריך..? איזה מין חיים היו לו..? האם זה אומר שאני מוותר על החלום של להקים מפשחה עם בן זוג..? ועוד המון..
 
סליחה שלקח לי כל כך הרבה זמן...

הורות זה דבר מאוד אישי. לדעתי, פנית אלינו כדי שישכנעו אותך לכאן או לכאן, וזה אכן קשה מאוד להחליט להיות אימא לבד בגיל 18. אף אחד לא יכול לעשות את ההחלטה עבורך. כמה מסרים שיעזרו לך (אולי...) 1. אם את מחליטה ללדת ולגדל את הילד - שימי לעצמך את המטרות האישיות שלך מול העיניים והתחילי לבדוק את כל האופציות שעומדות בפנייך למימושן (לימודים למשל). אם תוותרי ותשקעי בחיתולים בישול וניקיונות את עלולה למצוא עצמך נוטרת לילד טינה. קחי את הזמן לחוויית ההריון ולשנה - שנתיים הראשונות ואז... לכי על זה!! למה לחכות? - כי אין תחליף לצמידות הזאת לילד בכור עם הנקה והוויה מלאה.... האמת? לא חייבים לחכות. את יכולה להתחיל לצבור נקודות באוניברסיטה הפתוחה או לקחת מסלול לא עמוס מדי. בגלל גילך הצעיר את זקוקה לזמן ההסתגלות וחשוב ש"תהיי שם" לחוות הכל. אני מכירה נשים שילדו כשלא היו מוכנות והן התקשו גם לזכור משהו מהחוויה וגם בהתקשרות אל הילד. אז אם את מחליטה ללכת על זה - תני לזה זמן ואז חיזרי לממש את תכניותייך. 2. אם את מחליטה לוותר - וודאי שאת שלמה עם זה 100% כי הפלה וגם מסירת הילד לאימוץ לא ירפו ממך לכל אורך חייך. זה לא נכון לכל אישה, אבל נראה לי שמאוד נכון אצלך. 3. אם את מחליטה ללדת ולגדל - טפחי את מעגל התמיכה שלך. למשל: הזמיני את אימא ו/או אחות להיות איתך בחדר לידה. יש כוח משיכה אדיר ומלא אהבה ברגע הלידה. מי שיהיה איתך בתהליך יתחבר אל הילד חזק חזק. עשיתי את זה להוריי, והבן שלי נהנה מיחס של "נכד ראשון" ולפעמים גם "נכד יחיד" למרות שהיו לפניו 3 והוא מתחרה על ליבם עם 4. מעגל תמיכה טוב יעזור לך לממש את תכניותייך - כאמור בסעיף 1. 4. אם הפחד שלך הוא שתאבדי את המשפחה שתמיד רצית (עם בן זוג) - חד הוריות רבות נישאות ומרחיבות את משפחתן. אחרות מגלות שלא צריך בן זוג - טוב להן כך... את יכולה למצוא בן זוג ולהתחתן, כמו בכל זוגיות, זה לפעמים מצליח יותר ולפעמים פחות. אין ספק שילד ישנה את הגישה שלך וגם את סוג הגברים שתתחברי איתם - אני מקווה שזה יהיה שינוי חיובי לשיקול דעת רב יותר וזהירות עם סקס לא מוגן. עם ילד גם אי אפשר להלין בבית גברים באותה קלות וזה רק לטובה לדעתי. מקווה שלא שכחתי שום דבר חשוב
 

פרפר0011

New member
שאלה קשה ואולי גם התשובה

קשה לענות לכזו סוטואציה. לא מכירים אותך, ולכן אנסה לעזור בדעתי האישית באופן כללי. כמה נקודות: 1- לגדל ילדים זה קשה ! לא קצת ולא בערך. זו משרה מלאה אם לא במעשים אז במחשבות לכל החיים. עם זאת, יש הרבה סיפוק מזה, אבל זו לא המטרה. 2- ילדים לא מביאים לעולם כדרך אגב. חשוב להתארגן לזה. נפשית לפחות אם לא כלכלית. 3- ובאופן כללי, אל תתני לחיים להוביל אותך. תגדירי לעצמך יעדים שאת רוצה לממש. אני כותב את הדברים ולא ממש יודע איך הם יתפרשו. אני חושב שעשית נכון שפנית לאמא שלך. מה שמביא אותי לשאול, איפה אבא שלך ? הוא לא בתמונה ? שיהיה בהצלחה בכל,
 

יעלה24

New member
ילדה...האם את רוצה להיות אמא?

האם את חושבת שלגדל ילד לפני שמימשת את עצמך זה נכון ? לפני שטיילת?לפני שלמדת משהו?על או אודות החיים ? עת לכל יקירתי...הריון זה מסע שבסופו יש מחוייבות לנצח !!! שקלי היטב.את בשלב שיש לך אפשרות לשגת... מקווה שכל החלטה שלך תהיה זו שתיתן לך את הכוח ללכת הלאה...
 
ברור שלא מביאים כדרך אגב...

אבל זה כבר קרה..... אז מה עדיף..? להרוג את החלק הזה בי...? אבא שלי לא ממש הגיב... אבל ברור לי שהוא לא יתמוך אבא שלי הוא לא ממש חלק מהחיים שלי.. וגדלתי מציין בגלל זה אני לא רואה טעות בלגדל ילד בלי אבא....
 

פרפר0011

New member
אני מנסה לענות לך

וקשה לי להתנתק מהניסיון האישי שלי. לכן אקצר: להריון תוכלי להכנס שוב. אך לרווקות לא תוכלי לחזור לעולם. לא רוצה להעמיד את עצמי במקומך, את עומדת מפני החלטה קשה, אין ספק. אני מעריך מאוד את האומץ שיש לך להתייעץ עם אנשים אחרים. בהצלחה. נ.ב. תתפלאי ממה שיש לאבא שלך להגיד.
 

HILLALI1

New member
אל תעשי את טעות חייך !

את עדיין צעירה מדי בכלל לזה ולא כדאי לך שבסוף, בשלב מסוים בחיים את תתחרטי. אפילו לרגע. את צריכה קודם כל תמיכה מכל המשפחה שלך ואם אין לך את זה, יהיה לך מאוד קשה לגדל את התינוק הזה לבד, כל החיים! תחשבי על זה.
 
למעלה