שלום

mastique

New member
שלום

יש לי שאלה כללית ככה... לגבי מוזיקה, והפנתי אותה דווקא לפורום הזה כי אנשים שמקשיבים לפרוגרסיב הם אוכלוסיה מתאימה לשאלה שלי. אז ככה, אתם באמת מצליחים להקשיב, נגיד, לאלבום שלם ברצף? ואני לא מדברת על לאכול ולהקשיב, לקרוא ולהקשיב, לפתור תשבצים, להשקות עציצים, לגרד בביצים להחליף ערוצים ולהקשיב, אלא ממש לשבת אחד על אחד עם האוזניות או הרמקולים ולתת תשומת לב מלאה למוזיקה? (אפילו בלי לגלוש לכל מיני מחשבות ולמצוא את עצמך חושב ומתעלם ממה שיש ברקע)... אני לא מצליחה ואני חושבת שאולי משהו איתי לא בסדר...
 

popoz

New member
אני מצליח אבל בד"כ רק בפעמים ה...

הראשונות שאני שומע אלבום, ככה אני תמיד חורש אותם אחד אחד. לא נראה לי שמשהו לא בסדר איתך, זה לגיטימי.
 

Der-Albert

New member
רוב האנשים לא מצליחים

וגם אלא שמצליחים לא תמיד עושים את זה, חוץ מזה שלסיבות מוזיקליות גרידה אז הרי מספיק להקשיב לקטע אחד בלי הפרעה, העניין הוא פשוט באמת להאזין, אורך הזמן אינו באמת רלוונטי.
 
נסיעה היא הזדמנות מצויינת!

אבל פעם בכמה זמן יוצא לי גם סתם בסלון או על ערסל.
 

orbiti

New member
תלוי מאד מאד

בשמיעות הראשונות של אלבום אני בד"כ חוטף קריזה רצינית מנסיון להקשיב לו במרוכז וכמו שצריך. לאחר 10 או 15 שמיעות ברקע זה כבר נהיה יותר קל - ברגע שמתחברים למעטפת ולאלמנטים החיצוניים מאד נוח וכיף להקשיב לדברים הקטנים.
 

noosh

New member
אממ אני משתדלת להקשיב

בעקרון את ההקשבה הראשונה אינ עושה כשאני מרוכזת במוזיקה בלבד, מקסימום כשאני מציירת או מסדרת את החדר... בד"כ זה כשיש לי זמן פנוי לגמרי, ולכן זה לא יוצא לעתים קרובות כ"כ... מצד שני, אני גם לא קונה אלבומים לעתים קרובות כ"כ
אני לא חושבת שיש משהו לא בסדר בלגלוש עם המחשבות ולא להתרכז ב-100 אחוז במוזיקה... סה"כ אי אפשר לשבת מרוכזים במשך 40 דקות במשהו אחד בלבד בלי לחשוב על דברים אחרים, זה לא עובד בשום תחום שהוא, בטח שלא במוזיקה, שאמורה לגרום לך להרגיש ושאת מהווה חלק פסיבי בה ולא אקטיבי מצד שני, אני לא רואה טעם להקשיב לאלבום בפעם הראשונה או השניה כשאני מכינה שיעורים או מדברת עם חברים, כי אז אני בכלל לא מתרכזת במוזיקה, ופרוג זו לא ממש מוזיקת רקע, לפחות לא בהאזנות הראשונות
 

mastique

New member
אוקיי...

לא חשבתי שאני אקבל תגובות כאלה... באמת. זה לא מעמיד את הכל קצת בסימן שאלה ? אני באופן אישי די מתעצבנת מזה, אני מרגישה שאני לא נותנת למוזיקה את התשומת לב הדרושה לה. אני שמה לב שיש מצבים מאוד מסויימים (וקצרים) שאני באמת נותנת למוזיקה את המרחב המספיק בתוך הראש שלי, זמן שאם נסכם אותו נקבל לא יותר מכמה שניות ספורות. אני לא יודעת אם הרבה אנשים מודעים לסוג של ה"מרחב" הזה בכלל שאני מדברת עליו וזה גורם לי לשאול למה בעצם, או "מה" בעצם אנשים מחפשים במוזיקה... למה אתם אוהבים את הסגנון מוזיקה הספציפי הזה, שדורש כלכך הרבה תשומת לב וריכוז אם אתם מודים שמאוד קשה לכם לספק את הדרישה הזאת ברוב הפעמים. זה סתם שאלות שאני שואלת את עצמי לגביי עצמי ויהיה נחמד לראות מה אחרים חושבים בקשר לזה...
 

