שלום.

שלום.

החלטתי לעבור ניתוח לקיצור קיבה (BMI 40.3), אבל לא יודעת באיזה ניתוח לבחור, איך לבחור מנתח, איך להתחיל, איך אפשר לשלב את זה בחיים של עבודה+לימודים+משפחה עם 2 ילדים ועוד מלא שאלות. מצרפת לכם קצת פרטים על עצמי, ואשמח לתגובות ותשובות מכם. אספר קצת על עצמי: מגיל 6 בערך התחלתי להיות "שמנמנה", אבל עסקתי בספורט והייתי ילדה פעלתנית יחסית ועד גיל 16 נשארתי רק שמנמנה, למרות שתמיד סבלתי משמות גנאי, והייתי סופר רגישה לכל מה שקשור להשמנה ואוכל. עליתי ארצה ובצא הייתי חיילת בודדה שפיצתה את עצמה על בדידות בבמבות וטוסטים. השתחררתי מהצבא כבר הייתי שמנה- 85 ק"ג. אחרי צבא הייתה לי שנה אחת שיצאתי עם מישהו שהכניס אותי למשטר של דיאטה מטורפת- פשוט אכלתי יוגורט ביום, בערך ותוך שנה שקלתי 58 ק"ג, שזה בערך המשקל שהיה לי בפעם האחרונה בכיתה ב'. אבל אז נפרדנו, הכרתי את מי שהפך לחבר שלי לחיים- 5 שנות חברות ועוד 13 שנות נישואים. 2 לידות, אובדן של אמא שהכניס אותי לדכאון כבד של כמה שנים ועוד כל מיני משברים, ואח"כ הפסקת עישון במקביל להריון ה-2, וכיום אני לוויתן- שוקלת כ-105 ק"ג. משחקת עם הילדים ומתעייפת, עולה במדרגות ומתנשמת, קונה בגדים ונאנחת, מסתכלת במראה ובוכה. במהלך החיים עשיתי כל דיאטה אפשרית שיצאה לשוק: "ממרזי מורית" העתיקה של פעם, דרך כל טבליות הרזיה הקיימות בעולם, דרך "אכלנים אנונימיים", דרך דיקור, דיאטת ד"ר חרמון, שומרי משקל ומיליון ואחד מנויים לחדרי כושר שלרוב היו שימושיים רק חודשיים-שלושה הראשונים. כל החיים אני כמו אקורדיון- יורדת ועולה קצת יותר ממה שירדתי, ושוב יורדת ושוב עולה קצת יותר ממה שירדתי. שונאת להסתכל במראה, עושה סקס רק בחושך, לא הולכת לים ובריכה- למרות שזו האהבה הכי גדולה שלי בחיים- לשחות. מתעייפת מהר יותר מכל אחד אחר. מוותרת על לצאת עם חברות, כדי לא להרגיש ענקית על ידן. התחלתי לחשוב שאולי הילדים שלי שיגדלו עוד קצת, יתחילו להתבייש בי, כי לכל חבריהם אמהות "חתיכות". לבעלי זה לא הפריע שנים, הוא תמיד אמר שהוא אוהב אותי "דשנה", ותמיד אמר "תעשי רק מה שנוח לך. ורק אם לך זה מפריע, תנסי לרזות" - אחרי שהייתי בוכה לו איזו שמנה אני. אבל כיום אפילו הוא כבר מעיר לי "אם היית רוצה, היית יכולה לרדת קצת במשקל". זאת הפעם הראשונה (פרט להריון) שעברתי 100 קילו. ופתאום כיום אין כמעט אחד שלא מעיר לי: בעלי, חברות, אנשים בעבודה, אנשים בלימודים, שכנים, אמהות של ילדים בגן של הילדה שלי, רופאים, סתם אנשים ברחוב. רופא נשים שלי שלא ראה אותי איזה שנה וחצי (שוב, כי התביישתי), אמר לי "נו, מה יהיה? מה עם דיאטה? אולי כבר תעשי קיצור קיבה וזהו?" לפני יומיים עברתי ליד איזה גבר ברחוב והוא העיר בקול רם "איזה משקל כבד". זהו, נמאס. ואני לא רואה פתרון אחר, כי בכל דיאטה תמיד נשברתי באיזשהו שלב, כי זה לא כמו להוריד 5-6 קילו, זה להוריד 20 בשנה וחצי ואז לדעת שיש לך עוד 30 לפחות... אז החלטתי להתעניין בניתוח, אבל אני נורא מפחדת מסיבוכים וגם מפריע לי לקרוא את כל אלה שצריכים "לפתוח/ לסגור טבעת" כל הזמן. אני חושבת שאני יותר בכיוון של ניתוח בלתי הפיך- קיצור קיבה? שרוול? לא ממש עדיין מבינה את ההבדלים בהשפעות ארוכות טווח. וזהו, זה בערך הסיפור.
 

