שלום
אני רוצה להתייעץ איתכם לגבי משהו שקרה לי .
אני סובלת כבר שנים רבות מחרדה חברתית ,לא יצאתי הרבה עם גברים ואין לי ניסיון בתחום הזה בכלל.
יום אחד בעודי משוטטת פה בפורום ,מצאתי את עצמי נכנסת לצ'אט של תפוז,צ'אט של הכרויות שלא למטרה רצינית (אם אתם מבינים למה אני מתכוונת ).
התחלתי לצ'וטט שם עם כל מיני גברים ולעשות סייברים שקשורים לצ'אט .
נהניתי מאוד כי זה היה משהו חדש שלא העזתי לעשות לפני ,וגם הרגשתי שזה תורם לי מבחינת החרדה החברתית ,כי אם היה לי אומץ להיכנס לצ'אט הזה ולשוחח שם עם גברים ,זה אומר שאני כן יכולה להתגבר לאט לאט על הבושה והחרדה .בכל אופן ככה אני ראיתי את זה .
התחלתי לצ'וטט שם עם איזה בחור חמוד וגם לדבר איתו כמה פעמים בטלפון ,לא הרבה.אני רווקה והוא טען שהוא לא נשוי .
הייתה כימיה מטורפת בינינו ,למרות שלא נפגשנו נקשרתי אליו מאוד,והרגשתי שזה הדדי .סיפרתי לו על החרדה החברתית והוא ייעץ לי כל מיני עצות ונתן לי טיפים ,
והרגשתי איך אני לאט לאט נקשרת אליו, למרות שהקשר בינתיים היה וירטואלי בלבד.
הקשר בינינו היה מבוסס רק על שליחת אסמסים והתכתבויות בצ'אט.
יום אחד הוא הסתקרן לדעת איך אני נראית אז החלפנו תמונות ומצאנו חן אחד בעיני השנייה.
ככה צ'וטטנו במשך איזה חודש ,כשבמהלך החודש הזה הוא לא אמר לי כלום לגבי מפגש וזה התאים לי ,אבל ברגע של פזיזות אני עשיתי טעות והצעתי לו להיפגש, למרות שלא הייתי מוכנה ולא עשיתי דבר כזה לפני כן .הוא הבהיר לי שהוא לא מעוניין בקשר רציני ושהמפגש או המפגשים יהיו להנאה הדדית בלבד.ואני אמרתי לו שאין לי בעיה עם זה ,שגם לי אין ציפיות לקשר רציני.
כמובן שהחלו לצוץ בי חששות ופחדים,כי אני לא מכירה אותו ואולי הוא בכלל לא בן 35 כמו שטען ,או אולי איזה סוטה או משהו כזה ,שלא לדבר על נשוי.
כל הפחדים האלה והחששות לא עזבו אותי לרגע .הוא אמר לי שהוא טס לנופש ליוון עם חברים למסיבת רווקים וכשיחזור ניפגש .אני הסכמתי ולרגע לא חשבתי לבטל ,בעיקר כי לא רציתי לאבד אותו .ככה הייתה התחושה שלי לגבי העניין,שאם אני איסרב להיפגש איתו ,הוא ינתק איתי קשר.למרות שזה היה וירטואלי בלבד לא רציתי לאבד אותו .
הוא טס לח''ול ושמתי לב שבמהלך הימים האלה הוא לא מסמס לי ואז חשבתי לעצמי שזאת הזדמנות מצויינת לנסות לשכוח ממנו ,ואז יום אחד הוא שולח לי סמס שהוא מתגעגע אליי וחשב שגם אני .למרות שאמרתי לעצמי שאני לא איצור איתו קשר מחדש ,נגררתי לזה שוב וסימסתי לו חזרה.הוא התנצל שלא סימס לי ,כי לטענתו בילה את כל היום בים בגלישת גלים והסמארטפון לא היה לידו.כמובן שחשבתי שזה בולשיט ,אבל הייתי מסונוורת ממנו והתעלמתי מזה . הימים עברו והחששות שלי עדיין לא נעלמו ,אז החלטתי להיעלם לו ולא לענות לו לאסמסים ושיחשוב מה שהוא רוצה ,כי החלטתי שעם כל הכבוד למה שאני מרגישה כלפיו ,יותר חשובה ההרגשה הפנימית שלי והאינטואיציה שאמרו לי שזאת טעות להיפגש איתו .
הוא כמובן סימס לי בטירוף ,ואפילו רשם לי באחד האסמסים שהוא מצטער שהכיר מישהי כמוני ,והתעצבן שדפקתי לו ברז ולא עניתי לו ,וחשבתי שכאן זה יסתיים ,אבל שוב נגררתי לדבר איתו .
נכנסתי לצ'אט ,חיפשתי אותו שם והתנצלתי על מה שעשיתי .הוא שיחק אותה פגוע וכתב שעדיף שנמשיך הלאה כל אחד בדרכו .אני לא יכולתי לקבל את זה ,כי כנראה שבאמת התאהבתי בו או משהו ,עד כמה שאפשר להתאהב במישהו באופן וירטואלי .
