יחפה מזה זמן
New member
שלום.
שמי דניאל, אני בת 17 ואני עולה לכיתה י´ב. אני רוצה לכתוב כאן כי יש כמה דיעות לגבי הריטלין. אני רוצה לשתף אתכם בסיפור שלי. אני אובחנתי כילדה לקויית למידה, הפרעת קשב וריכוז כך זה נקרא, ובמו הרפואי.. AD(H)D.. זה נקרא איי די די.. בלי ה-H כך שאני לא היפראקטיבית. במשך כל השנים למדתי במסגרות חינוך רגילות כמו כולם, מעולם לא ישבתי בכיתה רגועה, מעולם לא ישבתי בכיתה למשך כל שעות היום, מעולם לא עשיתי שיעורי בית, וגם אם כן זה היה בקושי רב ובהרכחה וכאשר ישבו לי על הראש. מעולם לא עשיתי מה שנדרש, רק מה שרציתי.. אף פעם זה לא הפריע, הציונים תמיד היו רגילים וההישגים היו בסדר. המורים תמיד סבלו, אבל זה לא משנה, לשם כך הם שם, בכדי לקבל את כל הילדים. המורים האלה מתקשים לקבל את הילדים ה"חריגים" האלה, קשה להם להתמודד איתנו כי אנחנו פשוט יותר חכמים מהם ואנחנו דורשים יותר תשומת לב והקשבה. בכיתה ב´, אבי רצה לתת לי כדורי ריטלין בכדי שיהיה לי פשוט יותר לעמוד בכל מטלות בית הספר, אמי התנגדה. לא קיבלתי ריטלין עד לתחילת כיתה י´. בכיתה ט´, כל העינינים התחילו לצאת משליטה. חוסר ההקשבה בכיתה וכל הכלים ללמידה נגמרו לי, לא יכולתי יותר. פשוט לא יכולתי. לא היה שיעור שלא מצאתי את עצמי מחוצה לו.. לא היה כזה. במתמטיקה, הציון שלי לא עבר את ה-30, ואני מתכוונת שהוא תמיד היה נמוך מ-30, וכך גם בשאר. בסופה של כיתה ט´, עשיתי אבחון אצל פסיכולוגית והתגלה שאני לקויית למידה, ושאני תחת ההגדרה שנתתי קדום. בתחילתה של כיתה י´, לקחתי בכל בוקר כדור ריטלין, וזה פשוט עשה פלאים. אני מרגישה זאת בעצמי, ברגע שאני לא תחת השפעת הריטלין אני לא מסוגלת להפנים שום חומר לימודי. ולא, לא כמו שזה נשמע, אני לא מכורה לריטלין, אני לוקחת אותו רק בימי לימודים. הציון במתמטיקה לא ירד מתשעים, ובבגרות, הציון הסופי שלי הוא 92, פשוט לא להאמין! אני מסוגלת לשבת רגועה בשיעורים, אני מסוגלת להקשיב, אני מרגישה נוח יותר. ללא הריטלין אני לא מסוגלת ללמוד שום דבר, קשה לי מאוד. לאלה מכם, שחוששים לגביו, כדאי מאד מאד לנסות, להזיק זה לא יכול. למען ילדכם, נסו לעזור להם. למעני זה פשוט קסם, זה מקל עליי.. הילדים, שהם כמוני, או דומים, בעלי ליקויי למידה שונים, הם החכמים יותר, והם צורכים הרבה יותר יחס, לכן יש איתם יותר בעיות. את הבעיות האלה רק קחו כמין סימפטום למיוחדות שלנו, של הלדים בעלי הליקויים. זהו, מקווה לטוב בעבור כולם. דניאל.
שמי דניאל, אני בת 17 ואני עולה לכיתה י´ב. אני רוצה לכתוב כאן כי יש כמה דיעות לגבי הריטלין. אני רוצה לשתף אתכם בסיפור שלי. אני אובחנתי כילדה לקויית למידה, הפרעת קשב וריכוז כך זה נקרא, ובמו הרפואי.. AD(H)D.. זה נקרא איי די די.. בלי ה-H כך שאני לא היפראקטיבית. במשך כל השנים למדתי במסגרות חינוך רגילות כמו כולם, מעולם לא ישבתי בכיתה רגועה, מעולם לא ישבתי בכיתה למשך כל שעות היום, מעולם לא עשיתי שיעורי בית, וגם אם כן זה היה בקושי רב ובהרכחה וכאשר ישבו לי על הראש. מעולם לא עשיתי מה שנדרש, רק מה שרציתי.. אף פעם זה לא הפריע, הציונים תמיד היו רגילים וההישגים היו בסדר. המורים תמיד סבלו, אבל זה לא משנה, לשם כך הם שם, בכדי לקבל את כל הילדים. המורים האלה מתקשים לקבל את הילדים ה"חריגים" האלה, קשה להם להתמודד איתנו כי אנחנו פשוט יותר חכמים מהם ואנחנו דורשים יותר תשומת לב והקשבה. בכיתה ב´, אבי רצה לתת לי כדורי ריטלין בכדי שיהיה לי פשוט יותר לעמוד בכל מטלות בית הספר, אמי התנגדה. לא קיבלתי ריטלין עד לתחילת כיתה י´. בכיתה ט´, כל העינינים התחילו לצאת משליטה. חוסר ההקשבה בכיתה וכל הכלים ללמידה נגמרו לי, לא יכולתי יותר. פשוט לא יכולתי. לא היה שיעור שלא מצאתי את עצמי מחוצה לו.. לא היה כזה. במתמטיקה, הציון שלי לא עבר את ה-30, ואני מתכוונת שהוא תמיד היה נמוך מ-30, וכך גם בשאר. בסופה של כיתה ט´, עשיתי אבחון אצל פסיכולוגית והתגלה שאני לקויית למידה, ושאני תחת ההגדרה שנתתי קדום. בתחילתה של כיתה י´, לקחתי בכל בוקר כדור ריטלין, וזה פשוט עשה פלאים. אני מרגישה זאת בעצמי, ברגע שאני לא תחת השפעת הריטלין אני לא מסוגלת להפנים שום חומר לימודי. ולא, לא כמו שזה נשמע, אני לא מכורה לריטלין, אני לוקחת אותו רק בימי לימודים. הציון במתמטיקה לא ירד מתשעים, ובבגרות, הציון הסופי שלי הוא 92, פשוט לא להאמין! אני מסוגלת לשבת רגועה בשיעורים, אני מסוגלת להקשיב, אני מרגישה נוח יותר. ללא הריטלין אני לא מסוגלת ללמוד שום דבר, קשה לי מאוד. לאלה מכם, שחוששים לגביו, כדאי מאד מאד לנסות, להזיק זה לא יכול. למען ילדכם, נסו לעזור להם. למעני זה פשוט קסם, זה מקל עליי.. הילדים, שהם כמוני, או דומים, בעלי ליקויי למידה שונים, הם החכמים יותר, והם צורכים הרבה יותר יחס, לכן יש איתם יותר בעיות. את הבעיות האלה רק קחו כמין סימפטום למיוחדות שלנו, של הלדים בעלי הליקויים. זהו, מקווה לטוב בעבור כולם. דניאל.