orbiti

New member
אני, לפחות

מרגיש שאני כן מעניק למוזיקה שאני שומע ריכוז ותשומת לב מספקת בשביל 'להיבלע' בפנים. הבעיה היא שאני לא מסוגל לעשות זאת כשאני לא מכיר את המוזיקה ברמה כזאת שאני יודע כמעט לחלוטין למה לצפות, בין אם מפאת יכולת קליטה נמוכה, ובין אם מפאת בעיות ריכוז. כפי שאמרתי, אני מרגיש שהקשבה למוזיקה מסוימת נבנית ברבדים שונים, ולעיתים לוקח לי אפילו זמן רב להגיע לרובדים עמוקים יותר משמתקבלים בשמיעות הראשונות. יהיה יותר מעניין אם תסבירי את הבעיה שלך: האם הקושי להתרכז במוזיקה מפריע לך כאשר את עדיין לא מכירה טוב את האלבומים, או להיפך - האם קשה לך להתרכז באלבום דווקא לאחר שהוא נהיה מוכר וצפוי מדי?
 

noosh

New member
קשה להקדיש 100% מהמחשבה שלך

למשהו אחד ויחיד.. אפילו בלתי אפשרי זה טבעי שתקשיבי למוזיקה ותחשבי על עוד משוה במקביל, אינ לא חשובת שיש מישהו שמסוגל לתת את המרחב הזה במשך 40 דקות רצוף מה אנשים מחפשים במוזיקה? זו שאלה שלדעתי אין עליה תשובה. האמת היא שרציתי לחקור את הנושא פעם, אבל ירדתי מזה... מוזיקה מפעילה המון מערכות במוח שלנו, ותכל'ס אין לה שום תועלת באבולוציה שלנו, ולכן זה נואר מפליא שבכלל פיתחנו אותה. כנראה שיש דברים ביצר החיים שהם מעבר לשרידה אני אישית אוהבת פרוג כי זה מענין אותי. באמת, פרוג זה פשוט סגנון מעניין. גם כי הוא מורכב מהמון תתי-ז'אנרים והמון סגנונות שמשולבים יחד, וגם כי הוא פשוט מעניין.. למה? כי הוא מורכב יותר. אני חושבת שפרוג הוא פשוט יותר מאתגר.. דוקא בגלל שקשה להקשיב למוזיקה, שהיא לא קלה בד"כ, דווקא זה גורם לה לא לעבור ליד האוזן אלא להכנס פנימה. והכיף הוא לנסות ולהבין את זה .. אז זה לוקח מספר האזנות עד שמתרגלים, אבל מתרגלים. אז חברים שלי שואלים אותי למה להקשיב למשהו שאני לא מעכלת מהתחלה.... כי כשמעכלים את זה, כשזה נכנס וכשפתאום נופל האסימון והכל מתחבר - אז זה הכי יפה שיש אני חושבת שזה ככה לא רק בפרוג.. אינ גם אוהבת להקשיב לסגנונות אחרים של מוזיקה, שאולי המשקלים בהם משתנים פחות או הסולמות לא מתחלפים בקצב מסחרר, אבל גם הם, לדעתי, דורשים האזנה וריכוז.. לדעתי כל סגנון דורש האזנה וריכוז, במידה מסויימת
 

מורנא007

New member
פעם זה היה יותר קל

אפשר היה להאזין רק לצד אחד בתקליט, ואחר-כך ללכת לפטיפון ולהחליף צד. הייתה איזו הפסקה שדי חסרה לי בהאזנות לאלבום. מה גם ומספר הקטעים גדל (בונוסים), ואלבומים חדשים הם בדרך-כלל באורך של כשעה (במקום 40-45 דקות). היתרון: לא צריך לנקות את האלבום לפני כל האזנה
 

RamiSun

New member
תשובה....

