שלום 
יש לי מספר שאלות, אני מקווה שזה המקום
הבת שלי בת 4 וחצי. היא נכנסה לגן פעם הראשונה בגיל שנתיים וחודשים ותוך זמן קצר הגננת אמרה שהיא מאוד מיוחדת, שמהילדה החדשה היא הפכה למנהיגה. שהיא זו שמחליטה עם איזה ילדים לשחק ומתי, שיש לה זמנים שהיא צריכה להיות לבד והיא יודעת לקחת את פסק הזמן הזה ולשחק לבד. שכל הילדים רוצים לשחק איתה, שהכישורים החברתיים שלה מדהימים ושהלמידה שלה היא מהירה מאוד.
השנה היא צעירה בגן דו שנתי. הגננת (המדהימה שיש לנו) אמרה לנו השילדה מדהימה. ונתנה לנו המון נקודות חוזק שלה. אחד הדברים שהיא אמרה שיש לה זיכרון פנומלי. היא זוכרת כל דבר שהיא ראתה בטיול, אצל ילדים, בגן. היא שמה לב לכל שינוי ולכל דבר חדש שנוסף. יש לה שאלות שמראות הבנה מדהימה בכל נושא שמדברים עליו. היא גם ציינה את הכישורים החברתיים שלה. היא עדין לא קוראת אבל יש מילים שהיא מזהה, היא יודעת לכתוב את כל האותיות והמספרים, יש מילים שהיא יודעת לכתוב ומה שהיא לא יודעת היא מבקשת איות למילה. וזה הגיעה ממנה.
יצא לנו בזמן נאחרון לפגוש מספר אנשים מתחום החינוך (חברה של אמא שלי שהיא מנהלת הית ספר) קרובת משפחה שהיא גננת ושתייהם לאחר מפגש קצר ושיחה איתה וגם הן ישר ציינו בפני שהיא הרבה מעל רמת הגיל שלה ושצריך לקדם אותה.
אנחנו כהורים בטוחים שהיא מדהימה, היא בכורתינו, התחילה לדבר בגיל מאוד מוקדם (בסביבות גיל שנה ובשנה וחצי היא כבר דיברה שוטף ומדהים, ובעיקר שאלה המון שאלות). עד לפני זמן מה חשבנו שזה בגלל שהיא הילדה שלנו, והיא מקסימה ומתוקה ויפה. אבל השנה מגיעות הרבה יותר חברות אחרי הגן לשחק איתה בבית ואנחנו רואים את ההבדל ברמת שפה, בצורת ההתנסחות, בטון הדיבור, בנושאים, בריכוז ובסבלנות. וגם בזה שהיא לא מוותרת כשהיא יודעת שהיא צודקת.
האם אנחנו צריכים לעשות משהו? ואם כן מה? איך מקדמים אותה? והאם צריך בכלל?
יש לי מספר שאלות, אני מקווה שזה המקום
הבת שלי בת 4 וחצי. היא נכנסה לגן פעם הראשונה בגיל שנתיים וחודשים ותוך זמן קצר הגננת אמרה שהיא מאוד מיוחדת, שמהילדה החדשה היא הפכה למנהיגה. שהיא זו שמחליטה עם איזה ילדים לשחק ומתי, שיש לה זמנים שהיא צריכה להיות לבד והיא יודעת לקחת את פסק הזמן הזה ולשחק לבד. שכל הילדים רוצים לשחק איתה, שהכישורים החברתיים שלה מדהימים ושהלמידה שלה היא מהירה מאוד.
השנה היא צעירה בגן דו שנתי. הגננת (המדהימה שיש לנו) אמרה לנו השילדה מדהימה. ונתנה לנו המון נקודות חוזק שלה. אחד הדברים שהיא אמרה שיש לה זיכרון פנומלי. היא זוכרת כל דבר שהיא ראתה בטיול, אצל ילדים, בגן. היא שמה לב לכל שינוי ולכל דבר חדש שנוסף. יש לה שאלות שמראות הבנה מדהימה בכל נושא שמדברים עליו. היא גם ציינה את הכישורים החברתיים שלה. היא עדין לא קוראת אבל יש מילים שהיא מזהה, היא יודעת לכתוב את כל האותיות והמספרים, יש מילים שהיא יודעת לכתוב ומה שהיא לא יודעת היא מבקשת איות למילה. וזה הגיעה ממנה.
יצא לנו בזמן נאחרון לפגוש מספר אנשים מתחום החינוך (חברה של אמא שלי שהיא מנהלת הית ספר) קרובת משפחה שהיא גננת ושתייהם לאחר מפגש קצר ושיחה איתה וגם הן ישר ציינו בפני שהיא הרבה מעל רמת הגיל שלה ושצריך לקדם אותה.
אנחנו כהורים בטוחים שהיא מדהימה, היא בכורתינו, התחילה לדבר בגיל מאוד מוקדם (בסביבות גיל שנה ובשנה וחצי היא כבר דיברה שוטף ומדהים, ובעיקר שאלה המון שאלות). עד לפני זמן מה חשבנו שזה בגלל שהיא הילדה שלנו, והיא מקסימה ומתוקה ויפה. אבל השנה מגיעות הרבה יותר חברות אחרי הגן לשחק איתה בבית ואנחנו רואים את ההבדל ברמת שפה, בצורת ההתנסחות, בטון הדיבור, בנושאים, בריכוז ובסבלנות. וגם בזה שהיא לא מוותרת כשהיא יודעת שהיא צודקת.
האם אנחנו צריכים לעשות משהו? ואם כן מה? איך מקדמים אותה? והאם צריך בכלל?
