שלום

[erez801]

שלום

אני חדש פה שמי ארז ואני בן 23. אני מגמגם מגיל 4-5 בערך. כל החייים אני מתמודד עם החיסרון הזה. כרגע אני עושה השלמה לתואר ראשון בחינוך ויש לי קורס שבו כל סטודנט נדרש להקריא טקסט כתוב לפני כל הכיתה כדי לבחון את ההגיה. אני מנסה להדחיק את הרגע בו אצטרך להקריא בפני כל הכיתה אני לא יודע מה אני אעשה... אני רק מתפלל שבאותו יום אני אצליח להוציא את המילים בשטף. ביומיום אני מדבר עם ממוצע תקיעה של אחת לכמה משפטים ולפעמים גם יכול שלא להיתקע בכלל. אבל לפעמים כשפונים אליי אני נלחץ ואז אני מגמגם בצורה נוראית ממש לא יכול להוציא הגה הדופק שלי עולה ואני ממש נכנס לסטרס. התקף חרדה. הבעיה שלי שאני כל הזמן מנסה להסתיר את זה ולטשטש את העובדה שיש לי קשי דיבור אולי אם הייתי משתחרר מזה ומשלים עם היותי מגמגם הייתי פשוט מדבר ולא שם סליחה על הביטוי זין על כולם אבל איך עושים את זה? איך מתנתקים והופכים להיות אדם שלא איכפת לו מה חושבים עליו?? כנראה שאין לזה תשובה. דרך אגב אני רוצה לשבח את הפורום זה טוב לראות שיש עוד כמוך ובאמת קראתי המון מהתגובות פה ויש לי חשק לדבר בפני המון להרצות על משהו. אבל בטח זה יעבור עד מחר. ארז

 

[shoshyyy]

היי ארז

בזמן אחרון אני מבינה תובנות. שאנחנו אומרים "לשים זין על כולם" , אתה יודע מה זה אומר ? שאנחנו אלו שלא שמים "זין" על עצמינו. אני מגלה את זה כל יום מחדש. "אדם שלא אכפת לו מה חושבים עליו" - תגיד לי את האמת ... נכון שמפריע לך הגמגום ולא לסביבתך ? סביבתך , לפי התיאור שלך, לא שומעת את הגמגום - אתה שומע אותו. ז"א שלך אכפת, אתה שם המון על גמגום, אתה מנסה להסתיר אותו. אני מסכימה איתך לחלוטין. גם אני בהתחלה רציתי להיות מישהי שלא שמה על אף אחד עד שהבנתי שזו אני שלא צריכה לשים על עצמי. אני הקהל הכי ביקורתי, קטלני, מזלזל, פוגע בעצמי!!!!!! זה מדהים לגלות שסביבה לא כל כך קשורה. אני מכירה מאמן עסקי (!!!!!!) מכוער ובנוסף לזה מגמגם. הוא מאמן את אנשי העסקים המצליחים ביותר, לוקח 400$ לשעה!!!! איך תסביר את זה ? בטח הוא קודם אימן את עצמו לא להתייחס לעצמו בכל כך כבדות

ארז , אתה יודע מה הפתרון (חוץ מללכת לקלינאית תקשורת - מספיק לזלזל בהם) ? כנראה להשלים עם הגמגום כי זה לא כל כך נורא. בטח אתה חושב : "דההההה!!! אבל איך עושים את זה ?" שאלה מצוינת ! אנשי פורום יש לכם עצה איך אפשר לקבל את עצמינו ובכך להוריד קצת מהלחץ היומיומי להיות עם דיבור שוטף ולייחל לו - כאילו שזה ייקרה - ???

 

[stkachov]

לדעתי

עצם הכתיבה בפורום, קבלת חיזוקים ודעות ממגמגמים אחרים כבר עושה חצי מהעבודה. כבר מסדרת כמה דברים בראש, מעלה את הבטחון העצמי ונותנת לך פרספקטיבה שונה על הגימגום ובכלל. כמובן יש עוד הרבה דברים קטנים, אולי שונים עבור כל אחד. אני אגיד למשל מה אני עשיתי. לקחתי על עצמי את כל עניין הטלפונים, בירורים, בנקים, תשלום חשבונות, סחר מרחוק וכד'. דברתי בהנחה שמי שמדבר מולי אינו מכיר אותי, אני לא מכיר אותו, ובעוד 5 דקות נפרד לשלום ולא נשמע או נראה זה את זה עוד לעולם. דבר שני זה התבלטות במה שאתה עושה, אם זה עובד או לומד, חשוב להראות מעורבות ולהשתתף בדיונים ולשאול שאלות, גם אם באופן חלקי. זה עוזר. דבר נוסף זה מפגשי אמב"י שגם עזרו להאעלאת הבטחון העצמי והמודעות לגימגום.

 

[barba]

קבלה עצמית

ערב לכולם אני קיבלתי את עצמי עם הגימגום שלי כאשר דיברתי מול מאה ועשרים אנשים ואמרתי להם אז מה אם אני מגמגם זה אני אריק האמיתי ואז כולם קמו על הרגליים מחאו כפיים וחלקם בכו אז הבנתי שאני כמו כולם והיום אני מדבר ומסביר כל הזמן על הגימגום כל היזדמנות שיש לי

 

[ארי פטסנה]

אני מאד אוהב את הגימגום שלכם

ומקנא למה אני לא יכול לגמגם ככה,אני נתקע ולא יכול להוציא כלום גם מבחינת האומץ שיש לך אריק אדיר,לי אין את האומץ לעמוד מול קהל ולדבר .

