י ל ד ה שהתבגרה
New member
שלום
אני רק חייבת לכתוב. שאני כבר לא שם אחרי שנים ארוכות. שלרדת במישקל בשביל משו/מישו, ולא לחשוב על עצמי זה חולני. שלא נתתי לעצמי מקום ב10 שנים האלו שדחקתי את עצמי הצידה, שאיבדתי חברים ואף את השפיות... שנתתי למחלה מקום כ"כ גדול בחיים שלי מבלי לעצור דקה והיסתכל סביב ולהבין שלא נותר לי כלום, כלום במובן הפיזי החברתי הכספי. זה כאילו הפקדתי את חיי בידי המוות. ואחרי שנים ארוכות, בתהליך מייגע כואב חשוך, אך עם המון אור ורגעים מאושרים, אני מבינה שאין אחר שיוכל לחיות במקומי, אין אחר שיכול לטפל בחיים שלי בעצמי מלבדי. שאני מבינה שישי חיים מאחורי המחלה, שאפשר לאכול ולאהוב את עצמך. שאני הרבה יותר שווה מהמחלה שחייה בי. אני לא בסיום טיפ]ול אני עדיין שם מעבדת כל חלק רע בחיים שלי, מגלה את עצמי מחדש.בכל יום.. אני מבטיחה לכם שיש שם חם מאחורי הקלעים של המחלה, שאפשר לאהוב את עצמך עם עוד 5 קילו מעל היעד. הייתי שם חזק, במצבים סופניים. והינה עכשיו אני פה חייה וטוב לי, מרגישה סוג של שלמות! מצטערת שהיתנפלתי ככה על התתחלה. תודה על המקום.
אני רק חייבת לכתוב. שאני כבר לא שם אחרי שנים ארוכות. שלרדת במישקל בשביל משו/מישו, ולא לחשוב על עצמי זה חולני. שלא נתתי לעצמי מקום ב10 שנים האלו שדחקתי את עצמי הצידה, שאיבדתי חברים ואף את השפיות... שנתתי למחלה מקום כ"כ גדול בחיים שלי מבלי לעצור דקה והיסתכל סביב ולהבין שלא נותר לי כלום, כלום במובן הפיזי החברתי הכספי. זה כאילו הפקדתי את חיי בידי המוות. ואחרי שנים ארוכות, בתהליך מייגע כואב חשוך, אך עם המון אור ורגעים מאושרים, אני מבינה שאין אחר שיוכל לחיות במקומי, אין אחר שיכול לטפל בחיים שלי בעצמי מלבדי. שאני מבינה שישי חיים מאחורי המחלה, שאפשר לאכול ולאהוב את עצמך. שאני הרבה יותר שווה מהמחלה שחייה בי. אני לא בסיום טיפ]ול אני עדיין שם מעבדת כל חלק רע בחיים שלי, מגלה את עצמי מחדש.בכל יום.. אני מבטיחה לכם שיש שם חם מאחורי הקלעים של המחלה, שאפשר לאהוב את עצמך עם עוד 5 קילו מעל היעד. הייתי שם חזק, במצבים סופניים. והינה עכשיו אני פה חייה וטוב לי, מרגישה סוג של שלמות! מצטערת שהיתנפלתי ככה על התתחלה. תודה על המקום.