טוב
אלה הספרים האהובים עלי. המלצות, בשפת העם: "המידע"-מרטין איימיס פעם ריצ'רד טל היה סופר צעיר ומבטיח וחברו גווין בארי היה בזבוז של עור. היום ריצ'רד טל הוא סופר תקוע. הוא מתקשה לכתוב וגם כשהוא מצליח, אף מו"ל לא מוכן לקרוא וגם כשנמצא המו"ל שיסכים לקרוא, אז למחרת בטח יקרה לו משהו רע- תאונה, התקף לב וכאלה. אז טל מתפרנס מכתיבה ועריכה של כל מיני ז'ורנלים מופרכים. הוא שותה יותר מדי, מעשן יותר מדי פטרוזיליה, אין לו כסף, אשתו לוחצת עליו כי אין להם כסף, הילדים קצת בעייתיים והוא גם מרגיש די זוועה. אבל מה הכי מבאס? שגווין בארי, אותו יצור עלוב נפש, אותו מתנה לאגו, כתב ספר. ספר? חומר לגריסה, האמת. והוא מה-זה מצליח. אז הוא כתב לו גם המשכים. עדיף לעטוף איתם דגים. אבל הם מה-זה מצליחים. אז גווין נהיה עשיר. ומתחתן עם אצילה אלגנטית. וכל העיתונים רוצים לשמוע מה דעתו. והוא נראה פתאום נורא טוב. ואי אפשר לנצח אותו יותר בטניס. וגם לא בשחמט. המצב מצריך נקמה. אז שוכרים איזה ערס עם מבטא קוקני שיעשה את זה. מכאן תמשיכו לבד בעלילה. זה הספר המצחיק הכי עצוב שקראתי. מרומם נפש ומדכא כאחד. (15 ש"ח בצומת ספרים) ג'ים בר מזל-קינגסלי איימיס כן נו, אבא של. ג'ים מלמד בקולג' נידח באנגליה. הוא שונא את הקולג', את הסטודנטים (את הסטודנטיות הוא דווקא אוהב), את הסגל (בייחוד את מנהל הקולג' שיושב לו על הוריד) ואת חייו בכלל. ובנוסף לכל הצרות, הוא נורא אוהב לשתות (יש לי משהו עם גיבורים שיכורים). וכל פעם שהוא שותה ומשתכר הוא מאבד שליטה על עצמו ונגרר לתוך מערבולת שיוצאת מכלל שליטה ומאפשרת לסופר לייצר קומדיית טעויות משובחת. מזלו מתחיל להשתנות לטובה ולרעה גם יחד כשהוא פוגש את החברה של בנו של מנהל הקולג'. מעבר לכך שהספר כתוב נפלא, לקינגסלי איימיס יש תמיד דברים מעניינים להגיד על החיים, גם בספרים הגרועים שלו (ולא חסרים כאלה). את הספר הזה די קשה להשיג. יש לו שני תרגומים שונים, זה של ספריית מעריב עדיף בהרבה, אם שכנעתי מישהו. "המוקצה"-ג'ון באנוויל יצא בספריה החדשה לפני שנתיים-שלוש. אני מתכנן בקרוב לקרוא אותו שוב ואז אני אמליץ עליו בפירוט. כרגע, תצטרכו פשוט לסמוך עלי. או לא לסמוך... זה ספר שכשקוראים אותו, מומלץ לשמוע ברקע דיסק של luke haines (האיש מאחורי הלהקות the auteurs, black box recorder, baader meinhoff). יש עוד, אבל התעייפתי. המשך יבוא...