שלום!
- פותח הנושא dariii
- פורסם בתאריך
אבא שלי- אבא נפלא
גם אם לא היה קל לגדול איתו.
מעתיקה לכאן קטעים ממה שכתבתי בקומונה הסגורה קשתות:
אני חושבת שהנטיה הדאגנית/חרדתית שלו, קשורה להיותו א"ס.
הוא חטף הרבה "כאפות" מהעולם, מהאנשים.
זה השפיע על ההורות שלו- תמיד דאג לנו מאד.
תמיד רצה שנשאר קרוב אליו, כדי שיידע שאנחנו בסדר.
עם זאת, לא אהב חיבוקים וכד' וגם לא ביטא מילולית את אהבתו.
כילדה, זה היה מאד חסר לי.
תמיד התגעגעתי אליו. הוא תמיד היה רחוק איכשהו.
אמי היתה "המרכזיה"- תיווכה בינו לבינינו הבנות.
רגישות שמיעתית- תמיד היה צריך לשמור על השקט.
בטוח כמו סלע- תמיד ידעתי שהוא לעולם יהיה שם בשבילי.
למרות שהתגעגעתי אליו, ידעתי שלפני ואחרי הכל הוא נאמן למשפחתו.
לא קריירה ולא חייו או משהו אחר חשובים לו יותר מאיתנו.
דמיון, יושר, חוש צדק, מוסר- דברים שיש לו בשפע מהם, והוא טיפח אותם גם בי.
מעתיקה לכאן קטעים ממה שכתבתי בקומונה הסגורה קשתות:
אני חושבת שהנטיה הדאגנית/חרדתית שלו, קשורה להיותו א"ס.
הוא חטף הרבה "כאפות" מהעולם, מהאנשים.
זה השפיע על ההורות שלו- תמיד דאג לנו מאד.
תמיד רצה שנשאר קרוב אליו, כדי שיידע שאנחנו בסדר.
עם זאת, לא אהב חיבוקים וכד' וגם לא ביטא מילולית את אהבתו.
כילדה, זה היה מאד חסר לי.
תמיד התגעגעתי אליו. הוא תמיד היה רחוק איכשהו.
אמי היתה "המרכזיה"- תיווכה בינו לבינינו הבנות.
רגישות שמיעתית- תמיד היה צריך לשמור על השקט.
בטוח כמו סלע- תמיד ידעתי שהוא לעולם יהיה שם בשבילי.
למרות שהתגעגעתי אליו, ידעתי שלפני ואחרי הכל הוא נאמן למשפחתו.
לא קריירה ולא חייו או משהו אחר חשובים לו יותר מאיתנו.
דמיון, יושר, חוש צדק, מוסר- דברים שיש לו בשפע מהם, והוא טיפח אותם גם בי.
אמא של המלאכית
New member
כמה יפה כתבת
אני צריכה להוסיף, שבגיל ההתבגרות הרגשתי שהוא אדם זר: לא מכירה אותו והוא לא מכיר אותי.
כשיש זרות, אין אהבה.
רק כשבגרתי, יכולתי להבין אותו,
ואז שבה האהבה הגדולה שחשתי כלפיו בילדותי,
ואיתה גם הגעגועים הגדולים.
כשיש זרות, אין אהבה.
רק כשבגרתי, יכולתי להבין אותו,
ואז שבה האהבה הגדולה שחשתי כלפיו בילדותי,
ואיתה גם הגעגועים הגדולים.
"אז" כוונתך בילדותך? לאיזה התנהלויות את מתכוון? של מי?
האם אה מרגיש געגוע לבתך?
האם אה מרגיש געגוע לבתך?
כן,אם כי...
