Himmelfarb
New member
שלום,
שמי יניב, אני בן 23, אני מתגורר בעיר נתניה ויש לי תסמונת אספרגר.
מאז ומתמיד היו לי קשיים חברתיים ורגשיים אך רק בגיל 14 איבחנו שיש לי אספרגר, למרות שקודם לכן איבחנו אצלי הפרעת נפש אחרת (OCD).
אני מרגיש בזמן האחרון שמאוד קשה לי עם זה שלאחרים קשה להבין אותי, שקשה לי להסתדר עם אנשים, אני כל הזמן מעסיק את עצמי במחשבות שאנשים לא מעריכים אותי, שמסתכלים עליי בצורה לא יפה, שאנשים חושבים עליי דברים לא טובים, למרות שאין לי ממש סיבה לחשוב ככה, רק אולי זה שאני אולי נראה קצת מוזר ושאני מאוד שונה מהרבה אנשים אחרים.
סיימתי לימודים בתיכון רגיל כולל תעודת בגרות עם סייעת. בבי"ס אני הרגשתי הרבה פעמים שלילדים אחרים היה קשה לקבל אותי כמו שאני כי אני הייתי מאוד שונה מהם והתנהגתי מאוד אחרת מהם.
הרבה פעמים יצא לי להרגיש בחיים- גם בבי"ס ומחוצה לו- שילדים בני גילי ניסו לצחוק עליי, ללעוג לי או להציק לי כי היה להם מאוד קשה לקבל ילד שנראה קצת שונה או מתנהג קצת מוזר.
לכן תמיד הסתדרתי יותר טוב עם אנשים מבוגרים יותר מאשר עם בני גילי.
לצערי בכיתה שבה למדתי היו ילדים אחרים עם בעיות (הפרעות קשב וריכוז- ADHD- מה שהתבטא אצלם באימפולסיביות ובבעיות ההתנהגות) והיה לי מאוד קשה לסבול את ההתנהגות שלהם במשך שלוש שנים.
האם יש כאן עוד מישהו שמרגיש או שיצא לו להרגיש כמוני או לחוות את מה שאני עברתי?
שמי יניב, אני בן 23, אני מתגורר בעיר נתניה ויש לי תסמונת אספרגר.
מאז ומתמיד היו לי קשיים חברתיים ורגשיים אך רק בגיל 14 איבחנו שיש לי אספרגר, למרות שקודם לכן איבחנו אצלי הפרעת נפש אחרת (OCD).
אני מרגיש בזמן האחרון שמאוד קשה לי עם זה שלאחרים קשה להבין אותי, שקשה לי להסתדר עם אנשים, אני כל הזמן מעסיק את עצמי במחשבות שאנשים לא מעריכים אותי, שמסתכלים עליי בצורה לא יפה, שאנשים חושבים עליי דברים לא טובים, למרות שאין לי ממש סיבה לחשוב ככה, רק אולי זה שאני אולי נראה קצת מוזר ושאני מאוד שונה מהרבה אנשים אחרים.
סיימתי לימודים בתיכון רגיל כולל תעודת בגרות עם סייעת. בבי"ס אני הרגשתי הרבה פעמים שלילדים אחרים היה קשה לקבל אותי כמו שאני כי אני הייתי מאוד שונה מהם והתנהגתי מאוד אחרת מהם.
הרבה פעמים יצא לי להרגיש בחיים- גם בבי"ס ומחוצה לו- שילדים בני גילי ניסו לצחוק עליי, ללעוג לי או להציק לי כי היה להם מאוד קשה לקבל ילד שנראה קצת שונה או מתנהג קצת מוזר.
לכן תמיד הסתדרתי יותר טוב עם אנשים מבוגרים יותר מאשר עם בני גילי.
לצערי בכיתה שבה למדתי היו ילדים אחרים עם בעיות (הפרעות קשב וריכוז- ADHD- מה שהתבטא אצלם באימפולסיביות ובבעיות ההתנהגות) והיה לי מאוד קשה לסבול את ההתנהגות שלהם במשך שלוש שנים.
האם יש כאן עוד מישהו שמרגיש או שיצא לו להרגיש כמוני או לחוות את מה שאני עברתי?
