שלום...
אני מקווה שזה המקום הנכון לפרסם את זה ולקבל על זה תגובות... אז ככה... סבתא שלי נפטרה בליל שישי שבוע שעבר (לא האחרון... לפניו...)[ע"ה]... היא הלכה לישון בשעה 22:30 ואמא שלי מצאה אותה ב00:30 ללא רוח חיים. לפני שהאמבולנס לקח את הגופה שלה הורידו ממנה את העגילים והשעון. היום אמא שלי הסתכלה על השעון ושמה לב שהשעון עצר בשעה 22:35. וזה לא שהשעון עצר במהלך השבוע אלא היא ידעה שהוא נעצר ברגע שהורידו אותו ממנה אבל היא לא התייחסה לזה כ"כ באותו הרגע. מעבר לכך, יום ראשון לפני שהיא נפטרה היא עברה ניתוח בעין שמאל, ויום למחרת באו כל הנכדים שלה עם הנשים שלהן (למי שיש) והילדים שלהם (למי שיש). כשהם הלכו סבתא אמרה משפט כזה: "איזה יופי... כל הנכדים והנינים באו להגיד לי שלום" ולא ייחסנו לזה חשיבות רבה כי סבתא שלי לא דיברה עברית מי יודע מה... (סתם כד"א... סבתא הייתה גרה אצלנו בבית). באותו יום שכולם היו אצלנו ובאו לבקר אותה אחד הנינים התעקש להישאר לישון אצלנו והוריו לא הסכימו כי היה לי בי"ס למחרת. יום שישי בצהריים לפני שהיא נפטרה הוא צייר ציור: שמיים תכולים, שמש צהובה, דשא ירוק וציפורים מפוזרות בשמיים. הוא רשם על הציור הקדשה לסבתא עם השם שלו. כל מה שסיפרתי כאן נראה לנו-המשפחה באותם הרגעים שזה קרה דברים רגילים ונורמלים, ואחרי שהיא נפטרה פתאום הכל קיבל משמעות שונה... מה דעתכם..?
אני מקווה שזה המקום הנכון לפרסם את זה ולקבל על זה תגובות... אז ככה... סבתא שלי נפטרה בליל שישי שבוע שעבר (לא האחרון... לפניו...)[ע"ה]... היא הלכה לישון בשעה 22:30 ואמא שלי מצאה אותה ב00:30 ללא רוח חיים. לפני שהאמבולנס לקח את הגופה שלה הורידו ממנה את העגילים והשעון. היום אמא שלי הסתכלה על השעון ושמה לב שהשעון עצר בשעה 22:35. וזה לא שהשעון עצר במהלך השבוע אלא היא ידעה שהוא נעצר ברגע שהורידו אותו ממנה אבל היא לא התייחסה לזה כ"כ באותו הרגע. מעבר לכך, יום ראשון לפני שהיא נפטרה היא עברה ניתוח בעין שמאל, ויום למחרת באו כל הנכדים שלה עם הנשים שלהן (למי שיש) והילדים שלהם (למי שיש). כשהם הלכו סבתא אמרה משפט כזה: "איזה יופי... כל הנכדים והנינים באו להגיד לי שלום" ולא ייחסנו לזה חשיבות רבה כי סבתא שלי לא דיברה עברית מי יודע מה... (סתם כד"א... סבתא הייתה גרה אצלנו בבית). באותו יום שכולם היו אצלנו ובאו לבקר אותה אחד הנינים התעקש להישאר לישון אצלנו והוריו לא הסכימו כי היה לי בי"ס למחרת. יום שישי בצהריים לפני שהיא נפטרה הוא צייר ציור: שמיים תכולים, שמש צהובה, דשא ירוק וציפורים מפוזרות בשמיים. הוא רשם על הציור הקדשה לסבתא עם השם שלו. כל מה שסיפרתי כאן נראה לנו-המשפחה באותם הרגעים שזה קרה דברים רגילים ונורמלים, ואחרי שהיא נפטרה פתאום הכל קיבל משמעות שונה... מה דעתכם..?