השאלה שלך קצת מורכבת האם אתה מתכוון מבחינת הסבלנות או מבחינת הזמן הפנוי... בעיקרון לי קשה להפסיק דיסק באמצע , יותר מאשר להקשיב לכולו... מה שכן בתור אבא במישרה מלאה, בעל במישרה מלאה ועובד במישרה מלאה לא קל תמיד למצוא זמן לזה אז לפעמים אני מפצל....
 

progresiv

New member
שאלה מעולה

זה באמת קשה, אבל הדברים הבאים עוזרים: א) בית שקט (בלי הורים, בלי טלוויזיה, בלי אחים קטנים) ב) כורסת נוחה מאוד - או מיטה עם כרית קריאה ג) חושך מוחלט, או לפחות בלי אור חזק ד) חלונות סגורים בלי צליל מן הרחוב ה) מצב גופני מאוזן, לאחר ארוחה, ללא עייפות או דאגות ו) את העיניים צריך לעצום - אין מה לראות
אלו התנאים שאיתם אני מצליח לשרוד אלבומים שלמים. לפעמים זה לא מזיק לפזם את המנגינה ביחד עם הדיסק, או לעשות את תפקידי הקלידים או הבאס או התופים עם הידיים, כדי להרגיש חלק מן העסק.
 

mastique

New member
די כבר עם הכותרות האלה

זאת שוב אני, אה אה אה... טוב, לא קיבלתי ממש תשובות בדיוק למה ששאלתי, אולי אני צריכה לנסח את עצמי יותר טוב... אני מדברת על זה, שיש מצב שיש התנאים כאלה בראש, שאני ממש מצליחה לתת למוזיקה לחיות בתוך הראש שלי כמו שהיא צריכה, כשאני נותנת לה מרחב מחיה הולם ואת התשומת לב המלאה, אבל המלאה, זותומרת שזה מצב שאני לא מתרכזת במחשבות אלא לגמרי במוזיקה וזה הכי כיף ומעניין להרגיש איך המוזיקה חיה בתוך הראש ולאן היא מתפתחת. ה"מצב" הזה זה המצב האופטימלי לשמיעת מוזיקה, אבל זה מצב שנע בין כמה שניות לכמה דקות ספורות (במקרה הממש טוב) בין מחשבה למחשבה... המחשבות שלי מפריעות לי להתרכז לגמרי במוזיקה. אני לא יודעת מה איתכם, אבל כשאני יושבת עם אוזניות, זה מפריע לי, זה מפריע לי שדברים מתנגנים ואני שקועה במחשבות ולא שמה לב, זה מפריע לי לדעת שהמצב האופטימלי קיים, ואני מכירה אותו ולא מצליחה להגיע אליו כל הזמן. מה אתם חושבים על זה?
 

rank

New member
מיזוג

זה מה שאני מחפש במוסיקה. היכולת להתמזגות טוטאלית של האוזניים שלי עם המוזיקה. הבעיה היא שזה לא קורה מספיק ובגלל זה, אני משער, שאני ממשיך לחפש דברים חדשים ולקרוא בפורומים האלה. בתחילת ההיכרות שלי עם הרוק המתקדם, החוויות האלה היו תכופות למדי, ועם הזמן אני זקוק לחידושים נוספים, ריגושים נוספים. אז יש אלבומים שתופסים אותי ברמות שונות: ברקע, עם ריצוד הטלביזיה; בזמן קריאה, אכילה וכד', ויש את הנדירים הלאה שתופסים אותי בריכוז מוחלט שמגיע לעיתים למצב ממש אקסטטי. המקרים האלה בד"כ קורים אחרי כמה האזנות 'ברקע'. דוגמא מהעבר (שלי): טיובלר בלז של אולדפילד, הראשון והשני; דוגמא פחות פרוגרסיבית מהעבר הקרוב: סיגור רוס. דוגמא מהעבר הקרוב עוד יותר: גרייב ניו וורלד של הסטרובס.
 

mastique

New member
אז אנשים שומעים מוזיקה

שהם לא באמת מקשיבים לה. או לפחות, רוב הזמן לא באמת מקשיבים לה. שזה מספיק טוב בשבילי... זה לא קצת מתסכל? אגב, יש לי איזה שהוא פתרון לזה אבל אני לא אכתוב אותו עכשיו, כי עוד מסקרנות אותי תגובות של אנשים בעניין הזה ואני לא רוצה לגרום לשינוי נושא...
 

progresiv

New member
בסדר, זה מובן וידוע

כנראה שהמוסיקה לא ממש תופסת אותך, וכנראה שאת באמת מוטרדת בנושאים אחרים. ייתכן שאת מעדיפה מוסיקה עם מילים, שאפשר לפזם את הטקסטים שלה תוך כדי האזנה. זה קורה לכולם (תופעת ה"דריפטינג") ואת לא נדירה כל כך. אולי כדאי לך לעשות קצת ג'וגינג ואז להאזין. בכל מקרה, אני לא רופא
 

begone

New member
דריפטינג זה...

Drifting זה אומר שאתה מתחיל לחלום בהקיץ, ולנדוד למחוזות אחרים ונידחים... לאבד את הריכוז.
 
למעלה