קשה לאמר
לא להיכנס לדיכאון..דיכאון זה לא משהו שאת רוצה להיכנס אליו..יש אנשים שיכולים להיות"חזקים" ולהתמודד יותר קל ויש שנופלים..יש שנופלים ומצליחים לקום ויש מרימים ידיים..אבל דיכאון זה לא משהו שאת בוחרת בו.. לקח לי שנה וחצי לקלוט שהוא באמת איננו..שלא משנה מה שאני אעשה וכמה שאתפלל או אכעס - הוא לא יחזור..היתה לי נפילה גדולה..ממש גדולה..ואני לא מספרת על זה כדי שירחנו עלי..בכלל לא..אחד הדברים שאני ממש לא אוהבת כשאני מספרת עליו לאנשים זה שירחנו עלי..אני חושבת שלמדתי המון על עצמי בשנתים האחרונות..לא מצטערת על זה שהייתי בדיכאון..אני לא יכולה להזיז את השעון אחורה אחרת היתי מחזירה אותו..היתה תקופה שהיות ולא התמודדתי אם האובדן שלו הרגשתישאני מאבדת את השפיות..אבל אז הגעתי לפה ..וגיליתי שזה תהליך מאד "נורמאלי"..וזה מה שעזר לי להתחיל לצוף מחדש.. אני לא חושבת שבתקופה הכל כך טריה של האובדן אפשר לייעץ מה לעשות..מעבר לכך שלא לרוץ ולא לצפות מעצמך ומאחרים שום דבר..כל אחד עם הזמן והדרך שלו...אבל אפשר לשאוב מחברים המון מילות עידוד ואני חושבת שכולנו נסכים שתמיכה זו תרופה מאד חשובה לתהליך "שלנו"...
לא להיכנס לדיכאון..דיכאון זה לא משהו שאת רוצה להיכנס אליו..יש אנשים שיכולים להיות"חזקים" ולהתמודד יותר קל ויש שנופלים..יש שנופלים ומצליחים לקום ויש מרימים ידיים..אבל דיכאון זה לא משהו שאת בוחרת בו.. לקח לי שנה וחצי לקלוט שהוא באמת איננו..שלא משנה מה שאני אעשה וכמה שאתפלל או אכעס - הוא לא יחזור..היתה לי נפילה גדולה..ממש גדולה..ואני לא מספרת על זה כדי שירחנו עלי..בכלל לא..אחד הדברים שאני ממש לא אוהבת כשאני מספרת עליו לאנשים זה שירחנו עלי..אני חושבת שלמדתי המון על עצמי בשנתים האחרונות..לא מצטערת על זה שהייתי בדיכאון..אני לא יכולה להזיז את השעון אחורה אחרת היתי מחזירה אותו..היתה תקופה שהיות ולא התמודדתי אם האובדן שלו הרגשתישאני מאבדת את השפיות..אבל אז הגעתי לפה ..וגיליתי שזה תהליך מאד "נורמאלי"..וזה מה שעזר לי להתחיל לצוף מחדש.. אני לא חושבת שבתקופה הכל כך טריה של האובדן אפשר לייעץ מה לעשות..מעבר לכך שלא לרוץ ולא לצפות מעצמך ומאחרים שום דבר..כל אחד עם הזמן והדרך שלו...אבל אפשר לשאוב מחברים המון מילות עידוד ואני חושבת שכולנו נסכים שתמיכה זו תרופה מאד חשובה לתהליך "שלנו"...
