שלום...

מה?!?!?!?!

הקומוניסטים אמרו שה"פרט" כלל אינו קיים?!??! מאיפה הוצאת את השטות הזאת? הקומוניזם טוען שהפרט הוא החשוב ביותר ושהמדינה לא רק צריכה לשרת את הפרט אלא שהפרט צריך לנהל אותה. בקומוניזם הפרט שולט שליטה מלאה בחייו. הוא מנהל, יחד עם שאר העובדים, את מקום עבודתו. הוא יכול לרוץ, אפילו שאין לו ממש הרבה כסף, למשרה פוליטית. תראי לי את הקומוניסט שאמר שהפרט לא חשוב. ועוד דבר, לתת את רוסיה וסין כדוגמא לקומוניזם, זה כמו שאני אתן לך לטעום גוייאבה, ואז שתגידי שהיא לא טעימה אני אגיד לך "רואה, מלפפונים זה מגעיל". ברה"מ וסין (וסין בכלל, כי הייתה מאואיסטית) היו דיקטטורות בירוקרטיות סטאליניסטיות. לכן, הם לא דוגמא לשום דבר שקשור לקומוניזם. הם בשום שלב לא היו קומוניסטיות - הם אולי טענו שהן קומוניסטיות - אבל מצד שני אני יכולה לטעון שאני חתול, זה יהפוך אותי לחתול? אי בספק. יעל.
 

all

New member
התיאוריה הקומוניסטית של מרקס

דנה בפרט (פרולטוריון) בלתי מזוהה, אין שם משה או יוסי או חנה. יש שם "פועלי מפעלי הפלדה"!!! והדרישה מהם "תן ככל יכולתך", מבהירה שכל אחד המסוגל לתת דבר מה, חייב לתת אותו וכך יוצא שכל מי שמסוגל להילחם ייגוייס לצבא!!! ובתמורה לכך תקבל "כפי צרכיך", אוכל, מים, ביגוד וכו'. יחד עם זה, זו רק תאוריה, במציאות הקומוניזם היה מה שהיה. וגם כאן בארצינו הקטנטונת הקיבוצניקים קראו למר. סטאלין "שמש העמים", העריצו אותו והיתפללו אליו. את יכולה לטעון שזה לא קומוניזם אמיתי ואולי את צודקת, אך אם זה המצב, קומוניזם אמיתי מעולם לא היה, ואם זה המצב אולי הוא גם לא יכול להיות? ובכלל לבנות תאוריה שלמה על בסיס כה דל של "תן כפי יכולתך, קבל כפי צרכיך" זה דבר מגוחך. אני אטען שביכולתי לעבוד שעתיים ביום, המזכיר הכללי יעען שביכולתי לעבוד-16 שעות ביום. אני אטען ש-"שוקולת פירורים" הוא צורך קיומי בשבילי, המזכיר הכללי יטען שפרוסת לכם צריכה להספיק לי לשבוע. אבל אנא ממך, מדוע אינך מתייחסת להודאותי אלא לתת סעיפים משניים ולא רלונטיים לדיון על הסרבנות??? בגלל שזה קל יותר???
 
