שלום

[i might be wrong]

שלום

אני צריכה להכין הרצאה קצרה בשביל מחנה שיהיה בשבועיים האחרונים של הקיץ. אני אלך למגמת כימיה שם, ואני מחפשת נושא להרצאה.. רציתי לעשות משהו בסגנון להציג איזה מקרה שנראה לא הגיוני, אבל אז להסביר למה זה כן אפשרי לדוגמא טמפ' הרתיחה של מים יותר גבוהה מטמפ' הרתיחה של SO2, ובגלל שאנחנו יודעים שקשרי ו.ד.ו. מתחזקים ככל שהמולקולה גדלה זה נראה לא הגיוני בגלל שמולקולת SO2 יותר גדולה ממולקולת מים, אבל יש למים קשרי מימן, שיותר חזקים מקשרי ו.ד.ו. אז זה כן הגיוני אחרי הכל.. אני מחפשת מקרה בסגנון הזה, רק יותר מורכב ושיותר יחדש לאנשים משהו אני אשמח אם תוכלו לתת לי רעיון תודה מראש

 

[TheFinalCut]

הצעות

1. עניין המסיסות ואי המסיסות במים (הידרופיליות והידרופוביות), ההשפעה שלה על חומרים שונים בתמיסה (לדוגמא יצירת בועות סבון ואם למדת על זה, קיפול חלבונים). 2. אולי לספר על איך פלואור יכול (נגד ההגיון ו"כל הסיכויים") ליצור קשרים עם כל החומרים שנחשבים "אצילים" מלבד הליום, בגלל שהוא כל כך אלקטרושלילי. 3. אולי את רוצה להסביר למה חומציות פוגעת במבנים יוניים המבוססים על סידן, ולתת את הדוגמאות של הרס השיניים וההשפעה של אפקט החממה על התפתחותם של שוניות אלמוגים. אלו כמה רעיונות שחשבתי עליהם.. מקווה שזה מסייע ואם הם לא נראים לך, תגידי וננסה לחשוב על רעיונות אחרים.

 

[i might be wrong]

תודה רבה

ההצעה השניה נראתה לי מעניינת, אני אנסה לחפש יותר חומר על העניין אבל בכל זאת, הייתי רוצה להרצות על משהו שיותר קשה להסביר למה הוא הגיוני.. אפילו משהו שעוד לא מצאו לו הסבר (הייתי יכולה אז רק להסביר על כיוונים כלליים של מדענים לפיתרון) הציעו לי גם לחפש על גילויי מבנה הבנזן (C6H6), אמרו לי שנוסחת המבנה שהציעו לו לא התאימה לתוצאות מדידת אורכי הקשרים ולמפת צפיפות האלקטרונים, ושהציעו מבנה שמתבסס על אל-איתור של אלקטרונים, אבל אני לא ממש מבינה בנושא הזה ובנתיים אני לא ממש מצליחה למצוא חומר, אז אני לא יודעת כל כך אם זה נראה לי או לא

 

[TheFinalCut]

מבנה הבנזן והיסטוריית חקר המבנה שלו

יש מידע מצוין ופשוט להבנה בשני הלינקים מהאתר של Chemguide: התאוריה ההיסטורית על המבנה המולקולרי של בנזן הצורה המודרנית בה רואים את המבנה של בנזן (כולל מידע מתקדם על אורביטלים אטומיים, אך בשפה פשוטה וברורה עם לינקים למידע הבסיסי בנושא) על קצה המזלג, קקולה (לא בטוח איך לבטא את השם הצרפתי Kekulé) הגה את המבנה המקורי של בנזן עם הקשרים הכפולים המתחלפים, אולם הכימיה של בנזן לא התאימה למבנה הזה. בנוסף, כפי שאמרת, ניתן למדוד את המרחק בין 2 אטומים, וכשמדובר ב- 2 אטומי פחמן, יש הבדל במרחקים בין האטומים הקשורים בקשר כפול (0.134 ננומטר) לבין אלו הקשורים בקשר בודד (0.154 ננומטר). במולקולת בנזן, לעומת זאת, אין הבדל במרחק בין האטומים השונים של פחמן (המרחק ביניהם עומד באמצע בין קשר כפול לקשר בודד: 0.139 ננומטר), מה שמרמז שכל הקשרים בין הפחמנים זהים, ואין קשרים כפולים המתחלפים ביניהם. בנוסף, אם מבצעים חישובים תרמודינמיים על המבנה בעל הקשרים המתחלפים, מגלים שהמולקולה במודל יציבה הרבה פחות מבנזן אמיתי.

 

[i might be wrong]

וואו

תודה רבה! רק התחלתי לקרוא מהאתר הזה, אבל נראה לי שזה נושא טוב בכל מקרה עזרת לי מאוד תודה

 

[2_be]

ברוכה הבאה אילנית../images/Emo140.gif

 

[i might be wrong]

תודה ../images/Emo13.gif