שלום...

[ד נ ה ק]

שלום...

טוב אז איפה להתחיל?... אני בת 17 ילדה רגילה לחלוטין( יש שטוענים שלא ... אני לא רואה את זה...) שגרה בת"א עם חיים רגילים וכל מה שיוצא מזה , ראשגד"ית בצופים מתה על החברות שלי שונאת בית ספר- רגיל... פתאום לפני חודש, גילו לי סכרת נעורים, פתאום בבום 4 זריקות ביום, להקפיד על רמת פחמימות, להתנדב לצבא, דברים שבחיים לא חשבתי עליהם... ואני לא חושבת שממש התמודדתי עם זה,סליחה אני חושבת שעד עכשיו אני לא מתמודדת עם זה, ובאמת שנורא קשה לי לראות דרך חיים רגילה איכשהו עם המחלה, אני חושבת בגלל זה כתבתי כאן... יש לי כ"כ הרבה שאלות , לא בהבט הרפואי... ואין לי את מי לשאול... איך חיים עם זה??...

 

[אמנון מרגלית]

בעצם? לא קרה כלום!../images/Emo43.gif../images/Emo104.gif

שלום לך. אני אב לילדה מתוקה שגם לה יש את תופעת הסכרת. הכל תלוי בנקודת המבט: עד היום, כשהיית רעבה היית אוכלת ? כשהיית צמאה היית שותה? כשהיית עייפה הלכת לנוח? כלומר , עד היום עסקת , כמו כולנו , כל היום בסיפוק צרכים. הצרכים, של כולנו הולכים ומתרבים: בקרוב תצטרכי להתפרנס, יהיה לך צורך להיות אמא וכדומה. כל מה שקרה הוא שנוסף עוד צורך והוא לספק לגוף אינסולין. יש המון דרכים לעשות את זה ובכולם הפטנט הוא לא לפגוע בשיגרת החיים. נערה בגילך עם תופעת הסכרת יכולה לעשות בדיוק כל מה שנערה אחרת עושה כי לכולנו יש מגבלות: אם זה נערות נמוכות שלא מתקבלות לקורס טיס בצבא, או נערות רזות שלא מתקבלות בכלל לצבא או נערות דתיות שפונות לשירות לאומי, אז את נערה מתוקה שתוכל להתנדב או לפנות לשירות לאומי - לא סוף העולם. החשוב הוא להיות בקשר מתמיד עם צוות מקצועי (שאגב, כולנו גם הלא-מתוקים צמודים אליהם בצורה זו או אחרת. כולנו צריכים במשך חיינו תמיכה וליווי בנושאים שונים) ולקבל הנחיה כיצד להמשיך ולתפקד , אחרי תקופת ההסתגלות, כרגיל כמו כל אחד אחר. רוצה להתנחם ?? אז...המעשנים הרבה יותר חולים ממך ועושים את זה בהתנדבות: הם תלויים באספקת סיגריות קבועה, מכורים להרגל מסריח,משלמים הון תועפות על תרופה (הם קוראים לזה סגריה...) , חולים במחלות שונות שהדבר המגעיל הזה מפיל עליהם ומתים הרבה יותר מוקדם מאחרים....ותחשבי על זה.... אנחנו פה בשבילך וכל שאלה את יכולה לשאול. אם יש שאלות שאת לא רוצה להפיץ לעיני כל העולם ניתן לכתוב לנו במסרים אישיים. ואת כנערה בוודאי תרצי להתייעץ בדברים מאד מסויימים עם נערה אחרת אז...אני בטוח שמנהלת הפורום המקסימה שלנו תעמוד לרשותך....

 

[אמנון מרגלית]

ועוד דבר....../images/Emo43.gif../images/Emo104.gif

ראי את הודעתה של אילנה...ותביני שאני לא סתם כותב...את בדיוק אותה הנערה שהיית לפני גילוי התופעה רק....עם אינסולין....

 

[השושן הצחור]

שלום מתוקה../images/Emo13.gif

כן זה ההבדל היום את מתוקה. ובעבר לא היית. סוכרת היא מצב שדורש הקפדה על תזונה- וביננו מי מאיתנו לא שואפת לגזרה חטובה

והיא דורשת אינסולין. ואכן 4 זריקות ביום + דקירות לבדיקות אינן הבילוי הכי כפי

אבל יש דברים יותר גרועים. ומעבר לזאת כיום יש את המשאבה שאני מניחה שלא עכשיו, אבל בשלב יותר מאוחר תוכלי להתחבר אליה וכך נעלמות להן הזריקות ומתחלפות ובחלפת פרפרית פעם בשלושה ימים. אני סוכרתית 22 שנים מגיל 8. הייתי בצופים, יצאתי לטיולים, שירתתי בצבא בתפקיד מדהים !!! יצאתי עם בחורים, התחתנתי וילדתי בן

. אני חייה חיים רגילים לחלוטין ומעטים האנשים שיודעים בכלל על היותי סוכרתית. אז הגעת למקום הנכון ! ןעכשיו גם יש לך גם את מי לשאול

אנחנו פה בשביל להתלבט בכל ההבטים: החברתים, האישים היומיומים של הסוכרת

 

[i l a n n a]

חיים ולא רע....

אהלן דנה, גם אני עד לפני (אני בשוק!!! כבר 5 חודשים) הייתי נערה רגילה:חיילת בצבא, עושה שטויות, חברים וכו' ופתאום אובחנתי כמתוקה... גם אני נלחצתי, 4 זריקות ביום (ואני מפחדת ממחטים) שלא לדבר על בדיקות הדם (שאיתן יש לי בעיה עד היום...) הרגשתי ממש מוגבלת (לא פיזית) -מה אני אוכל? איך אני יכולה להזמין אוכל בחוץ? איך החברים שלי יקבלו את זה? איך יקבלו אותי בכל מקום אחר (עבודה, לימודים וכו')? ההורים שלי לקחו אותי לסופר וראיתי שמבחינת אוכל אני ממש לא מוגבלת (התמכרתי לחמאת בוטנים), החברים שלי (שנתקלו בזה בפעם הראשונה) למדו איך הם יכולים לעזור לי במקרה הצורך והם אפילו מוודאים שאני עושה הכל כמו שצריך ולא אוכלת דברים אסורים (למרות שאני מפקחת על עצמי...) והעניין של העבודה... התנדבתי לצבא (מקביל לעבודה...) אני במשרד מדהים וכל הבנות והמפקדים עוזרים ומבינים למרות שיש לפעמים תקלים ויש צורך להסביר מי נגד מי.... בקיצור דנה, את מוזמנת לצור קשר.... (ההזמנה תקפה לכל מי שרוצה לדבר....) בי אילנה

 

[יפיופי]

ברוכה הבאה../images/Emo39.gif

לי אין הרבה עצות או רעיונות איך מתמודים עם הסכרת בגיל שלך אני טייפ 2 וחליתי בסכרת בגיל 33 אבל בהחלט הגעת למקום הנכון, יש כאן כמה וכמה שיוכלו לעזור ולעודד ולתת עצות כיצד להיתמודד. גם לי בהתחלה נראה מסובך ומסורבל להתארגן עם אוכל זמנים קבועים והזרקות, אבל זה אפשרי עד כדי כך שלפעמים אני שוכחת שאני סכרתית. אז מתוקה חיזקי אימצי והישארי איתנו