 

[sprk78]

גם אתה יכול

תראה, ההבדל בין אריק לבינך זה לא חומרת הגמגום אלא המחסום הפסיכולוגי שהצבת בפניך שאתה לא מצליח להשתחרר ממנו עקב מניעים קוגנטיביים \ תת -הכרתיים. אריק בניגוד אליך "מאתגר" את עצמו ו"מראה" לעצמו כיצד הוא יכול להתגבר על מחסום ועוד מחסום שהציב לפניו. כאשר כל מחסום הוא יותר קשה מרעהו אך הגאווה והיכולת להתגבר על המחסום הראשון דוחפת אותו להתגבר על מחסומים אחרים. לכל אדם יש מחסומים פסיכולוגיים ללא קשר לגמגום וכן פוביות למיניהן. לכן מה שצריך סה''כ להתגבר על מחסום אחד (לא פשוט אך ישים בהחלט) ואז זה יתן לך טריגר להתגבר על מחסום שני שהצבת לפניך. תתחיל לאט ותוכל אט אט להתגבר על כל מחסום. תקרא הודעות קודמות שלי , כיצד אני בזמן האחרון מטיב להתגבר על הגמגום עקב שינוי פסיכולוגי במחשבותיי אני בטוח שכל אחד שיאמץ את שיטתי שלי ואמירותיי רק בצורה שונה יזכה לשיפור משמעותי בהרגשתו ואח''כ בגמגום שפוקד אותו. בהצלחה.

 

[ארי פטסנה]

הבעייה אצלי מאד שונה

אני נתקע ולא מסוגל לדבר.

 

[shuky63]

ארז יש לי הצעה בשבילך לגבי המשימה

הקרובה של הקראת קטע בפני הכיתה. קריאה זה לא דיבור בעל פה.אתה יכול לסגל לך טון דיבור קצת שונה,קצב שונה. אספר לך משהו.כשהייתי בכיתה ז הגימגום שלי התחיל באותה שנה והיה די כבד. התקרב יום הזיכרון והכיתה שלי היתה צריכה לעשות את טכס יום הזיכרון לפני כל בית הספר.חילקו תפקידים ואני חשקתי בקריאת היזכור.ולמה? כי תמיד הערצתי את עמיקם גורביץ' שהנחה שנים את טכס סיום יום הזיכרון וקרא שם בין היתר את קטע היזכור. עוד תלמידה בקשה את הקטע הזה והיינו צריכים שנינו לקרוא את הקטע מול הכיתה כדי שיבחרו בטוב יותר. מה שעשיתי זה שניסיתי לחקות את עמיקם גורביץ'.אמרתי לעצמי זה לא אני כרגע אלא הוא.קראתי בצורה מושלמת,נבחרתי ברוב קולות.קראתי בצורה מושלמת מול כל בית הספר.אומנם עמיקם עמד שם על הבמה ולא אני אבל אני קיבלתי את השבחים וזה מה שחשוב

 

[SurferBroker]

איזה מצחיק זה באמת כש

כותבים כאן או בכל פורום אחר, פתאום מקבלים דחף כזה, לא רק לכתוב את הדברים, אלא גם לקום ולהגיד אותם, ולפעמים על עוד המון דברים אחרים שלא קשורים. קטע מצחיק כזה שעובר לך כל כך מהר שאתה לא זוכר אותו. לא?

 

[erez801]

תודה לכל המגיבים

אני אשתדל להפנים

 

[giva255]

לארז מ 6.3

שלום ארז. לדרוש ממגמגם של ממש לצפצף ולדבר כמו שהוא, זו דרישה שלעיתים צורכת כוחות נפש עצומים, שקיימת בנפשם של אנשים מעטים. מצד שני, צריך לשמוע אותך מדבר, ויתכן שגמגומך אינו נשמע חמור כפי שאתה מעריך באופן סוביקטיבי. כלומר המדד בהוא התרשמותם של אחרים -לא שלך. באשר לטקסט שאתה אמור לקרוא; התסכול של לא להוציא את אישיותך ואת כישרונך לפועל, הוא החלק הקשה ביותר של המגמגם - לפחות לטעמי. כמגמגם ותיק לשעבר, וכמי ששנות לימודיו היסודיים והתיכוניים והגבוהים 'נדפקו' בצורה זו, הריני לבשר לך שניתן ועוד איך לטפל בכך. בינתיים עצה קטנה וחלקית: אם החלטת ויהי מה לדבר בפני הכיתה; תבצע יום או יומיים לפני תאריך היעד, סימולציה של ההרצאה שלך(רצוי באותו חדר ממש כשהוא ריק), תוך הדמיית הנוכחים, ותקליט את עצמך ותשמע זאת לאחר מכן. אם תרצה הדרכה שיטתית, שמי ד"ר יעקב אלטמן; מטפל בגמגום.