שלום!

[PrincessOfDarkness]

שלום!

קוראים לי יעל ואני בת 14 וחצי... רציתי להתיעץ איתכם בקשר למשהו שמציק לי כבר הרבה זמן(שלוש שנים)... אז הנה קצת רקע לפני השאלה: לפני 3 שנים התחלתי להתעסק ולחקור על מאגיה וכישוף... העניין הזה תמיד עניין אותי...מאז שאני זוכרת את עצמי...אבל התחלתי להתעסק עם זה לפני 3 שנים... לא סיפרתי על כך להורים שלי מכיוון שאני מפחדת מתגובתם... אז השאלה שלי אליכם היא האם לספר להם ומה לדעתכם תהיה תגובתם...?

 

[PrincessOfDarkness]

מישהו?!

בבקשה תענו...

 

[AYELET1]

איך הם יגיבו?

אינני יודעת. את זו שמכירה את הוריך. האם הם מגיבים בנחת גם כשהחדשות אינם לרוחם ? באופן כללי אני חושבת שעדיף לספר. ראי את כל השרשור עם שוקי. למרות הנושאים השונים, הרי כל מה שנאמר לגבי ההורים, מתאים גם לכאן.

 

[גליה12]

אני אגיד לך איך אני הייתי מגיבה

הייתי מאד מאד מאד לא שמחה לו הבת שלי היתה מתעסקת במגיה וכישוף- כי לדעתי טוב מזה לא יכול לצאת לנפש רכה ולא מגובשת של בני נוער. אבל.... היתי מאד רוצה לדעת כדי לשכנע אותך שלא לעסוק בזה או לפחות להפחית מהנזק. וגם הייתי מאד כועסת לו לא היית מספרת לי- ספרי להם ונסי לשכנע אותם (ואותי) שאין בזה נזק.

 

[AYELET1]

מצטרפת לכל מילה של גליה!!

 

[PrincessOfDarkness]

אבל...

אני מתעסקת בזה כבר 3 שנים...זאת דרך חיים ואני מאמינה בזה בלב שלם... אני מודעת לסכנות ולחסרונות שבמאגיה וזה לא ממש משנה לי... אני אף פעם לא מספרת להורים שלי דברים...הם לא הורים שאפשר לדבר איתם...חשבתי כבר על לברוח מהבית כמה פעמים אבל לא היה לי אומץ לברוח בגלל הפחד מתגובתם... אני נמצאת במצב קשה מאוד עם ההורים...הקשר שלנו לא טוב במיוחד ואני מרגישה שהם אוהבים את אחי(בן 20,חכם,מוצלח,מצליח וכו´...) יותר ממני... ההורים שלי גם לא נותנים לי חופש,הם מתערבים לי בחיים כאילו אלו החיים שלהם ולא במטרה לעזור...אני כבר לא יודעת מה לעשות ואני מרגישה שאם אני יספר להם על העניין של המאגיה אז הם בכלל יעיפו אותי מהבית או יכפו עליי להפסיק... תודה לתגובות מהירות ולעזרה מהירה...

 

[yalyul]

הבעיה העיקרית היא העדר תקשורת../images/Emo56.gif

פרינסס יקרה, לפי מה שכתבת קשה לי להבין מדוע חשוב לך להציג להוריך את עיסוקך במגיה שחורה. את רוצה להפיל

שתכריח אותם להתמודד איתך ולהפך... יש לך בעיה שקודמת לכך , ואם תפעלי לפתור אותה יכול להיות שיהיה לך יותר קל לספר להורייך על תחביבך. את מתארת בעיית תקשורת ,תסכול מכך שמעדיפים את אחיך, נסיון להשתחרר ממצב שקובעים לך ומתערבים לך "שלא כדי לעזור"... אני ממליצה לך בחום קודם כל להביא את ההורים ואותך למצב "הקשבה". את יכולה ליזום איתם פגישה מחוץ לבית במקום שבו אף אחד לא יוכל להרים את הקול ולהסחף לויכוח סוער. ולשטוח בפניהם את תחושותיך.

