0Pandemonium0
New member
שלום
הייתי כאן קצת פעם, אבל בשלב מסוים עזבתי קצת את תפוז. המשכתי קצת עם חלומות צלולים, אני עדיין רושם חלומות אבל לא את כולם, ועושה בדיקות מציאות. זה בא בתקופות, יש תקופות שפשוט לא מתחשק לי לטרוח על כל העבודה הזאת
מה שכן, זה חלום צלול שהיה לי היום בצהריים והחלטתי לשתף אותו בגלל משהו מוזר. זה היה ב-13:40: התעוררתי מתחת לשמיכה מחלום אחר בבית של אמא שלי בחדר שהיה פעם שלי ושל אח שלי. אני ישן כרגע בדירה של חבר מול רדיאטור, ואת הרדיאטור הזה ראיתי מולי. הייתה עליו מדבקה עם כיתוב כלשהו וניסיתי סתם לקרוא את הטקסט ולראות אם הוא ישתנה. הוא באמת השתנה. אז עברתי לבדיקה הרגילה שלי של לספור אצבעות, והיו לי שש אז ידעתי שזה חלום אבל משום מה לקח לו זמן להתייצב. הכל החשיך, כאילו עצמתי את העיניים במצמוצים ארוכים איטיים, וכמעט התעוררתי או אפילו התעוררתי כמה פעמים אבל התרכזתי בחלום והוא התייצב, ונשארתי בפנים. לא יודע אם התעוררתי באמת או לא בזמן הבדיקות האלה, אני לא יכול לדעת, אבל באחת הבדיקות למשל כשספרתי את האצבעות האצבע השישית לא הייתה אצבע אלא מין גדם כזה כמו אצבע שלא צמחה עד הסוף, וחשבתי שזה בטח אומר שהחלום לא יציב ויכול לקרוס כל רגע, אז ספרתי שוב והיו לי שבע אצבעות שלמות. נחמד, לא? החלום התייצב סוף סוף והחלטתי להתחיל לזוז במקום סתם לשכב, אז זחלתי אחורה מתחת לשמיכת הפוך המנומרת שיש לי בבית של אמא שלי באמת, ויצאתי מהמיטה. היו שתי מיטות בחדר שהיו ממקומות בדיוק כמו שהן היו ממוקמות לפני שנים, כשזה היה החדר שלי ושל אח שלי, אחת מול השנייה צמודות לקירות נגדיים. הייתי לבוש בפיג'מה הלבנה שאותה לבשתי גם לכל משך החלום שממנו "התעוררתי" כביכול. בגלל היו הרבה קשרים בין החלום הצלול הזה לחלום ההוא, שלא היה צלול. למשל נזכרתי באיזו ידידה מהעבר בחלום הצלול, כי חלמתי עליה לפני רגע בחלום הרגיל. זה היה ממש כמו התעוררתי רגילה אבל ידעתי שאני חולם. הפיג'מה הלבנה הזאת שלבשתי היא לא מה שהלכתי לישון איתו באמת, אני רוצה לציין. אבל חלמתי שאני איתה, ו"התעוררתי" איתה גם לחלום הצלול. התחלתי לצאת מהחדר לכיוון אור השמש שהגיע דרך המטבח. הבית היה מדויק מבחינת המבנה שלו עד כמה שהספקתי לראות. ראיתי גם את אח שלי ישן במיטה שלו, לבוש באותה פיג'מה לבנה שאני לובש. גטקעס לבנים כאלה וגופייה לבנה ארוכה. שמעתי את אמא שלי במטבח וחשבתי מה אם היא תדבר אליי, מה אני אמור להגיד לה. הרגשתי שכל מילה שאני אוציא מהפה או בכלל כל מחשבה "לא נכונה" או דבר שאעשה, יישברו את החלום. הרגשתי שהוא ממש... "שביר", אפשר לומר. ובגלל זה גם לא רציתי כל כך לצאת מהחדר ולראות את אמא שלי למרות שהחלטתי בסוף שבגלל שבעצם זה חלום היא בטח אפילו לא תראה אותי או תתעלם ממני, זאת אומרת אני אהיה כמו איזה רוח שזה אגב מצב שיש לי הרבה בחלומות, שאני פשוט מסתובב ואנשים עושים דברים סביבי. והיו לי כל מיני חששות כאלה משום מה, ובגלל זה גם זזתי נורא לאט. בכלל כל החלום היה נורא איטי ובסלושו מושן. הסתכלתי על כתם שבאחת המרצפות על הרצפה כדי למקד את החלום, כי הוא גם היה עמום מאוד כמו מתחת למים או משהו כזה, הראייה לא הייתה טובה כלומר. החלום באמת התמקד קצת אבל פתאום שמתי לב למישהו הולך לידי וזה היה אח שלי שגם התעורר. בהילוך איטי הוא קפץ עליי מאחורה בסוג של משחק כזה, כלומר לא משהו שלילי, והוא כיסה לי את העיניים בידיים. ואז היה חושך והתעוררתי. רבאק, אפילו לא הספקתי לצאת מהחדר. ואני מצטט את מה שכתבתי בסוף החלום במחברת: "כנראה לא רציתי את החלום הזה?" זאת האבחנה שלי. מה דעתכם? זה שלא רציתי לדבר כדי לא לשבור את החלום, פחדתי אפילו לצאת מהחדר, ובסופו של דבר אח שלי פשוט העיר אותי... בחלום אח שלי הוא כמובן חלק ממני, כי הרי כל דבר בחלומות שלנו הם חלק מהמוח שלנו. ובנוסף דברים מהמציאות או מהחלום הקודם התערבבו לי שם. כמו הרדיאטור הזה למשל שבחדר בבית של אמא שלי לא קיים, אבל קיים בדירה שבה אני נמצא כרגע. אני יודע שלא התעוררתי וראיתי אותו, כי עובדה שכשקראתי את הטקסט שעליו הטקסט השתנה. כלומר פריט מהמציאות נכנס לי פשוט לחלום, במקום שהוא לא אמור להיות בו. זה אופייני לחלומות, אני יודע, אבל בכל זאת... משהו פשוט מרגיש לי מוזר. בנוסף משהו שחשבתי עליו בזמן שרשמתי את החלום הזה... קלטתי שיש לו בעצם theme כזה ולא סתם הכל היה ככה. החזרה לחדר שהייתי בו כשהייתי קטן יותר, בבית של אמא שלי, כשאח שלי קופץ לי על הגב כמו איזה ילד קטן... כאילו חזרתי שנים אחורה בחלום. די נחמד.
אבל לעזאזל, זה לא החזיק. בקיצור, מה אתם אומרים על הדבר הזה? אשמח לשמוע.
הייתי כאן קצת פעם, אבל בשלב מסוים עזבתי קצת את תפוז. המשכתי קצת עם חלומות צלולים, אני עדיין רושם חלומות אבל לא את כולם, ועושה בדיקות מציאות. זה בא בתקופות, יש תקופות שפשוט לא מתחשק לי לטרוח על כל העבודה הזאת
