שלום
לא יודעת אם באמת מישהו יכול כאן לעזור לי, אבל פשוט אין לי עם מי לדבר.
אני ובן זוגי ביחד כבר קרוב ל- 4 שנים.
קצת רקע על בן זוגי. בן זוגי הגיע ממשפחה מאוד קשה, אבא שלו ואמא שלו שניהם היו אלכוהוליסטיים. אבא שלו נפטר כשהוא היה בן 16, ואמא שלו בעצם עד לפני שנתיים המשיכה לשתות (הוא בן 31 היום).
אני מגיעה ממשפחה נורמטיבית, ובחיים שלי לא פגשתי אפילו אלכוהוליסטיים.
לפני כשנתיים היא נתנה הבטחה לבן זוגי שיותר היא לא שותה והיא מחזיקה מעמד עד עכשיו.
אנחנו גרים בעיר רחוקה מאמא שלו (כשעתיים נסיעה) ובגלל היותי בהריון מתקדם כמעט ולא היינו אצלה (קרוב לחודשיים).
לפני כ- 4 חודשים באחת השיחות שלנו אם אמא שלו תפסנו אותה בוכה. היא אמרה שהיא ממש בודדה, שרע לה, שאין לה שם אף אחד.
בהחלטה שהגענו שנינו ביחד אני ובן זוגי החלטנו להזמין אותה לחיות אצלנו.
כיום, 4 חודשים אחרי, אני כבר אחרי לידה, אני פשוט סובלת!!!!!
אני ממש מצטערת אפילו להגיד את זה אבל אני ממש שונאת אותה!!!
המשבר הגיע שבאחת הנסיעות שלה לצפון לשישי שבת תפסתי אותה בטלפון שיכורה.
היא מאוד רגישה ועל כל דבר היא נעלבת! אם אמא שלי מגיעה אלי לעזור לי כל היום אז היא עושה לי אחרי זה פרצופים כל הזמן שאני לא פונה אליה לעזרה, ושאני בעצם לא בוטחת בה בשום דבר.
היא מקללת כל הזמן! כל משפט שלה זה עם קללה!
בן זוגי מודע לזה שאני סובלת אבל לא אמרתי לו עד כמה.
אני לא יכולה עכשיו להגיד להם שהיא תעזוב כי עם היא תחזור לשתיה אני ארגיש שזה ממש על מצפוני.
אני רוצה את החיים שלי בחזרה, אני מרגישה שאני ממש סובלת!!!!!!
לא יודעת אם באמת מישהו יכול כאן לעזור לי, אבל פשוט אין לי עם מי לדבר.
אני ובן זוגי ביחד כבר קרוב ל- 4 שנים.
קצת רקע על בן זוגי. בן זוגי הגיע ממשפחה מאוד קשה, אבא שלו ואמא שלו שניהם היו אלכוהוליסטיים. אבא שלו נפטר כשהוא היה בן 16, ואמא שלו בעצם עד לפני שנתיים המשיכה לשתות (הוא בן 31 היום).
אני מגיעה ממשפחה נורמטיבית, ובחיים שלי לא פגשתי אפילו אלכוהוליסטיים.
לפני כשנתיים היא נתנה הבטחה לבן זוגי שיותר היא לא שותה והיא מחזיקה מעמד עד עכשיו.
אנחנו גרים בעיר רחוקה מאמא שלו (כשעתיים נסיעה) ובגלל היותי בהריון מתקדם כמעט ולא היינו אצלה (קרוב לחודשיים).
לפני כ- 4 חודשים באחת השיחות שלנו אם אמא שלו תפסנו אותה בוכה. היא אמרה שהיא ממש בודדה, שרע לה, שאין לה שם אף אחד.
בהחלטה שהגענו שנינו ביחד אני ובן זוגי החלטנו להזמין אותה לחיות אצלנו.
כיום, 4 חודשים אחרי, אני כבר אחרי לידה, אני פשוט סובלת!!!!!
אני ממש מצטערת אפילו להגיד את זה אבל אני ממש שונאת אותה!!!
המשבר הגיע שבאחת הנסיעות שלה לצפון לשישי שבת תפסתי אותה בטלפון שיכורה.
היא מאוד רגישה ועל כל דבר היא נעלבת! אם אמא שלי מגיעה אלי לעזור לי כל היום אז היא עושה לי אחרי זה פרצופים כל הזמן שאני לא פונה אליה לעזרה, ושאני בעצם לא בוטחת בה בשום דבר.
היא מקללת כל הזמן! כל משפט שלה זה עם קללה!
בן זוגי מודע לזה שאני סובלת אבל לא אמרתי לו עד כמה.
אני לא יכולה עכשיו להגיד להם שהיא תעזוב כי עם היא תחזור לשתיה אני ארגיש שזה ממש על מצפוני.
אני רוצה את החיים שלי בחזרה, אני מרגישה שאני ממש סובלת!!!!!!
!!!