חבל שבדיון שאמור לעסוק בתיאוריה

במקום להתייחס באופן רציני לנושא כל אחד נאחד במילה פה או מילה שם ומתעלם מהעיקר. הטענה כאילו הקומונזים מתעלם מהפרט היא בלשון המעטה לא רצינית. 'ההוכחה' - מרכס לא השתמש בשמות פרטיים של אנשים '...משה יוסי או חנה...' נו באמת... לפרש את ההיגד 'כל אחד יתן על פי יכולתו ויקבל על פי צרכיו' כאילו יתן כמה שיותר ויקבל כמה שפחות... זו שוב מניפולציה ילדותית משהו. אם כבר, הפרשנים המאוחרים הוסיפו - 'יקבל - על פי יכולתה של החברה לתת...' וזאת משום שהנטייה הייתה לתת לפרט כמה שיותר, ולא כמה שפחות. איש לא בנה תיאוריה על סמך ההיגד הזה. ההיגד הוא בסך הכל ביטוי המצביע על חזון ושאיפה: חברה שבה איש לא מנסה לנצל את זולתו ועושה כמיטב יכולתו למען הכלל מתוך תובנה שכשהחברה חזקה הפרט מרוויח. התיאוריה הקומונסיטית נבנתה על סמך מודלים כלכליים מורכבים, שאיש לא סתר אותם (אף 'שהמרכסיסטים החדשים' שינו פה ושם כדי להתאים אותם למציאות משתנה). התוצאות, מסתבר, לא עובדות. על חולשותיה של החברה הקומוניסטית/סוציאליסטית נכתבו ספרים רבים. מצז שני הטענה כאילו אין שום קשר בין ברה"מ וסין לבין הקומונזים היא הגזמה מופלגת. נכון, שתי המדינות הוכיחו שוב שבמצב של דיקטטורה, לא חשוב איך יקראו לה, השחיתות היא בלתי נמנעת, והיא גרועה מכל שחיתות שעלולה לצמוח בחברה דמוקרטית, שלפחות יש לה מנגנונים המאפשרים פיקוח ושיפור. עם זאת המהפכות שהולידו את המשטרים הקומוניסטים של שתי המדינות האלה בהחלט נשענו על הקומונזים התיאורטי כפי שנוסח ע"י מרכס ואנגלס. העבודה היא שבשלב הביצוע העסק נדפק.... סטאלין נחשב בשמאל המערבי עד מותו, למנהיג גדול, כולל כאן בישראל. לא רבים ידעו אז על משטר האימים והחיסולים של סטאלין, והוא זכה להילה של גיבור לא מעט בגלל תפקידה של ברה"מ במלחמת העולם השנייה. אתה צודק: הסעיפים הנוגעים למדינות הקומוניסטיות שהזכרת לא רלוונטיים. אבל מה לך מלין? אתה הכנסת אותם לדיון!
 

all

New member
הבאתי את אותן מדינות כדוגמא

כמה מילים על גישות במקומות אחרים כלפי סרבנות ולאי ציוט לחוקים ככל, כמה שורות, לא מעבר לכך. ואיכשהו כל הדיון נסב סביב הקומוניזם. ודרך אגב, אנגלס לא הכניס אף משפט למניפסט הקומוניסטי, אנגלס קרע את התחת בעבודה במפעל ע"מ שמרקס יוכל להקדיש את כולו לכתיבה. יש האומרים שהיו הומואים. ובקיצור אם אינך מתנגד, בוא נחזור לדיון על "אכיפת החוקים", כי לדעתי כלל החוקים בארץ אינם נאכפים כראוי ובמצב בו אנס מקבל "8 חודשי עבודת שרות" בזכות עו"ד טוב, אכן לא ראוי להכניס סרבנים לכלא בכלל. אך האם זה המצב הראוי? הבאתי דוגמאות למדינות בהם אכיפת החוק חמורה יותר, במקרה יצא שהן "קומוניסעיות". אך אני משוכנע שגם מדינות דמוקרטיות רבות אוכפות את חוקיהן בצורה מוצלחת יותר מאיתנו.
 
בהחלט יש מדינות דמוקרטיות, ואולי

אפילו רובן, שאוכפות חוקיהן טוב ממה שאצלנו עושים עם החוקים שלנו. אלא מה? דווקא בעניין הסרבנות והצהרה על פאצפיזים, ישנה סובלנות רבה יותר במדינות הדמוקרטיות בעולם. אפשר כמובן לטעון שהן לא נמצאות במצב מלחמה, ומכאן גם הסובלנות שלהן. יחד עם זה כדאי לבחון דוגמא הסטורית מאלפת: בעיצומה של מלחמת העולם השנייה אנגליה שחררה משרות מי שהצהירו על עצמם שהם פציפיסטים. ואילו אצלנו, כשרשויות אכיפת החוק מתקשות לקיים חוקים בסיסיים, דווקא בעניין זה נוהגים ביד קשה ובזרוע נטויה. נראה שהסיבה היא השימוש שעושה המדינה בצבא, שהוא לעתים קרובות מידי חורג מעצם הגדרתו - כ'צבא הגנה לישראל'. עדיין אתה מתקשה להודות בכך שהדוגמאות שהבאת לא רלבנטיות. מילא, לא אמשיך להציק לך בעניין...
 
למעלה