טאקוונדו ועבודת רגליים
כמי שמרשה לעצמו לאמר כי היה ממייסדי וממקימי הטאקוונדו בארץ ( כמובן עם מובילי השיטה בתחילתה , מר מדר מישל , והגב' סו כץ ) אני יכול לאמר כי ככל שהשיטה "מובלת" למשחקים האולימפיים כך היא מתאימה עצמה " למופעי הזירה " שם . במה דברים אמורים : הטאקוונדו כשיטה במקור היתה למעשי פרי פיתוחם של מאמנים אשר את אשראתם קיבלו וינקו מהמקורות היפניים והסיניים . השיטה התבססה כפי שהיה נהוג בשיטות המסורתיות על עבודת ידיים רגליים ובמקביל על שילוב עבודת " הגנה עצמית " ( כפי הנהוג שוב במקורות : פוםסה - או קאטה בלשון היפנים , טכניקות מובנות ושילובי הגנות והתקפות וכו'... ) . עם הנהירה לכיוון התחרותי ספורטיבי וכמובן לכיוון המשחקים האולימפיים עשה הטאקוונדו צעדים מרחיקי לכת זאת ע"מ " למצוא חן בעיני הקהל " והכן הצליח בכך . העבודה , כדי להיות אטרקטיבית ויפה אימצא לעצמה את עבודת הרגליים כשיטת עבודה עליה תתבסס השיטה כולה . אולי תהיה הדוגמה הטובה לכך בעבודה באימונים בהם יקח נושא עבודת הרגליים כ - 95% מהאימון ועליו יושם הדגש . התחרויות בטאקוונדו בהתאם לאמור לעיל גם הן משכו את עבודת הרגליים לרמת וירטואוזיה מדהימה כשהלוחמים מתמקדים בעבודת רגליים מרהיבה ביופיה , עם מהירות , גמישות ומגוון רחב מאוד של טכניקות כאלה ואחרות , אולם מכאן ועד ל"בטאקוונדו יש גם עבודת ידיים " המרחק עצום מאוד לצערי . עם השנים נשתכח נושא זה עד מאוד . כדי להשלים את הנושאים החסרים פנו מרבית המאמנים בענף הטאקוונדו לתחומים אחרים ע"מ להשלים את החסר , ועם השנים קראו לכל אשר לימדו באימונים "טאקוונדו" , למרות שנלמדו באימונים שיטות עבודה מ - קרב מגן ישראלי , גו'דו , קוק סול וון ועוד... כאשר שוב ל"מיקס" שנוצר ניתן השם טאקוונדו . אינני ח"ו מעביר ביקורת על השיטה כשיטה רק מיצר על השינוי שעברה עם השנים ואשר לא תאם לי כתלמיד/מאמן/ומי שהוביל ולימד את מרביתם של העוסקים בענף כיום , או שאולי כבר לא. ברבים מבין פגישות העבודה בתחום בהם נכחתי , הייתי עד לעובדה כי המאמנים הבכירים שעצם השינוי " צרם להם " המשיכו , לדבוק בעמדה כי לא נוצר שום שינוי אולם אני כוותיק " לשעבר " יכול לאמר בביטחה כי הטאקוונדו של לפני כ - 25 שנים לא תואם לחלוטין את השיטה כפי שהיא נלמדת כיום , לחלוטין לא !!! לצערי , לא נתקבלו הסבריי כי מרגע שהוחלט לקדם את התחום הספורטיבי יש לפעול בכיוון ולקבל את העובדה כי השיטה עברה שינוי משמעותי לכיוון התחום הספורטיבי ופחות " כאומנות לחימה " לשמה . באם נסקור את מאמני השיטות הותיקים בעולם נלמד על השינויים שהתחוללו בשיטה בארבעת העשורים האחרונים ( שינויים שלא התבצעו עם שימור השיטות המזרחיות אשר שמרו לאורך שנים על "המסורת " ושימור השיטה ) . לסיכום : הטאקוונדו כפי שהוא כיום (ויסלחו לי ידידיי מהטאקוונדו שאני בטוח שברובם כאן יכירו אותי ) רובו ככולו מובנה על עבודת רגליים , לעבודה תחרותית נטו ... עבודת הידיים בטאקוונדו באם ישנה , שונה לחלוטין ואין לה ואפילו לא שמץ של אזכור בעבודה הקרבית בשיטה . כאן אולי המקום להדגיש כי אין כלל הפרדה בין העבודה הקרבית בתחרויות לבין העבודה הקרבית כאשר "מוגדר " נושא ההגנה העצמית , בשני המקרים העבודה חד היא ויעידו על כך רבים מסרטוני ההדגמות להגנה עצמית של מאמני ומייסדי השיטה בארץ ובעולם. למרות כל האמור עבודת הרגליים של אנשי הטאקוונדו היא עבודה מדהימה ביופיה מרהיבה במהירות , במגוון וביכולת הוירטואוזית של " לוחמי הטאקוונדו המודרנייים " . כהן חיים התגוננות רחוב
