שלום

[פילוסוף רוחני אוהב]

שלום

איך אומרים: "נגמר הטעם" או "אזל הטעם"? תודה.

 

[trilliane]

באיזה הקשר? תוכל לתת את המשפט המלא?

 

[פילוסוף רוחני אוהב]

למשל

נגמר הטעם של המסטיק? אזל הטעם של המסטיק?

 

[trilliane]

שוב, באיזה הקשר?

"אזל" מתאים בהקשר של מלאי. אז: - "תן לי בבקשה חבילה של מסטיק קינמון" - "מצטער גברת, אזל הטעם של המסטיק" לעומת "אוף, למסטיק שאני לועסת נגמר הטעם ועכשיו יש לו טעם לוואי מעצבן".

 

[פילוסוף רוחני אוהב]

הסבר

לעסתי כל-כך הרבה זמן את המסטיק, שהטעם אזל או נגמר בפי.

 

[trilliane]

כבר עניתי לך...

 

[פילוסוף רוחני אוהב]

אז למה בעצם?

הרי "אזל" פירושו "אין עוד", ו"נגמר" זה "הגיע לחלקו האחרון" כמו שסיפור נגמר, אז למה לא יאמרו שאזל הטעם בפה אם אין עוד טעם?

 

[trilliane]

כי ככה זה בשפה...?

אזל מתייחס לסחורה

ולא לכל דבר שהיה ועודנו עוד. כשיש בשפה מילים נרדפות הן נוטות לקבל גוני משמעויות מסוימים ולכן קשה למצוא נרדפות מלאה. שורש גמ"ר כללי ונפוץ יותר בשפה, משמש למשמעויות מגוונות יותר, בשעה שאז"ל ספציפי.

 

[פילוסוף רוחני אוהב]

לא אומרים "אזל המרק במטבח?"

אנחנו למדנו שכן.

 

[trilliane]

אולי יש אנשים שאומרים... אנחנו לא.

 

[Geek God]

זה אפשרי במטבחים גדולים או תעשייתיים

כמו נניח במסעדה או בחדר אוכל קיבוצי. אם מדובר על מטבח ביתי, זה לא כל כך מקובל...

 

[trilliane]

ובכלל, מסוכן לבקש מרק בחדר אוכל;

במקום להגיד לך "אזל" עלולים לזרוק אותך לרחוב, תמצא את עצמך מצטרף לחבורת כייסים ולך תדע איפה זה ייגמר!

 

[פילוסוף רוחני אוהב]

מה נכון לא מה מקובל?

 

[trilliane]

זו לא שאלה של תקינות ולכן אין כאן "נכון" אלא

רק מה שמקובל, כי השימוש במילים בשפה נותן להן את משמעותן. אם אתה מחפש הגדרה מילונית, בבקשה, ממילון ספיר: אוֹזֵל [פ'; אוזֶלֶת; אָזַל, יֶאֱזַל, לֶאֱזול] <אזל> 1. [תנ] כָּלֶה, תם, נגמר (סחורה מן החנוּת וכד'); 2. [תנ] הולך, פּונֶה ועובר נִגְמָר [פ'; נִגמֶרֶת; נִגמַר, יִיגָמֵר, להיגָמֵר (סביל של גומֵר)] <גמר> 1. [תמ] מסתיים, נִשלָם, נַעֲשֶׂה השָלב האחרון שלו; 2. [תמ] (ש- או ל+מקור) מוּחלָט, נִקבַּעת החלָטה; 3. [תמ] נִגמָל, הפּרי מבשיל; 4. [עח] אוזֵל, מִסתַיֵים

 

[פילוסוף רוחני אוהב]

שאלה אליך

ברב הזמן שבו השפה העברית התקיימה, מה היה ההבדל העקרוני במשמעות?

 

[trilliane]

למה אתה מתכוון ב"התקייימה"? מדוברת? כתובה?

בכלל? התיעוד העתיק ביותר של השפה העברית שיש ברשותנו הוא מכתובות עתיקות בכתב דע"ץ; השפה התקיימה גם לפני (ואפשר גם לשאול האם זו אכן אותה עברית, כי יש הרי מי שקורא לעברית החדשה "ישראלית"). אחרי שתגדיר את השאלה, אוכל לכוון אותך למקורות בדיקה. למשל, תוכל לערוך חיפוש ב"מאגר ספרות הקודש" שמכיל תנ"ך, משנה, תוספתא, תלמוד ועוד: http://kodesh.snunit.k12.il/search_adv.html אני עצמי מעולם לא חקרתי את הנושא ולכן אין לי תשובה מוכנה לתת לך על ההבדל העקרוני במשמעות "ברב הזמן שבו השפה העברית התקיימה" יהא אשר יהא.

 

[שבולת ירוקת העין]

זו לא שאלה של משמעות

אלא של הצטרפויות הפועל אזל, כמו שאמרה טריליאן, מצטרף אל מילים מסוימות ולא אל אחרות. גם 'אפס' הוא מילה נרדפת ל'נגמר' אבל אם הגעת לקופת הקולנוע ואין כרטיסים לסרט שרצית לראות לא תאמר "אפסו הכרטיסים" אלא אזלו או נגמרו. ואפס יישמע בצירופים אחרים: אפסה תקווה או אפסו הסיכויים. גם תש = נגמר (במשמעות קצת אחרת) אבל אומרים "תש כוחו" ולא ולא "תש השיעור" או תשה המחלה. ככה זה במילים נרדפות רבות בעברית (ובשפות אחרות כמובן). לפעמים יש לזה הסבר ולפעמים לא. אם זה מעניין אותך - יש מחקרים בתחום. אני יודעת על רבקה הלוי (נמירובסקי). היא כתבה גם ספר לימוד (מיועד ללומדי עברית כשפה זרה ברמות הגבוהות), שנקרא - עברית בדגש לקסיקלי.

 

[חוכך בדעתו 2]

התכלה הטעם המתוק/ אפס הטעם.המתוק.

 

[daviduuu]

כפי שאמרה trilliane הכל תלוי בהקשר. חידוד.

נגמר הטעם למעשהו = נגמרה הסיבה למעשה שהוא עושה. אזל הטעם למעשהו = נעלמה הסיבה למעשה שהוא עושה. לעומת זאת, לגבי תבשילים בפועל... הטעם הערב של התבשיל נגמר. הטעם המתוק של החטיף הסתיים. הטעמים שלו המצדיקים מעשה כזה, אזלו. המילה "טעם" מכילה משמעויות רבות, החל מטעם בלשון, עבור בטעם נרדף לסיבה, וכלה בטעם מלרעי או מלעלי. חנה מגיד היטיבה לבטא זאת בשלשה משפטים: 1) על טעם וריח אין מה להתווכח. 2) תן לי טעם אחד להיעדרותך! 3) סמן את מקום הטעם!

 

[איתי שלר]

אנצל"ש את השרשור

לשאול האם יש קשר בין אזל בעברית לאזל בארמית (כמו שהיום אומרים "הלך לי כל הכסף")?