שלום

שלום

לא רוצה לצאת חפרן אבל בא לי להציג את עצמי. לא רוצים לשמוע? אל תקראו.
למעשה ניסיתי כבר פעמיים ל"היכנס" לפורום אבל בגלל כל מיני אילוצים זנחתי את הפורום לאחר כמה ימים, מקווה שהפעם זו תהיה קביעות.
אני בן 22, כיום חייל. גדלתי בבני ברק, למדתי בתלמוד תורה אחרי זה בישיבה תיכונית ולאחר מכן תקופה בישיבה גדולה.
חרי תקופה הבנתי שאני לא מאמין ואין לי מה לחפש בישיבה ועזבתי את הישיבה, אחרי כמה זמן התגייסתי לצה"ל והיום אני לוחם ומפקד.
התכוונתי לעזוב ולפרוק כל על אבל בגלל כל מיני דברים שקרו בדרך יצא שאני היום סוג של "אנוס" חי חיים כפולים ומנסה להסתדר ככה.
הסיפור הוא כמובן הרבה יותר ארוך אבל זה לא לכאן.
בגלל מצבי המוזר כרגע, אני כמה לחברה של יוצאים, מקווה שאמצא את מבוקשי כאן.

בקיצור, אהלן!
 
אכפתי לי אבל...

זה לא קל. לעזוב ישיבה וחברים היה לי ממש קשה, לעזוב משפחה זה כבר קרוב לבלתי אפשרי. כרגע הסטטוס קוו הוא לא אידיאלי אבל זה בסדר. אני מאמין שכאשר אשתחרר מהצבא אפעל אחרת
 
טוב מאד

מה שאני רוצה שתדע זה שאתה מעל הכל. ברור לך שכולנו 'עזבנו' משפחה בצורה זו או אחרת ולרובנו זה היה בכלל לא קל לפחות בהתחלה. אבל שמנו את טובתנו האישית לעומת טובת המשפחה. מה גם שעם הזמן כשהמשפחה רואה שהשד לא כל כך גרוע רבים מאיתנו שבים אליה עם ויתורים משני הצדדים.
 
למעלה