שלום

שלום

אני רוצה לקבוע תור לפסיכולוג אז קצת להבין מה זה עו"ס קליני+הכשרה בפסיכותרפיה? ופסיכולוג/ית קליני/ית? מה ההבדל ביניהם והאם זה מה שאני צריכה? איבדתי תינוק ממש צמוד ללידה.
 
מי שסיים בי"ס לפסיכותרפיה והוא

עו"ס, פסיכיאטר, פסיכולוג לא קליני או מטפל ביצירה והבעה עם תואר שני, יכול לתת שירותי פסיכותרפיה, והוא בעל הכשרה שלא נופלת באיכותה מפסיכולוג קליני. פסיכולוג קליני לא צריך לעשות בי"ס לפסיכותרפיה, היות והקליניקה היא חלק מהותי בהכשרה הקלינית שלו.
 

דינגן

New member
לא מדויק!

הרבה פסיכולוגים קליניים פונים ללמוד פסיכותרפיה מכיוון שלימודי הפסיכותרפיה שרכשו בהכשרתם אינה מקיפה ומספקת אותם. לבתי הספר לפסיכותרפיה הנחשבים יותר, מתקבלים רק פסיכולוגים קליניים, עוסי"ם קליניים או בעלי תואר שני וניסיון בטיפול ופסיכיאטרים, מכאן שכדאי לברר לגבי ההכשרה של המטפל, הניסיון שלו בטיפול בבעיות דומות, לבקש המלצות אם יש ממי, בין אם הוא פסיכולוג ובין אם הוא עו"ס.
 
דינגן, למה הסימן קריאה? מה כל כך לא מדוייק?

לא ידעתי שפסיכולוגיים קליניים עושים בי"ס לפסיכותרפיה, אבל גם לא כתבתי שהם לא עושים. כתבתי רק שהם לא צריכים לעשות, כי הכשרתם מיועדת מלכתחילה לפסיכותרפיה. ברור שהם יכולים ללמוד ולהעמיק ושזה משובח. אני מכירה אישית, אנשי מקצוע מעולים, שעשו בי"ס לפסיכותרפיה, ובאים מתחום הטיפול באמצעות יצירה והבעה, והם בעלי תואר שני וניסיון כנדרש.
 

דינגן

New member
לכפית של דבש

קודם כל אני מסכימה לגבי זה שישנם מטפלים טובים מתחומים שונים. סימן הקריאה נוסף כיוון שלתחושתי היה משהו מבלבל בהודעה שלך כאילו רק בלימודי הליבה של פסיכולוגיה קלינית יש עיסוק בפסיכותרפיה ובכל שאר מקצועות הסיוע אין ואנשי טיפול שאינם פסיכולוגים קלינים אמורים ללמוד פסיכותרפיה כדי לעסוק בטיפול. הנימה בסימן הקריאה לא היתה כעוסה.
 
דינגן, כמטפלת באמצעות יצירה והבעה

גם אני עוסקת בפסיכותרפיה ומטפלת, אלא שהכלי העיקרי שלי, הוא הכלי היצירתי.+ למיטב הבנתי, אם ארצה לעסוק בפסיכותרפיה שיחתית, בדומה לפסיכולוגית, יהיה עלי (או שמומלץ מאוד ) לרכוש עוד כלים בבי"ס לפסיכותרפיה. אני מניחה, שכך גם עם עו"ס או פסיכיאטר. יכול לטפל, אלא שיש לו את הכוחות הספציפיים של מיקצוע המקור שלו . במידה ורוצה לרכוש את זוית ההסתכלות והכוח של הפסכולוגיה הקלינית - לומד בי"ס לפסיכותרפיה, הלא כך?
 