הוא גם טען שהוא כבר לא מרגיש כלפיי מה שהרגיש לפני כן ושכואב לו שנעלמתי לו כאילו בלעה אותי האדמה .הוא בסופו של דבר קיבל את ההתנצלות שלי, ולאחר שהסברתי לו את החששות שלי לגבי המפגש והוא הרגיע אותי ,החלטתי לתת לזה צ'אנס למרות כל מה שהיה ,ולהיפגש איתו .
הפעם זה באמת קרה ונפגשנו .אני לא איכנס פה לפרטים ,רק אגיד שזה קרה אצלו במכונית כי פחדתי ללכת אליו הביתה ,ולא היה מגע מלא .
הכל היה נהדר,אני נהניתי בטירוף והיה נראה לי שגם הוא .למחרת הוא סימס לי לבוא לצ'אט והוא כתב לי שם שהוא מאוד נהנה וגם אני כתבתי לו שהיה כיף ומאוד נהניתי.וגם כתב שבא לו שניפגש פעם הבאה.
עברו עוד יומיים שבמהלכם התחלתי לשים לב למשהו מוזר.הוא התחיל להפחית בכמות האסמסים וכבר לא סימס לי כמו פעם לבוא לצ'אט .סימסתי לו אם הכל בסדר כי יש לי הרגשה שהוא כועס עליי
ואז סימס לי חזרה שהוא מצטער שאני מרגישה ככה ופשוט יש לו עומס מטורף בעבודה וארוע כל ערב .
השאלה שלי היא האם נראה לכם שזה חירטוט והוא לא מעוניין כבר ומנסה לנפנף אותי עם תירוצים ?
מה לעשות ? להמשיך לסמס לו או פשוט להמשיך הלאה ולהבין שמה שהוא רצה היה רק חד פעמי ?
והכי חשוב מה לעשות כדי להוציא אותו מהראש ? כי אני חושבת עליו כל הזמן ומתחרטת על ההתנהלות שלי ועל איך שזה הסתיים ,אם זה בכלל הסתיים .
מה שהכי מפריע לי זו העוצמה המטורפת שבה נקשרתי אליו, ואני פשוט לא יודעת למה אני לא מסוגלת להוציא אותו מהראש.ממש קשה לי ,זה כאילו התמכרתי אליו ואני באובססיה ,למרות שבתוך תוכי אני יודעת שהקשר הזה לא היה מוביל לשום מקום .כי אולי הוא נשוי וגם טען שהוא לא מחפש קשר רציני.
סורי על החפירות ,הייתי חייבת לשתף ולהוריד את זה מהלב .
אני רוצה להתייעץ איתכם לגבי משהו שקרה לי .
אני סובלת כבר שנים רבות מחרדה חברתית ,לא יצאתי הרבה עם גברים ואין לי ניסיון בתחום הזה בכלל.
יום אחד בעודי משוטטת פה בפורום ,מצאתי את עצמי נכנסת לצ'אט של תפוז,צ'אט של הכרויות שלא למטרה רצינית (אם אתם מבינים למה אני מתכוונת ).
התחלתי לצ'וטט שם עם כל מיני גברים ולעשות סייברים שקשורים לצ'אט .
נהניתי מאוד כי זה היה משהו חדש שלא העזתי לעשות לפני ,וגם הרגשתי שזה תורם לי מבחינת החרדה החברתית ,כי אם היה לי אומץ להיכנס לצ'אט הזה ולשוחח שם עם גברים ,זה אומר שאני כן יכולה להתגבר לאט לאט על הבושה והחרדה .בכל אופן ככה אני ראיתי את זה .
התחלתי לצ'וטט שם עם איזה בחור חמוד וגם לדבר איתו כמה פעמים בטלפון ,לא הרבה.אני רווקה והוא טען שהוא לא נשוי .
הייתה כימיה מטורפת בינינו ,למרות שלא נפגשנו נקשרתי אליו מאוד,והרגשתי שזה הדדי .סיפרתי לו על החרדה החברתית והוא ייעץ לי כל מיני עצות ונתן לי טיפים ,
והרגשתי איך אני לאט לאט נקשרת אליו, למרות שהקשר בינתיים היה וירטואלי בלבד.
הקשר בינינו היה מבוסס רק על שליחת אסמסים והתכתבויות בצ'אט.
יום אחד הוא הסתקרן לדעת איך אני נראית אז החלפנו תמונות ומצאנו חן אחד בעיני השנייה.
ככה צ'וטטנו במשך איזה חודש ,כשבמהלך החודש הזה הוא לא אמר לי כלום לגבי מפגש וזה התאים לי ,אבל ברגע של פזיזות אני עשיתי טעות והצעתי לו להיפגש, למרות שלא הייתי מוכנה ולא עשיתי דבר כזה לפני כן .הוא הבהיר לי שהוא לא מעוניין בקשר רציני ושהמפגש או המפגשים יהיו להנאה הדדית בלבד.ואני אמרתי לו שאין לי בעיה עם זה ,שגם לי אין ציפיות לקשר רציני.
