שלום

[iris45]

שלום

אני חייבת לדבר עם משהי מישהוא,אולי במסרים. אני בת 21 וכואב לי,נמאס.קשה לי להירדם משהו מציק לי נורא-אני נרדמת אחרי צפיה מרובה בטלויזיה,וגם זה נמאס. לאמא שלי יש קול גבוה ואני כבר לא יכולה לשמוע אותה. כל דבר קטן מרגיז אותי,כתוב שמזל אריה מתרגז בקלות-אבל בחיית לא ככה! פעם הייתי יוצאת לקניות לבד הייתי נהנית-זמן כייפי בשבילי,עצמאית ורואה את העולם בדרך שלה ומתמודדת. היום אני פוחדת להתמודד. הייתי ילדה חייכנית יש תמונות,פשוט גורמות לי לבכות אני לא יכולה להפסיק להסתכל עליהם ובמיוחד עלי איך שהייתי התלהבתי,אהבתי ויש לי כל כך הרבה להעניק לעולם הזה.אני רוצה לחזור לתקופות היפות של חיי ולחייך. הייתי כותבת שירים ספורים ואני לא מאמינה שכתבתי את זה. תמיד זכרתי את עצמי כאחת שמדברת ומסתדרת רק עם בנים. היו לי חברים-אבל זוהי לא אהבה ובכלל לא רציני. אף פעם לא היו לי חברות אמיתיות-הלוואי. עשו עלי חרם ביסודי . כל מי שמדבר איתי באינטרנט, דרך שירי קורא אותי ישר. איריס

 

[riviki]

../images/Emo91.gif

היי איריס. יש לך עם מי לדבר אני מקשיבה לך. קראתי את ההודעה שלך ורציתי שתדעי שיש מי שקרא ויש מי שמוכן אפילו רק להקשיב שלפעמים להקשיב זה עוזר . כי לפעמים שמוציאים ומדברים מגיעים לתשובה. ניסית לברר מה מציק לך ולא נותן לך לישון? כתבת שמשהו מציק לך אבל לא ציינת מה?! כשמבינים את הבעיה יותר קל לפתור אותה.

 

[iris45]

היי

2 דברים בסיסיים מפריעים לי: הרבה זמן לא יצאתי ליציאה אמיתית שמתאימה לגיל שלי,את יודעת רקודים בנים חסר לי הקטע של החברות.לפעמים אני מסתכלת על בנות מעבירות חוויות,נמצאות אחת בשביל השניה.יש לי 2 אחיות ואין להן זמן בשבילי אני יודעת שהן אוהבות אותי.אפילו פעם חשבתי ללכת עם אחותי לדיסקוטק,רעיון גרוע,זה לא ילך יש לה את החבר שלה ואם זה לא קרה עד עכשיו זה לא יקרה.עם אחות זה אחרת.אפילו אמרתי לאמא שלי: איך זה יכול להיות שאנחנו לא קרובות,הרי יכולנו להיות חברות כל כך טובות והפרש הגילאים בינינו קטן.אני ממש לא רואה אותה מדברת איתי על עיניניים אישיים. דבר שני: המשפחה בשבילי זה כל חיי,הם תמיד עזרו לי.אני רוצה וחייבת חופש מהם. -תמיד ידעתי שאני מיוחדת לפי דעתי כל אחד ואחת מיוחדים. פעם אמרתי חייה את הרגע ואני מזה לא מישמת,קצת מצחיק אה. איריס

 

[riviki]

היי

את חייבת ליישם את הדרך חייה את עכשיו בלי יותר מידי לצפות לדברים. פשוט לזרום עם הדברים הטובים שיש לך תנסי להכנס לתוכך למצוא לך דברים כדיי שתוכלי לעשות רק בשביל עצמך ותהני מהם זה יפתח לך דלתות. בוודאי שאת עצבנית כי את לא מרוצה ממה שיש לך תלמדי לאהוב את עצמך ולאט לאט תקריני את זה החוצה ואנשים יתקרבו אלייך ויאהבו אותך כי את תאהבי את עצמך. משפחה זה דבר חשוב אבל חשוב מאוד לא להיות תלוי בהם לפעמים גם עם אחות אין כימיה זה לא נורא אל תחפשי חברות וחברים הם יבואו לבד רק תיהיה מאושרת ותנסי לעשות הכל כדיי להיות מאושרת אפילו שלא כל כך מתחשק לך עכשיו ללכת לקניות תעשי את זה בהתחלה לא תהני כמו פעם אבל לאט לאט זה יחזור.

 

[גרא.]

איריס45,התחושה שעולה מדברייך,כי

את טעונה,טעונה בהמון רגשות/חוויות/מחשבות שליליות..עד כדי כך שאינך יכולה להרדם בלילה..הפכת לסופר רגישה לקולה ולדבריה של אמך..וכל דבר קטן מרגיז אותך..אבל פעם היה אחרת, ואת רק בגיל 21 כבר מתרפקת על העבר הקרוב שלך, בנימה מאד נוסטלגית,ממש זקנה..לא ברור מה קרה שהכל התהפך,אולי לא לפתע, אולי בתהליך שהחל לפני זמן מה..כיצד הפכת מנעאה עצמאית ומתמודדת,שאהבה להעניק לעולם הזה,נערה נלהבת,שכתבה שירים וסיפורים.איפוא אותה נערה? האם את מבינה את עצמך? ויכולה להביר גם לנו מה גרם לשינוי הכל כך קיצוני?? מכל מקום העובדה שהיית פעם נערה אחרת,שונה, שמחה ומאושרת בחלקה,היית כזו, ויש לך את זה,מעידה כי את גם יכולה לחזור ולהיות כמיקודם.גם אם הסבה לשינוי לא ברורה. יש לך המון יכולות בתחומים רבים, שמשום מה,שובתות..כדי להשתנות,את יכולה לפעול בהמון כיוונים..אבל בראש ובראשונה, שה תלוי במוטיבציה שלך להשתנות..והפנייה לכאן,מעידה על כך. אכן כן, יש לך עם מי לדבר..מעבר לדברייך כאן, ואולי קשר אחד או יותר שתוכלי לבסס דרך האינטרנט,את יכולה גם לשוחח עם מי שנמצא מעברו השני של אחד מקווי החירום, שמספריהם מופיעים בטאגלייט (הכתובת הרצה)בפתיח לפורום. הכתיבה, גם היא דרך נהדרת להתמודד עם רגשות מעיקים...ויש לך את היכולת הזו, כפי שחשתי בקריאת חלק משירייך..לא אקפח כמובן גם את חלקה של הפסיכולוגיה ..תמיד קיימת האפשרות לשוחח עם פסיכולוג, או לחילופין, להצטרף לסדנא של טיפול קבוצתי..