שלום,

[*Dark Of Night*]

שלום,

אני חדשה כאן ובאה אליכם בבקשה אך קודם, מוטב שאציג את עצמי. שמי אלנה, אני תלמידת מגמת תאטרון בבית-הספר אורט כרמים בכרמיאל. השנה עלינו להעלות מונולוג/דיאלוג ממחזה/מחזמר ע"פ בחירתנו ועלה במוחי הרעיון לבצע קטע מהמחזמר הקלאסי "שיער". לצערי הרב המחבר אינו ידוע לי, מה שמקשה עלי למצוא את היצירה. בקשתי היא, עזרה במציאת חומר באינטרנט או ידיעה בדבר מחזה כתוב הנמכר בחנויות הספרים\בחנות ספרים כלשהי באיזור חיפה והצפון והמחבר כמובן... דבר נוסף, אם מישהו עבר "חוויה דומה" (העלאת מונולוג\דיאלוג) ויכול להמליץ לי על מחזות עם קטעים נשיים המתאימים לצורך העניין, אני אשמח. "תודה קרב

" Dark

 

[Hippie Jeannie]

המממ הנה קצת מידע על שיער

שיער המחזמר נכתב על ידי שני שחקנים הנקראים ג´רום רגני וג´יימס ראדו, או באנגלית - Gerome Ragni & James Rado. המוזיקה נכתב על ידי גאלט מקדרמוט - Galt McDermot. לפי מה שידוע לי אין ממש מחזה כתוב של זה כי זה מחזמר ולא מחזה של ממש, אבל יכול להיות שהוציאו את זה בהוצאת הספרים של בית צבי, שמוציאים מחזות ולפעמים גם מחזות זמר. מקווה שעזרתי.

 

[*Dark Of Night*]

אויש, תודה לך

 

[gamegir]

לא הייתי ממליץ..

..לך לעשות מונלוג מ"שיער". כמחזמר הוא אולי נחמד (למרות שלדעתי לא ממש), אבל אני לא חושב שלקחת מונולוג של ממש משם זה צעד חכם- הדמויות שם מאוד שטחיות ופלקטיות ולא קורה להן כלום- חוץ מזה שהוא מלא מחאה, "שיער" הוא לא מחזה טוב, ובטח שלא כזה לבחור ממנו מונולוג. רוצה מונלוג? חפשי ב"פאניקות קנטות"- קלייר מקנטייר, "ילדי קנדי"- רוברט פאטריק, "ההבטחה"- (לא זוכר שם פרטי) ארבזוב, "הניצול"- סוזאן נאנוס, השפעת קרני הגמא על ציפורני החתול"- פול זינדל, ונראה לי שזה מספיק להפעם... בהצלחה גומא

 

[*Dark Of Night*]

המחאה היא שעושה את המחזמר לטוב...

אך אתה צודק, הרעיון ירד מהפרק ואני בחיפושים אחר רעיון חדש. תודה לך על ההמלצות אך בקשה נוספת לי אליך, אם תוכל רק לתת תקציר על כל אחד מהם (שורה או שניים) על מנת לדעת מה עשוי לעניין אותי (המבחר בספרייה הבית-ספרית והעירונית שלנו הוא מצומצם מדי והאפשרות היחידה היא קנייה בלבד) שוב תודה, אלנה

 

[gamegir]

OK....

קודם כל- אם הספריה העירונית שלך לא משהו, הייתי ממליץ לך להקדיש איזה יום ולהגיע לעיר גדולה (חיפה, ת"א, ירושלים, באר שבע) ולחפש את הספריה העירונית שם. עוד המלצה- להגיע "בית אריאלה" בת"א (אחרי בירור שעות פתיחה), גם אם זה רחוק, או להתקשר ל"בית צבי" ולשאול אם אפשר להגיע ולנבור בספריה שלהם. פאניקות קטנות- שתי נשים שחיות בלונדון, אחת מהן עברה התעללות מינית והשניה מאוד לא מרוצה מהגוף שלה. קרני הגמא- אמא ושתי הבנות שלה, כשהבת הצעירה היא קצת שונה וככזאת האמא ואחותה הגדולה קצת מתעללות בה. הניצול- חבורת ילדים מבריחי אוכל בשואה. ילדי קנדי- חבורת אנשים יושבת בבאר, כשכל דמות מספרת באמצעות מונולגים (המחזה הוא מונולוגים בלבד) על החוויות שלהם מהסיקסטיז. ההבטחה- נערה בתקופת מלחה"ע השנייה פולשת לבית ופוגשת לאחר מכן את בעל הבית, כשאח"כ מצטרף אליהם דייר נוסף (אין מונולוג ממש, אפשר לחבר מדיאלוג). בהצלחה גומא