חלק מההתנהלות של ההורים הייתה מאוד קשה לי אבל לא היו מוזרים לי
הם היו מוזרים לסביבתם ,
לא לי
מה שהפריע לי איתם זה מה שמפריע לי עם כולם
שהרגשתי בלתי נראה
לא קיים
פעם ראשונה ויחידה שאבי נגע בי היה סמוך למותו,כשהוא גסס וטיפלתי בו אז יצא שקרה גם מעט מגע ואז הוא פעם אחד חיבק אותי מאוד חזק ובכה,חוץ מזה הוא לא נגע בי מעולם(אולי כשהייתי תינוק) אבל אני לא זוכר שזה היה חסר לי
זה לא מה שהפריע לי
אני מתגעגע לביתי כל הזמן ואני יודע שגם ההורים שלי התגעגעו אלי כל הזמן אבל הם לא ידעו מה לעשות עם זה
והיום אני מבין את זה יותר
אבל אני מאוד שונה מההורים שלי
לי ממש אין בעייה בלגעת בה ולחבק אותה ולהשתולל איתה ולקשקש איתה שטויות
מה שיש לי,בגלל שאני אוטיסט ואפילפטי,"התנתקויות" מאוד מאוד חזקות ומוחלטות,ואז לא יעזור כמה שאני ארצה להיות איתה ולדבר איתה ולגעת בה זה לא יכול לקרות
משער שגם להורים שלי היו דברים דומים
לא יודע איך היא חווה את זה
בסך הכל רוב הזמן היא מגיבה אלי טוב מאוד
ואפילו נדמה שהיא נרגעת יותר טוב בנוכחותי גם כשאני לא מתייחס דווקא אליה
מספיק שאני והחברה שלי מדברים בינינו בשביל שהיא תקבל יותר בטחון לחקור את סביבתה ולהנות עם עצמה ובהרבה מקרים היא גם נרדמת הרבה יותר טוב כשאנחנו מקשקשים ברקע
בת זוגי אומרת שזה בגלל שהיא שמעה אותנו מדברים כשהיא הייתה ברחם,
אולי זה גם זה.
באמת שזה בדיוק מה שהיה חסר לי עם ההורים שלי
לא שהם ידברו איתי או יחבקו אותי
אלא שהם ידברו אחד עם השני ויחבקו אחד את השני
כי לתחושתי
הסיבה שהם לא ראו אותי נבעה מזה שהם לא ראו אחד את השני
ולכן מה שהייתי עושה כילד זה לנסות תרגם אותם אחד לשני
אולי גם אוטיסטים אחרים מנסים לעשות את זה
אני מאוד לא דומה להורים שלי
בכלל לא
אולי זו הסיבה שכמו הרבה אוטיסטים אחרים אני נראה כמו מישהו שבא משום מקום והולך לשום מקום
חלק מההתנהלות של ההורים הייתה מאוד קשה לי אבל לא היו מוזרים לי
הם היו מוזרים לסביבתם ,
לא לי
מה שהפריע לי איתם זה מה שמפריע לי עם כולם
שהרגשתי בלתי נראה
לא קיים
פעם ראשונה ויחידה שאבי נגע בי היה סמוך למותו,כשהוא גסס וטיפלתי בו אז יצא שקרה גם מעט מגע ואז הוא פעם אחד חיבק אותי מאוד חזק ובכה,חוץ מזה הוא לא נגע בי מעולם(אולי כשהייתי תינוק) אבל אני לא זוכר שזה היה חסר לי
זה לא מה שהפריע לי
אני מתגעגע לביתי כל הזמן ואני יודע שגם ההורים שלי התגעגעו אלי כל הזמן אבל הם לא ידעו מה לעשות עם זה
והיום אני מבין את זה יותר
אבל אני מאוד שונה מההורים שלי
לי ממש אין בעייה בלגעת בה ולחבק אותה ולהשתולל איתה ולקשקש איתה שטויות
מה שיש לי,בגלל שאני אוטיסט ואפילפטי,"התנתקויות" מאוד מאוד חזקות ומוחלטות,ואז לא יעזור כמה שאני ארצה להיות איתה ולדבר איתה ולגעת בה זה לא יכול לקרות
משער שגם להורים שלי היו דברים דומים
לא יודע איך היא חווה את זה
בסך הכל רוב הזמן היא מגיבה אלי טוב מאוד
ואפילו נדמה שהיא נרגעת יותר טוב בנוכחותי גם כשאני לא מתייחס דווקא אליה
מספיק שאני והחברה שלי מדברים בינינו בשביל שהיא תקבל יותר בטחון לחקור את סביבתה ולהנות עם עצמה ובהרבה מקרים היא גם נרדמת הרבה יותר טוב כשאנחנו מקשקשים ברקע
בת זוגי אומרת שזה בגלל שהיא שמעה אותנו מדברים כשהיא הייתה ברחם,
אולי זה גם זה.
