שלום,

Himmelfarb

New member
שלום,

שמי יניב, אני בן 23, אני מתגורר בעיר נתניה ויש לי תסמונת אספרגר.
מאז ומתמיד היו לי קשיים חברתיים ורגשיים אך רק בגיל 14 איבחנו שיש לי אספרגר, למרות שקודם לכן איבחנו אצלי הפרעת נפש אחרת (OCD).
אני מרגיש בזמן האחרון שמאוד קשה לי עם זה שלאחרים קשה להבין אותי, שקשה לי להסתדר עם אנשים, אני כל הזמן מעסיק את עצמי במחשבות שאנשים לא מעריכים אותי, שמסתכלים עליי בצורה לא יפה, שאנשים חושבים עליי דברים לא טובים, למרות שאין לי ממש סיבה לחשוב ככה, רק אולי זה שאני אולי נראה קצת מוזר ושאני מאוד שונה מהרבה אנשים אחרים.
סיימתי לימודים בתיכון רגיל כולל תעודת בגרות עם סייעת. בבי"ס אני הרגשתי הרבה פעמים שלילדים אחרים היה קשה לקבל אותי כמו שאני כי אני הייתי מאוד שונה מהם והתנהגתי מאוד אחרת מהם.
הרבה פעמים יצא לי להרגיש בחיים- גם בבי"ס ומחוצה לו- שילדים בני גילי ניסו לצחוק עליי, ללעוג לי או להציק לי כי היה להם מאוד קשה לקבל ילד שנראה קצת שונה או מתנהג קצת מוזר.
לכן תמיד הסתדרתי יותר טוב עם אנשים מבוגרים יותר מאשר עם בני גילי.
לצערי בכיתה שבה למדתי היו ילדים אחרים עם בעיות (הפרעות קשב וריכוז- ADHD- מה שהתבטא אצלם באימפולסיביות ובבעיות ההתנהגות) והיה לי מאוד קשה לסבול את ההתנהגות שלהם במשך שלוש שנים.
האם יש כאן עוד מישהו שמרגיש או שיצא לו להרגיש כמוני או לחוות את מה שאני עברתי?
 
כולם פה מרגשים כמוך

כי כולם פה כמעת אוטיסטים: ואוטיסטים הם לא מסתדרים מבחינה חברתית לפחות מבחינה המקובלת, לכן אתה
בחברה טובה, של אנשים שלא מתקשרים בצורה מקובלת וכנראה רובם או כולם עברו אותם חווית כמו שאתה עברת.
לכן אתה יכול להשאר פה: זה יכול להיות כמין בית, פה אנשים לא יחשבו שאתה מוזר, כי כולם מוזרים.
 

גור42

New member
או הרגישו כמוהו בעבר, וזוכרים איך זה


והלוואי שהיו כאן קצת יותר אנשים שכבר השלימו את התהליך הזה של לקבל את עצמם, כדי שהחבר'ה החדשים שבאים לכאן יקבלו תקווה שאפשר גם אחרת.
 
אני חושב שזה מאבק שימשך לעד

אני חושב שכל רגע אתה נאבק בעצמך, ומנסה לקבל את עצמך, זה לפחות דעתי.
 

גור42

New member
המאבק עם הסביבה אכן נמשך לעד... אלא אם משנים סביבה


ברגע שיוצאים לעצמאות אז הכל נראה אחרת. בתנאי, כמובן, שהבן-אדם לא לוקח את הג'יפה שבתוכה הוא גדל יחד איתו (וזה לא קל, אבל זה אפשרי)
 
הכל אפשרי אבל תמיד ישארו רסיסי זיכרון לעד

אתה לא תוכל לעולם לשכוח איך זרקו אותך למוסד הזה, ואני לא אשכח את מותה של אחותי ושאר הדברים.
אבל נוכל לחיות לצידם, להתפתח ולהצליח ולא לשקוע בוץ זה נכון.
 
אני אגב מכיתה ז עד יב לא דברתי עם אף אחד.

הם רצו אני לא רציתי: הם יודעים כי זה מאוד בולט ונאמר במפורשות, הם חשבו ככה וככה, לא היה אכפת לי.
לא הרגשתי צורך ליצור איתם קשר, או בכלל ליצור קשר.
 

ronschap

New member
מכיר אחד כמוך שהיום מדבר בלי לעצור

וגר בדירה בקהילה עם שותפים ומדריך.
 

arana1

New member
זו הבעייה עם תפישת האוטיזם כלקות

שהיא מתעלמת לגמרי, למעשה דורסת, את המהות.
מבחינת ההורים, המטפלים, המבחנים, הבעייה היא חוסר דיבור, אז מי שמדבר זה אומר שהוא נרפא, הצליח לפי מדדי שהנורמטיביות השטחיים.