אם קשה לך להתמודד פנים אל פנים - תכתבי להם מכתב שאת מאוד רוצה לדבר איתם אבל חוששת מתגובות. במכתב את יכולה גם לבקש אם ניתן פגישה אצל יועצת או פסיכולוג כדי שיהיה מישהו ניטראלי שיוכל לכוון את השיחה. על כל פנים לדעתי את סובלת מתסמינים של מתבגרים רבים ויכול להיות שגם העיסוק שלך , שלא משמח בכלל, הוא סוג של מרד (את בטח אומרת לעצמך עכשיו ,מה פתאום,איזה שטויות...)אבל מנסיון בגילך מנסים המון דברים שנראים מאוד רציניים ועם חלוף השנים זה עובר ונשאר כזיכרון מצחיק אפילו. אחד הבנים שלי החליט בגיל 14 שהוא קומוניסט...והיום הוא קפיטליסט מושבע.. אחר החליט שהוא בלקר והיום אין לזה זכר... לכן מה שחשוב באמת הוא שתמצאי את הדרך לשתף את הוריך , אני בטוחה שתצליחי בזה ואז תוכלי לספר להם כל דבר מבלי לחשוש . ב

ה

צ

ל

ח

ה

 

[Rachel Green]

כמה תגובות....

דבר ראשון,תודה רבה על העצות וההקשבה...אין לכם מושג כמה זה חשוב לי... וגם סליחה שאני משגעת לכם את השכל... ואי....אני באמת יושבת פה ובוכה תוך כדי שאני כותבת... אז הנה כמה תגובות... חשוב לי לספר להורים שלי כי נימאס לי להסתיר את זה...זה קשה להתעסק במשהו בסתר ואני לא יכולה להמשיך להסתיר את זה לנצח...הם יגלו את זה מתישהו ואני מעדיפה שהם יגלו את זה ממני ולא משמועות או משהו כזה... אני לא יכולה לפתור את הבעיה של החוסר תקשורת עם ההורים כי הם פשוט לא כאלה...הם לא הורים שאפשר לדבר איתם...הם סגורים בקשר להכל... הם לא אוהבים גם את חברים שלי...ואין להם סיבה מיוחדת,הם פשוט יורדים לי לחיים ומחפשים דבר רע בכל אחד מהחברים שלי...בסך הכל החברים שלי הם אחלה חבר´ה... אי אפשר להגיע איתם למצב של הקשבה כי הם ישר מתחילים לצעוק... חשבתי כבר הרבה פעמים על לברוח מהבית ולהשאיר מכתב אבל אין לי לאן לברוח ואני גם מפחדת מהתגובה... ושוב....תודה על העזרה וההקשבה...

 

[PrincessOfDarkness]

rachel green זאת אני....

התבלבלו לי הכינויים...

 

[yalyul]

יעלי, אין ברירה אחרת

כמה שזה נשמע מפחיד ומאיים את חייבת להגיע למצב של שיחה איתם אולי דרך גורם שלישי ,דודה או חברה טובה של המשפחה או אפילו להעזר באחיך אולי הוא יוכל לתווך בניכם ולמצא את הדרך. בכל מקרה לברוח מהבית אין טעם- בסוף חוזרים ושוב צריך להתמודד , אז עדיף לפני...אבל את אותו המכתב שחשבת שתשאירי אם תברחי תשאירי להם ...לא במופגן, תני להם למצוא, ואולי הם יזמו איתך את השיחה אני בטוחה שאת חשובה להם, אל תשללי לפני שניסית...

 

[גלי®]

מתעסקת בשחורה או בלבנה ?

מבלי להכנס לסוגיה של "האם לספר להוריך או לא...." ,שימי לב , יעל , והזהרי , מכיוון שהתחלת בגיל צעיר מידי , בו אין "הגנות" מפותחות ומושלמות ... מסוכן מאד והסקרנות הזו לא שווה את המחיר שאת עלולה לשלם ...