באמת שזה בדיוק מה שהיה חסר לי עם ההורים שלי
לא שהם ידברו איתי או יחבקו אותי
אלא שהם ידברו אחד עם השני ויחבקו אחד את השני
כי לתחושתי
הסיבה שהם לא ראו אותי נבעה מזה שהם לא ראו אחד את השני
ולכן מה שהייתי עושה כילד זה לנסות תרגם אותם אחד לשני
אולי גם אוטיסטים אחרים מנסים לעשות את זה
אני מאוד לא דומה להורים שלי
בכלל לא
אולי זו הסיבה שכמו הרבה אוטיסטים אחרים אני נראה כמו מישהו שבא משום מקום והולך לשום מקום
אגב,גם לאבי הייתה רגישות שמיעתית מטורפת
ובגלל זה הוא גם היה מאוד מאוד שקט,כשהוא היה סוגר דלת או מכין ארוחה,לא היית שומעת צליל,זה ממש אמנות,אולי זה גם מתבטא כרגישות למגע,כי הרי מה שמשמיע צלילים זה מגע של דברים אחד בשני,והמגע שלו היה מדוייק בצורה ממש גאונית,היו לו מה שנקרא אז "ידי זהב" והוא ידע לעשות עבודות הכי מדוייקות בעולם בקלות והיה לו חוש טכני שחבל על הזמן
לדעתי אפשר למצוא לא מעט אבות כאלה ברקע של ילד אוטיסטי
ובגלל זה הוא גם היה מאוד מאוד שקט,כשהוא היה סוגר דלת או מכין ארוחה,לא היית שומעת צליל,זה ממש אמנות,אולי זה גם מתבטא כרגישות למגע,כי הרי מה שמשמיע צלילים זה מגע של דברים אחד בשני,והמגע שלו היה מדוייק בצורה ממש גאונית,היו לו מה שנקרא אז "ידי זהב" והוא ידע לעשות עבודות הכי מדוייקות בעולם בקלות והיה לו חוש טכני שחבל על הזמן
לדעתי אפשר למצוא לא מעט אבות כאלה ברקע של ילד אוטיסטי
HollyGolightly
New member
בקשר לדבר אחד עליו כתבת:
כתבת שבהרבה מקרים בתך נרדמת הרבה יותר טוב כשאתה וחברתך מקשקשים ברקע, ושבת זוגך אומרת שזה בגלל שהיא שמעה אתכם מדברים כשהיא היתה ברחם. זאת בהחלט אפשרות אחת.
אפשרות נוספת: ה-מ-ו-ן תינוקות, פעוטות וילדים נרדמים יותר טוב כשהם שומעים את הוריהם ברקע. מסיבה פשוטה - כך הם יודעים שהוריהם קיימים ונמצאים בקרבתם. בשביל תינוקות, פעוטות ולפעמים ילדים קטנים - כשהילד לא רואה ולא שומע את ההורה זה סימן שההורה לא קיים. הם לא מסוגלים להבין שאמא/אבא עכשיו קיימים פיזית במקום אחר. כך כשתינוק או פעוט שומע את הוריו ברקע המון פעמים זה מרגיע אותו כי אז הוא יודע בבטחון שהם קיימים והם קרובים. כך הוא מרגיש מוגן ובטוח.
זה כמובן גם יכול להיות שילוב של מה שאמרה בת זוגך ומה שכתבתי אני.
כתבת שבהרבה מקרים בתך נרדמת הרבה יותר טוב כשאתה וחברתך מקשקשים ברקע, ושבת זוגך אומרת שזה בגלל שהיא שמעה אתכם מדברים כשהיא היתה ברחם. זאת בהחלט אפשרות אחת.
אפשרות נוספת: ה-מ-ו-ן תינוקות, פעוטות וילדים נרדמים יותר טוב כשהם שומעים את הוריהם ברקע. מסיבה פשוטה - כך הם יודעים שהוריהם קיימים ונמצאים בקרבתם. בשביל תינוקות, פעוטות ולפעמים ילדים קטנים - כשהילד לא רואה ולא שומע את ההורה זה סימן שההורה לא קיים. הם לא מסוגלים להבין שאמא/אבא עכשיו קיימים פיזית במקום אחר. כך כשתינוק או פעוט שומע את הוריו ברקע המון פעמים זה מרגיע אותו כי אז הוא יודע בבטחון שהם קיימים והם קרובים. כך הוא מרגיש מוגן ובטוח.
זה כמובן גם יכול להיות שילוב של מה שאמרה בת זוגך ומה שכתבתי אני.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.