שלום!

[הברווז המכאני]

שלום!

אני מחפש חומרי קריאה (רצוי בעברית) על שינטו, סיפורת מערבית על התרבות היפנית, ועל ההתפתחות של דמות הסמוראי. בתודה מראש!

 

[gill142]

הנה לך:

זה על שינטו, על סיפורת מערבית לא הבנתי מה בדיוק אתה רוצה, אז אני נותן לך קישור לאתר שלם על יפן, (המידע על שינטו גם מאותו אתר), אז הנה הוא. ועל הסמוראים שרצית, לא הבנתי ממש, כי כל מיני אומנויות לחימה עוסקות בסמוראים, אז הנה דף שמפנה אותך למידע על כל מיני אומנויות לחימה, אולי זה יעזור, אז הנה הדף על האומנויות. תראה גם שכל האתרים זה בעצם אותו אתר על התרבות היפנית שנתתי לך, אני ממליץ עליו מאוד, אתר מעולה על יפן.

 

[דנה השניה]

הנה כמה:

הספרים של פרופ' בן עמי שילוני "תולדות יפן המסורתית" ו"תולדות יפן המודרנית" הם חומר קריאה בסיסי שיכול לתת כיוונים ראשוניים מה להמשיך לקרוא גם בנושא שינטו וגם בנושא התפתחות דמות הסמוראי.

סיפורת מערבית על התרבות היפנית יש המון ואתה צריך להזהר מה אתה בוחר לקרוא. דוקא הספרים הפופולאריים יותר - פחות טובים (לדוגמה "חויה יפנית" של שיפרה הורן). אני ממליצה מאד גם להזהר מספרים שיצאו בהוצאת "אסטרולוג" - התרגומים שלהם ממש לא טובים (וגם בדרך כלל לא מיפנית) ועדיף כבר לקרא את התרגום משפת המקור אפילו אם הוא בגרמנית, מאשר לקרוא תרגום של תרגום. אם הבנתי נכון מהשאלה שלך אתה מחפש סיפורת ולא ספרים תיעודיים, לכן ההמלצה הראשונה שלי היא "שוגון" של ג'יימס קלאוול. זה רומאן היסטורי בדיוני שמבוסס על פרשיה אמיתית. אחרי שתקרא אותו אתה יכול לעיין בספר what can you learn from Shogun (אפשר למצוא את כל הטקסט של ספר ברשת) - שמסביר בסדרה של מאמרים מה נכון מבחינה הסטורית בספר "שוגון" ומה לא נכון. עוד ספרי בדיון טובים שמהם אפשר ללמוד על התרבות היפנית: "קוקורו", "מתחת להר הגעש", "ספינות טרופות", "המטבח" (של יושימוטו בננה) ו"יום השנה לסלט" ו"לאישה" (שני האחרונים הם ספרי שירה). כמובן אסור לך לפספס את "יער נורווגי" (ספר מעולה) וגם את "מרדף הכבשה" (לא כולם אהבו אותו, אני כן) שניהם של הרוקי מורקאמי.

 

[oracle]

סיפורת...

ממליצה מאד על הרוקי מורקמי... יער נורבגי כמובן, אבל גם מרדף הכבשה, שאני יודעת שלא כולם אהבו, אבל קשה לי להבין למה... זה ספר מעולה... מורקמי כותב נהדר ומעביר את החוויה היפנית בצורה מעולה, ביחוד לנו, שלא מכירים אותה מניסיון אישי... וספר נוסף הוא "זכרונותיה של גיישה" שמתאר באמינות רבה לדעתי את יפן טרם מלחמת העולם השניה.