דינגן

New member
לא כך... ../images/Emo13.gif

במקצועות עבו"ס (קלינית) וגם בפסיכיאטריה, טיפול בשיחות תופס חלק נכבד מהלימודים. האלמנט החשוב הוא ההכשרה בפועל ואת צודקת בכך שבפסיכולוגיה קלינית, זה מחוייב המקצוע וכל הסטודנטים עוברים הכשרה מקיפה בבריאות הנפש, דרך הסטאז' וההתמחות. ובעבו"ס, לא כולם. עו"ס שלמד תואר שני קליני ועבר הכשרה או עובד במרפאה לבריאות נפש מוכשר לטפל באותה מידה כפסיכולוג וישנם רבים שמטפלים באופן פרטי בשיחות. להמשיך להשתלם בפסיכותרפיה זה לא מחוייב המציאות אבל מראה על רצינוות ומחויבות לטיפול, הן מצד פסיכולוגים והן מצד פסיכיאטרים ועוסי"ם. דרך אגב, תנאי לעבודה בהסדר קופ"ח (על כך אני מניחה, שאלה השואלת בהודעה הראשית בשרשור) לעוסי"ם הוא בית ספר לפסיכותרפיה- ומשום כך עוסי"ם מאכלסים יותר את בתי הספר לפסיכותרפיה מאשר פסיכולוגים (שלא תמיד מודעים לקיומם...) ולא משום שהם מוכשרים פחות לטפל.
 

גרא.

New member
דינגן וכפית של דבש.חילוקי הדעות המקצועיים

ביניכן הם רבים,ואפשר להבין גם מדוע.אלא שאין מקום להפכם לווכוח מתמיד ביניכן.לא רק שלא תגיעו להסכמה,אלא ובעיקר,הניגודים האלה,מבלבלים ויוצרים אי וודאות בעיני הקורא/הגולש הנאיבי.עדיף שתתווכחו דרך מערכת המסרים, ב ב ק ש ה.
 

דינגן

New member
בכלל לא התווכחנו.

אם קיים חוסר ידע לגבי עוסי"ם קלינים בקרב אנשי מקצוע, קל וחומר בקרב מטופלים שאינם אנשי מקצוע. ואני חושבת שזה לטובת הקוראים ובמיוחד לטובת הכותבת המקורית שהתעניינה בהבדל בין פסיכולוגים לעוסי"ם.
 
בהחלט בכלל לא התווכחנו. וחוץ מיזה

מה הבעיה באי-ודאות? הלא זוהי מהות החיים...
 
כלומר, לטעמך, אין כל הבדל בהכשרה הקלינית

בין פסיכולוג, עו"ס קליני, או פסיכיאטר שעוסקים בפסיכותרפיה? (אגב הבדל, לא אומר דווקא שפסיכולוגיה זה יותר טוב, הדבר עשוי להיות תלוי בצורך...)
 

דינגן

New member
אם העו"ס עובד או עבד מספר שנים

בתחנה לבריאות נפש- משמע טיפל, קיבל הדרכות והשתתף בסמינרים, זה מקביל להתמחות שעושה פסיכולוג. (ואני מכירה מקרוב פסיכולוגים מתמחים) אגב, עו"ס קליני (איני בטוחה אם חייב להיות פסיכותרפיסט) רשאי להדריך פסיכולוג במהלך התמחותו. (שנה אחת מתוך הארבע) אם העו"ס למד תואר קליני ועבד במסגרות טיפול אחרות, זה אולי לא מקביל בדיוק להכשרתו של פסיכולוג, אבל הוא בהחלט למד לטפל וצריך לבדוק את התמחותו וניסיונו. לימודי פסיכותרפיה אינם ערובה למטפל מנוסה, כיוון שיש מינימום טיפולים שצריך לבצע לפי דרישות בית הספר ובעיני, הניסיון וההדרכות הן הפרמטר העיקרי בהכשרת מטפל. פסיכיאטר בדרך כלל פחות מטפל טיפולים ארוכי טווח ויותר מתערב התערבויות טיפוליות+תרופתיות אבל זה לא גורף. מנהל המרפאה שלי שהוא פסיכיאטר, הוא גם פסיכותרפיסט, מטפל ומדריך.
 
ברור שהטיפול של העו"ס והפסיכיאטר הוא שיחתי

הרי הכלי היצירתי הוא רק שלנו
(מה שגם לא מדוייק, כי פסיכוטרפיסט, שיעבוד עם ילדים יזדקק מאוד לכלי היצירתי). התכוונתי שבטיפול השיחתי, העו"ס, יותר מהפסיכולוג, יתבונן על הפן הסוציאלי חברתי, ואילו הפסיכיאטר, יראה בצורה יותר ברורה את הפן הגופני-רפואי. הפסיכולוג יותר יעסוק בקונפליקטים התוך אישיותיים וכד' - תלוי בגישה. אבל אני מניחה שאת צודקת, והכל תלוי בסופו של דבר בדרך שבחר לעצמו המטפל לעשות, בחירת הגישה הטיפולית, הניסיון, וההדרכות שקיבל.
 
למעלה