כמובן שהחלו לצוץ בי חששות ופחדים,כי אני לא מכירה אותו ואולי הוא בכלל לא בן 35 כמו שטען ,או אולי איזה סוטה או משהו כזה ,שלא לדבר על נשוי.
כל הפחדים האלה והחששות לא עזבו אותי לרגע .הוא אמר לי שהוא טס לנופש ליוון עם חברים למסיבת רווקים וכשיחזור ניפגש .אני הסכמתי ולרגע לא חשבתי לבטל ,בעיקר כי לא רציתי לאבד אותו .ככה הייתה התחושה שלי לגבי העניין,שאם אני איסרב להיפגש איתו ,הוא ינתק איתי קשר.למרות שזה היה וירטואלי בלבד לא רציתי לאבד אותו .
הוא טס לח''ול ושמתי לב שבמהלך הימים האלה הוא לא מסמס לי ואז חשבתי לעצמי שזאת הזדמנות מצויינת לנסות לשכוח ממנו ,ואז יום אחד הוא שולח לי סמס שהוא מתגעגע אליי וחשב שגם אני .למרות שאמרתי לעצמי שאני לא איצור איתו קשר מחדש ,נגררתי לזה שוב וסימסתי לו חזרה.הוא התנצל שלא סימס לי ,כי לטענתו בילה את כל היום בים בגלישת גלים והסמארטפון לא היה לידו.כמובן שחשבתי שזה בולשיט ,אבל הייתי מסונוורת ממנו והתעלמתי מזה . הימים עברו והחששות שלי עדיין לא נעלמו ,אז החלטתי להיעלם לו ולא לענות לו לאסמסים ושיחשוב מה שהוא רוצה ,כי החלטתי שעם כל הכבוד למה שאני מרגישה כלפיו ,יותר חשובה ההרגשה הפנימית שלי והאינטואיציה שאמרו לי שזאת טעות להיפגש איתו .
הוא כמובן סימס לי בטירוף ,ואפילו רשם לי באחד האסמסים שהוא מצטער שהכיר מישהי כמוני ,והתעצבן שדפקתי לו ברז ולא עניתי לו ,וחשבתי שכאן זה יסתיים ,אבל שוב נגררתי לדבר איתו .
נכנסתי לצ'אט ,חיפשתי אותו שם והתנצלתי על מה שעשיתי .הוא שיחק אותה פגוע וכתב שעדיף שנמשיך הלאה כל אחד בדרכו .אני לא יכולתי לקבל את זה ,כי כנראה שבאמת התאהבתי בו או משהו ,עד כמה שאפשר להתאהב במישהו באופן וירטואלי .
הוא גם טען שהוא כבר לא מרגיש כלפיי מה שהרגיש לפני כן ושכואב לו שנעלמתי לו כאילו בלעה אותי האדמה .הוא בסופו של דבר קיבל את ההתנצלות שלי, ולאחר שהסברתי לו את החששות שלי לגבי המפגש והוא הרגיע אותי ,החלטתי לתת לזה צ'אנס למרות כל מה שהיה ,ולהיפגש איתו .
הפעם זה באמת קרה ונפגשנו .אני לא איכנס פה לפרטים ,רק אגיד שזה קרה אצלו במכונית כי פחדתי ללכת אליו הביתה ,ולא היה מגע מלא .
הכל היה נהדר,אני נהניתי בטירוף והיה נראה לי שגם הוא .למחרת הוא סימס לי לבוא לצ'אט והוא כתב לי שם שהוא מאוד נהנה וגם אני כתבתי לו שהיה כיף ומאוד נהניתי.וגם כתב שבא לו שניפגש פעם הבאה.
עברו עוד יומיים שבמהלכם התחלתי לשים לב למשהו מוזר.הוא התחיל להפחית בכמות האסמסים וכבר לא סימס לי כמו פעם לבוא לצ'אט .סימסתי לו אם הכל בסדר כי יש לי הרגשה שהוא כועס עליי
ואז סימס לי חזרה שהוא מצטער שאני מרגישה ככה ופשוט יש לו עומס מטורף בעבודה וארוע כל ערב .
השאלה שלי היא האם נראה לכם שזה חירטוט והוא לא מעוניין כבר ומנסה לנפנף אותי עם תירוצים ?
מה לעשות ? להמשיך לסמס לו או פשוט להמשיך הלאה ולהבין שמה שהוא רצה היה רק חד פעמי ?
והכי חשוב מה לעשות כדי להוציא אותו מהראש ? כי אני חושבת עליו כל הזמן ומתחרטת על ההתנהלות שלי ועל איך שזה הסתיים ,אם זה בכלל הסתיים .
מה שהכי מפריע לי זו העוצמה המטורפת שבה נקשרתי אליו, ואני פשוט לא יודעת למה אני לא מסוגלת להוציא אותו מהראש.ממש קשה לי ,זה כאילו התמכרתי אליו ואני באובססיה ,למרות שבתוך תוכי אני יודעת שהקשר הזה לא היה מוביל לשום מקום .כי אולי הוא נשוי וגם טען שהוא לא מחפש קשר רציני.
סורי על החפירות ,הייתי חייבת לשתף ולהוריד את זה מהלב .
