בוודאי שאשמח לספר, לשתף, וגם לשמוע קצת ממכם
אני אגיב כאן אז ולא בשרשור חדש. אממ איך הכל התחיל? וואלה שאלה קשה. בגיל 17 וחצי, הייתה לי חברה טובה, שנקשרנו מאוד מאוד, והיא הייתה בנאדם שעבר עליה הרבה דברים לא פשוטים בחיים, ואני הייתי לצידה, תמכתי בה. איכשהו קרה שנקשרנו, התאהבנו. היינו מתחבקות הרבה וכאלה , סמסים, טלפונים כל יום, ואיכשהו קרה שיום אחד התנשקנו בפה והכל... אני הייתי בשוק, אבל זרמתי .. היא נראלי הייתה די מרוצה מכל העניין.. ( אולי תכננה זאת כבר לפני כן... לא יודעת בדיוק). ואז נהפכנו לזוג (כמובן בארון) אחרי חצי שנה נפרדנו מכל מיני סיבות. הרגשתי נורא עם עצמי בקשר הזה מבחינת הדת וההלכה. הרגשתי טמאה,מלוכלכת, בנאדם שאין לו תכלית. והחלטתי שאני חייבת לצאת עם בחורים ולהתחזק הכי הרבה שאני יכולה, לברוח מכל העולם הזה של הלסביות . אז אכן יצאתי עם כל מיני בחורים ( דוסים להפליא שכמובן לא ידעו עליי) אבל לא הרגשתי כלפיהם. הרגשתי מתוסכלת. עברתי ללמוד במדרשה בצפון הארץ. התחזקתי ממש. ואז דווקא מישם, דווקא מהמקום שבו חשבתי שאוכל ל"ברוח" הגעתי אל האמת שלי. הגעתי למסקנה שלאן שאני לא אלך אז הנטיה תרדוף אותי מה שנקרא. ובעצם היא חלק ממני. ואני לא אוכל להתחמק ממנה. והיה לי מאוד קשה עם ההבנה הזו שאני לסבית, איך זה מסתדר עם זה שאני דתיה? התחלתי לשוטט ברשת, מצאתי פורומים שעזרו לי, הלכתי למפגשים של ארגון הנוער הגאה אם אתם מכירים, וגם של הקבוצות הדתיות ששם. (לבת קול אמנם עדיין לא הלכתי)... ודי הגעתי להשלמה עם עצמי בעניין. שכן, אני לסבית ואני דתיה, אמנם עדיין בארון אבל בשאיפה לצאת בקרוב. הקבוצות והתמיכה ממש עזרו לי, גם בפורומים, גם בקבוצות עצמם, המדריכים החברים. הכל. אבל בכל מקום שהלכתי אליו מבחינת החיפוש אחר דת ונטיה לא מצאתי מספיק התייחסות לדת. כלומר בפורומים ובקבוצות לא היו מספיק חדורים אמונה איך שנקרא לזה, או דתיים אממ לא יודעת איך להגדיר בבדיוק אבל אני מניחה שהבנתם את כוונתי. ולכן שמתי לב שבפורום הזה יש קבלה של הדת יחסית בצורה טובה מאוד, עובדה שאירחתם כאן את הרב שרלו, שזה מבחינתי דבר אדיר. לראות רב שמגיב לעניין הזה בכלל. וכל הכבוד לו ולכם שהבאתם אותו לכאן. אממ נראלי שזהו.. חפרתי קצת.. לא נורא.. מאמינה שתסתדרו
