ובכן,
מטרות: 1.מטרת ספירת הכבשים היא להוביל להרדמות[=שינה],כלומר הישג קצר מועד ולמטרה ספציפית-אישית אחת. מטרת השיחה עם הרועה היא ללמוד דרכים שונות להגיע למטרה,להתחבר לשורשים ולמנהיגות פנימית. בדומה לכך - מטרת הארוחה עם הדג היא להשביע באופן חד פעמי ולטווח קצר. מטרת לימוד הדיג היא לאפשר שובע שלא תלוי בגורם חיצוני,פתרון לכל החיים . ניתן להשתמש בידע הזה כדי לדוג לשם פרנסה/הנאה ו/או כדי להעביר אותו הלאה ולהתפרנס מעצם ההוראה של המקצוע. למעשה,האלטרנטיבות הפתוחות ליישום הידע [שנתקבל מאת הרועה/מורה הדייג] רבות,ולפרט המקבל ניתן חופש לבחור כיצד להשתמש בידע,כיצד להוביל את חייו ללא תלות בסביבה ועוד. רעיונות נוספים מתרוצצים במוחי במהירות: ידוע שלעבודה מחוץ לבית יש ערכים מוספים להשתכרות עצמה:ביטחון עצמי,הערכה עצמית,חברים,סיפוק,תועלת אישית ותועלת חברתית וכו'. רעיון נוסף: רעיון נשגב הוא רעיון המעשר. ברגע שאדם נותן מעשר משלו לטובת האחר זה משפיע על הנותן,המקבל והחברה. ההיבטים של המעשר רבים ומגוונים. השפע המתבטא באופן זה משול בעיני לזריקת אבן לבאר וצפייה במעגלים הרבים המתפשטים סביבה. אדם נותן 100 שח למעשר,המקבל נותן 10 שח מתוך זה,מקבל 10 השח נותן 1 שח וכן הלאה. כך מתרחב מעגל הנתינה,שהחל באדם אחד ונתינה אחת. מאחר שאני מרגישה שאני סוטה מהנושא המרכזי והמחשבות זורמות במרץ-אעצור בנקודה זו. 2.ביחד או לחוד ספירת כבשים לא מחייבת המצאות אדם נוסף-למידה מהרועה מחייבת המצאות רועה לדיאלוג. אכילת ארוחה אחת משביעה מחד ומאידך היא מובילה לאי-נעימות שנובעת מתלות באחר. יש לה קונוטציות שליליות אם ה"רעב"[המקבל] יסמוך על שולחן השבע[=הדייג] ותוצאותיה של התנהגות תלותית לעולם לדעתי לא נעימות. 3.מיקום ההתרחשות: ספירת כבשים נעשית בלילה בחדר סגור תוך שמוש בדמיון-שיחה עם הרועה יכולה להתבצע גם במרחבים הפתוחים עם או בלי נוכחות כבשים,יוצרת סקרנות לידע מתגבר והולך בתחומים שונים וכו'.. 4. הדמויות המתוארות: הדמויות המתוארות מעוררות אסוציאציות משלהן: דמות הרועה היא דמות שמעוררת הערכה. יוצרת תדמית של חיבור לטבע,כבוד לטבע, מנהיגות, אנושיות, חמלה כלפי החלשים,נתינה שלא בהכרח על מנת לקבל פרס,איכפתיות ורגישות לעולם ולכל מה שבתוכו. הרועה מיטיב עם העולם וזוכה להערכה בשל כך. דמות הדייג גם היא מכילה ערכים של סובלנות,חיבור לטבע,נתינה,יכולת להתגבר על מכשולים ועוד. 5.הצורך שמתעורר בפרט: ספירת כבשים נועדה למלא את הצורך בשינה . אכילת דג נועדה למלא את הצורך באכילה. בשני המקרים אלו צרכים שקיימים בנו מרגע שנולדנו ועד 120 שנה.אין אפשרות לוותר על מי מהם לצמיתות,וכל נסיון להמנע צורך כזה או אחר לטווח ארוך טומן בתוכו סכנות ונזקים. תועלת רבה נפיק אם נרחיב את רפרטואר היישום שלנו למילוי צרכים אלו כהלכה וגם של יתר הצרכים האנושיים.הענקת הידע לזולת גם היא מבורכת. ובדומה לנר שמאיר לאלפים ולא נגרע מאורו דבר כך גם כאן-נתינה שלא גורעת דבר. מאחר שמדובר בדימויים הרי שניתן להרחיב את הפרשנות גם לצרכים אנושיים נוספים ולא רק פיזיים ... אסיים בשלב זה. וואו. נהניתי!