הן אפשר, הן אפשר
הן אפשר שיהיה זה מחר הן אפשר שבג'יפ שעבר צעקו בחורים כי נגמר... (לא, אי אפשר) וגם: חיילים אלמונים הננו בלי מדים מסביבינו אימה וצלמוות כולנו גוייסנו ל(הרבה יותר מ)כל החיים משורה (לא משחרר כלל) המוות אז ככה, אחותי הקרבית: כשייפרצו גדרות הלול שבו נכלאנו לנצח נצחים, כתרנגולות, לנוחיות הרגלי התזונה של טורפינו (הגדרות הן בתוך תודעתנו) כשתיפתח דרכנו אל שערי השמש כדי שנוכל להמשיך בתהליכי האבולוציה שעצרו שובינו לנוחיותם כדי לכלוא אותנו בלולים כשכל אחד ידע מיהו, לאיזו יחידה לוחמת (או ג'ובניקית) הוא שייך את מי הוא אוהב, למי הוא נאמן כשישובו ויזהרו הילות האוהבים במלוא תפרחתן כשהקיום יחדל להיות משעמם, מעצבן, מדכא, עצוב, מיוסר, חסר תוחלת ומוצא, כשנוכל לפרוש את זנב הטווס שלנו - תהילת כל עלילותנו, בכל החיים שחיינו כשישוב שובל הזוהר לכל הדברים בכל צבעי הקשת האם אז נדע כי הגיע שלום? לא ברור; אבל אז נמהר אל השערים שישובו וייפתחו כדי לעוף מפה כבר סוף סוף! ְעֵץ