אלא שאדם שמדבר בלי מעצור מבטא בדיוק את אותה "בעייה" של אדם שלא מדבר בכלל, עדיין, היחס שלו לדיבור נשאר שונה מזה של הכלל, שום דבר לא השתנה ושום דבר לא נפתר, אלא למראית עין בלבד, שזה כל מה שחשוב כמובן
 

ronschap

New member
בכלל לא קשור למטפלים ולאחרים היתה החלטה שלו

זה שיש כאלה שלא מבינים את ההבדל בין כאלה שיכולים לדבר ולא רותצים לאלה שבאמתתלאהיכולים אבל יכולים ליצור קשר בדרכים אחרות זה פשוט עצוב
 

arana1

New member
מה שעצוב זה חוסר ההבנה למורכבות הקשר בין הרצון ליכולת

ודווקא מפסיכולוגים מותר היה לצפות שיבינו או שלפחות ינסו להבין זאת
 

ronschap

New member
בכלל לא דיברתי שהוא נרפא וכן ידלו עדיין דיבור שונהאבל

אבל מבינים מה הוא רוצה לאמר והוא מבטא את עצמו.
גם עדו קידר וטיטו אמרו שהם היו מדברים לו יכלו.
אבל גיבורי השונות בכל מחיר מסרבים להבין כמה דיבור משפיע על התקשורת וכמה זה חשוב לחלק מהאנשים.
 

arana1

New member
הצגת דיבור כתשובה למי שסיפר לך שהוא לא מדבר

אותו אדם גם אמר לך שהוא בכלל לא מעוניין לדבר
אבל זו בדיוק התשובה שאינך מסוגל להקשיב לה

לא אכפת לי מה עדו וטיטו אמרו
הם זכאים לדעתם ותחושתם בדיוק כשם שאני זכאי לזאת שלי
הם מטופלים ונתמכים ואני לא
וגם לכן אני רואה דברים אחרת
ומה שאני אומר זה שיש כאן משהו שהוא עמוק מדיבור לא דיבור
ואותו צריך לברר
כי עובדה שגם אלה שמדברים מדברים מאוד שונה

ואין לזה שום קשר לגיבורי השונות בכל מחיר
לא יכול להיות שכל פעם שמישהו ינסה לעשות את מה שאף אחד מהמומחים והחוקרים והמטפלים לא עושה אף פעם
וזה לברר באמת את הבסיס לקשיי התקשורת
אתה ואחרים כמותך יתייגו את זה כמי שמאמינים ומחפשים שונות בכל מחיר

היחס הזה, שנפוץ מדי בסביבה, ושהשליט את עצמו גם דרך האקדמיה על כל הסביבה, הוא דפוק בכל היבט אפשרי
והוא זה שמונע את הגישה לפתרון אמיתי של הבעיות
לאפשור אמיתי של הקיום האוטיסטי
 

ronschap

New member
כמובן שאתה יודע מה טוב לאוטיסטים יותר מעצמם

עוד מומחה
 

arana1

New member
מי זה "עצמם" ? אתה ואלה שאתה בוחר להקשיב להם ?

עובדה שיש המון אוטיסטים, כולל שניים מאלה שעונים לך כאן, שאומרים שהיחס שלהם לדיבור הוא רב משמעי, שבניגוד להורים ולסביבה המבוהלת בשבילם לא הכל מתחיל ונגמר ב"מדבר זה בסדר לא מדבר זה לא בסדר"
אלא שהדבר מורכב כשם שהיחס לשפה, לצליל, ויחסם למציאות, לגוף, לזהות הוא מורכב
אולי אפילו הכי
עובדה שלא אתה ולא אף אחד מהשרלטנים שהם אתה מאמין עוד לא הצליח להעלות עליה
וזה למרות שספרות, גם אקדמית ומדעית, רבה מאוד נכתבה בנושא

ברור שהקיום עם תפישה שונה מהממוצע של תקשורת ושפה ודיבור הם קשים מאוד
ומייצרים גם המון עוול ומצוקה וגם אלימות וחוסר הבנה כלפי מי שחשים שפה ודיבור כדבר קצת יותר עמוק ומשמעותי מאיך שהבבון הממוצע חווה את זה
ובמצב כזה
שבו יחס כזה מוביל לאפליה והדרה וחוסר הבנה וזלזול מוחלט
כמו אלה שאתה מייצג כאן בהתמדה
אז קשה מאוד לקרוא לבחירה בדיבור בחירה חופשית
זו בחירה להיכנע לאונס

כשאדם בוחר בדיבור בצורה חופשית הוא יכול להתבטא מאוד יפה
במקום שבו זה נעים ונכון לו
ועובדה שגם עדו וגם טיטו יודעים להתבטא הרבה יותר יפה ממהממוצע
כי זה בדיוק הנתון שאתה ויתר השרלטנים מקפידים להחמיץ
שהנטיה לחוש את הדיבור והשפה בצורה אחרת מייצגת רגישות ועומק שאותה היחס שאותו אתה מקדם כאן מדכא והורס
וזה פשע
 

ronschap

New member
אני בוחר להקשיב לאלה שמדברים על עצמם

לא כמוך ששם עצמו מומחה לאחרים גם כשהם אומרים לי שהוא טועה ומבצע בכך אונס של המחשבה וחופש הדיבור והביטוי ואם טיטו ועידו קידר מתבטאים זה בזכות אנשים כמוני שלא נכנעים לעלגות ולעליבות של השונות בכל מחיר,לפחות עבור חלק מהאוטיסטים.
 
למעלה