ליבי3617

New member
ההצעה שלי

לקרוא על כל סוגי הניתוחים. כדאי להתחיל לחפש באינטרנט על 3 הסוגים: טבעת, שרוול ומעקף - ולראות איזה מהשלושה יכול להתאים לאורח החיים שלך. אני מצטערת לשמוע על כך שכולם מעירים לך ומציעה לך לבקש מכולם (גם מהזרים) להתעסק בשלהם. ואת - בלי לחץ - תתחילי לבדוק אפשרויות.
 
תודה על התגובה!

קראתי כבר על הניתוחים לפני, אבל לא הצלחתי להחליט ורציתי לשמוע מאנשים שעברו- לא כאלה שעושים את הניתוח או כותבים עליו תיאורטית. :) הדבר היחיד שהבנתי שאת הטבעת אני לא רוצה, בגלל כל העניין של להגדיל להקטין להתאים לנסות וכו- יותר מדי מזכיר לי את האקורדיון של החיים שלי. אני נוטה לכיוון המעקף, אך עדיין לא הבנתי כל כך הבדל בינו לבין השרוול- מבחינת מהלך ניתוח עצמו ומבחינת סיבוכים ואורח חיים שלאחר מכן. לגבי להגיד להם להתעסק בשלהם- זה לא שמפריע לי לא לענות להם, אני פשוט מבינה שזה לא יעזור לי להרגשה שלי. כל הערה כזו פוגעת בי. מרוב שאני מאוד רגישה לגבי הנושא, ולגבי מה שאומרים או חושבים עלי, אני חושבת שאם ניתן היה לראות את הפגיעות הנפשיות האלה על אנשים, כמו סימני אלימות פיסית, הייתי נראית לגמרי אישה מוכה. ותודה שוב, אני בודקת!
 

חמ סה

New member
תתחדשי על ההחלטה ../images/Emo13.gif

לקבל החלטה *בשביל עצמך* זו כבר נקודת פתיחה טובה
חוצמזה, שלום לך. נעים להכיר
כדי להמעיט במילים אני רוצה להזמין אותך לשרשור הנוכחי בקומונת מעוקפי קיבה ותריסריון השכנה (בה משתתפים מנותחים בני כל הגילים שעברו בעיקר מעקף קיבה, ויש גם חברים שעברו שרוול ומעקף תריסריון <האחרון לא רלוונטי לך בגלל ה BMI הנמוך
>) - מספיק רק לראות את תמונות ה"לפני אחרי" יחד עם ציון הBMI ההתחלתי והמעודכן , כדי לקבל את ה PUSH הנכון. חוצמזה יש לנו קטגוריית "קישורים" (בצד ימין מתחת לכותרת בקומונה) שם תמצאי סיכומי מסע ויומני אשפוז שישפכו אור על כל המידע המתבקש למועמד המתלבט. בנוסף, ממליצה לך מאוד להירשם להרצאה (ללא עלות, עם הרשמה מראש) שתתקיים באסותא רמת החייל ב 22.11.11 אחה"צ בה ניתנת סקירה מקיפה על כל סוגי הניתוחים הבריאטריים הקיימים כיום, בה תוכלי לשאול ישירות את כל שאלותייך ולהיענות בסבלנות
. טל' להרשמה : 03.7645444 (מלב"י). שיהיה בהצלחה רבה
ושוב, ברכות על קבלת ההחלטה.
 
תודה ענקית! השרשור שלכם פשוט מדהים!

