שלום

JANK10

New member
אני חרד לא לקבל אותך

ברוכה הבאה
 
אולי כדאי שאפרט על עצמי קצת

אני בת 28(בקרוב), מאז שאני זוכרת את עצמי הייתי בן אדם לחוץ ועצוב. לפני מספר שנים אובחנתי כבעלת דיכאון(בעלים לא גאים...) לאחרונה אולי דווקא בגלל שהדיכאון פחת, או לפחות בא בגלים ולא תמידי הבחנתי שיש לי המון חרדות לא רציונליות. פחד ממפגש עם אנשים שאני לא מכירה, אני כל הזמן מרגישה ששופטים אותי ומודדים אותי. גם עם אנשים שאני מכירה אני לעיתים מפחדת לעשות מעצמי חוק ומחפשת תשומת לב. אתמול זה היה השיא: יש לי חברה מהשנה האחרונה במעונות, הקשר נשמר איתה בקטנה אבל נשמר. אתמול היא התחתנה ואני לא הלכתי כי כל הזמן התנגן ל בראש שאני לא מכירה אף אחד בחינה שלה הרגשתי כמו עוף זר ומוזר ולא נעים. המחשבה על להתלבש יפה, להגיע לשם ולהרגיש לא שייכת עוררה בי חרדה ובסוף לא הלכתי. אני מרגישה עכשיו רע, אין לי אפילו אומץ לדבר איתה, מה אגיש לה אחרי שלא הייתי ביום החשוב בחייה. אני כל הזמן מחפשת את עצמיף מחפשת להרים את הראש ולפעמים אני מרגישה שכבר אין לי כח ושאולי עלי לתת לגוף לטבוע. מקווה שפה אמצא בית חם ואולי אפילו במסגרת זו אצליח להתחבר עם אנשים
 

JANK10

New member
יש היגיון במה שאת מתארת

דיכאון זה מצב של חוסר עניין, חרדה זה מצב הפוך, דהיינו עניין בדברים שאין לנו את הכוח להשיגם, כמו למשל להשיג יכולת חברתית. השינוי יכול לבוא בעקבות טיפול שמתחשב בדיכאון ולא בחרדה. האם עברת טיפולים ובאיזה שיטה?
 
בעיקרון הכדורים שלי אמורים גם לעזור בזה

יום ראשון יש לי תור לרופא הטוב(הפסיכיאטר) אני אשאל אותו חוץ מזה אני הולכת לטיפול אצל עו"ס קלינית וקצת התחלנו לתפוח את כל התפיסה שלי בכלל לגבי חברות אבל נראה לי שזה עמוק מזה
 

ar29041

New member
זה בסדר להרגיש כמו עוף זר בחינה

לא נראה לי שזה קשור לחרדה חברתית, יותר אולי לחרדה אשכנזית [אני אשכנזי לא להתנפל עלי (נחבל בקלות)] . זה שלא הלכת לחתונה של חברה שלך, אם היא מכירה אותך מספיק זמן כבר אז אולי היא מבינה באיזשהו מקום, חוץ מזה שלא בוכים על חלב שנשפך מה שהיה היה וזהו.
 

ar29041

New member
זה נשמע כמו איזה שם של שיר לא?

זה בסדר להרגיש כמו עוף זר בחינה/קובי אוז
 


חח חרדה אשכנזית זה כל כך אני! למשמע קולולו עוברת לי צמרמורת בגוף אני דווקא חושבת שיותר מתאים לשרית חדד לבצע אותו
 

Lichy87

New member
ברוכה הבאה!

טוב שחוש ההומור עדיין מפותח ומתפקד למרות העצב והחרדה. צריך לשמור על איזון. יופי שאת דואגת לעצמך והולכת לטיפול נפשי ותרופתי (הרופא הטוב? חח).
 
למעלה