עדיין לא הספקתי לקרוא הרבה בפורום, ראיתי רק את השרשור, ואתם מדהימים (היה שם גם בחור או אף שניים) פשוט. כל הכבוד על הפתיחות ועל ההצלחות. ו
תודה על המידע לגבי ההרצאה, אני אנסה להירשם מחר.
 

שמחה37

New member
ברוכה הבאה אלינו../images/Emo13.gif

הסיפור שלך זהה לסיפור של רובנו. (אגב אני הייתי" לוויתן" במשקל 105 ק"ג אחרי שירדתי כבר 20
) מציעה לך באמת קודם כל לקרוא על סוגי הניתוחים ולשמוע על ההתנהלות ועל החיים אחרי. חוץ מזה באיזה קופה את? יש לך בטוח פרטי? שני פרטים שיעזרו לנו לתת לך הכוונה בהמשך. גם אני ממליצה לשמוע את ההרצאה במלב"י או אצל ד"ר קידר כדי לקבל קצת רקע וידע. וחוץ מזה מה שכתבתי לך במסר רלוונטי. תחייכי הכל בסדר. שמחה
 
שמחה, תודה רבה!

מסתבר שהייתי אומפטימית מדי - נשקלתי היום, לאחר שכ-7 חודשים נמנעתי מלהישקל כלל והוספתי עוד 6 ק"ג! קטסטרופה ממש. בקצב הזה אני לא אוכל לבוא ברגל לניתוח.
לגבי קופת החולים- אני בקופת חולים לאומית, אני מאוד מאוד מקווה, מתפללת ממש שמישהו כאן יודע איך זה עובד עם הקופה הזו וממה להתחיל. יש לי ביטוח לאומית זהב ויש לנו גם ביטוח בריאות של פניקס שפעם עשינו דרך עבודה הקודמת של בעלי, רק שאני לא יודעת אם זה כולל ניתוחים בריאטרים- כי את שאר הניתוחים זה כן כולל. שמחה, שוב תודה לך. את מקסימה.
 

אופירA

New member
מנהל
ניתוחים בריאטריים בסל הבריאות בחינם

בבתי חולים ציבוריים. בכל הקופות. אם את רוצה בבית חולים פרטי, את צריכה לברר מה תנאי הביטוח שלך בלאומית. תתענייני גם בביטוח הפרטי של הפניקס, כי אם הוא כולל זה מעולה. הוא אמור לכלול ניתוחים בריאטריים.
 
כל כך מזדהה עם מה שכתבת

* אומנם אני לא נשואה + 2 , אבל את כתבת שאת לא הולכת לים ולבריכה , גם אני נמנעתי מלעשות את זה במשך שנים ואני כל כך אוהבת בריכה ולשחות , אז לבריכה אני כבר כן הולכת. * גם בנושא של הרגישות למשקל ולהערות של אנשים , גם כל הדיאטות שעשית למרות שנראה לי שכל מי שפונה לניתוח זה מישהו שאין דיאטה שהוא כבר לא ניסה ( גם אני ממש כמוך : שומרי משקל , אכלנים אנונימיים , דיקור , דיאטניות של קופת חולים , דיאטניות פרטיות , דיאטת הכרוב המפורסמת , רזה לתמיד ..... ). * הערות של אנשים ברחוב זה מעליב אני מסכימה , כמו "איזה דובה " , וזה שכל הזמן אנשים מסתכלים על הבטן ... ** גם אני כמוך בתחילת התהליך ומפחדת מסיבוכים ... אבל החלטתי ללכת על זה - כי לי באופן אישי אין ברירה אחרת ... את נשואה והסתדרת ואני שמחה בישבילך אבל אני בגלל המשקל חושבת שאני לא מושכת .. ואני לא חושבת בכלל להציע את עצמי לבחורים ... * תקראי באתר של מלב"י על שלושת סוגי הניתוחים , ותיכנסי לפורום המקסים .... שנקרא משרוולים באג'נדה - לי זה מאד עזר וממשיך לעזור : יומני אישפוז , אוזן קשבת , שיתופים של אנשים אחרים - ממליצה על הפורום הזה בחום . ( בחום רב ) אין יום שאני לא קוראת בפורום הזה - התמכרתי.
 
למעלה