שלום

france

New member
שלום

אני שירה ואני מכורה לאינטרנט ( זאת שורת המחץ לא?) אני חייבת לגלוש לפחות 6 שעוות ביום!
 

france

New member
אני בשוק ../images/Emo12.gif

אני קוראת את כל מה שאתם כותבים ואני המומה! זה בדיוק מה שאני מרגישה... אני מכורה אבל נהנית מזה.. זאת תחושה כזאת אבל אולי בריחה מהמציאות כי כאן אני מי שאני רוצה מגשימה את כול החלומות שלי.. פשוט בורחת מהמציאות במקום להתמודד איתה... גם כשאני לא מחוברת לאינטרנט אני חייבת מחשב והרבה. הגוף שלי גם מגיב-ירדתי במשקל, אני לא הולכת לישון כדי להיות מחוברת עוד ועוד ועוד. אלוהים זה יותר קשה מסמים. הגב שלי כואב מרוב ישיבה מול המחשב והאצבעות מרוב תיקתוקים. למרות זאת הכרתי הרבה חברים חדשים ונטשתי את הישנים. אני פשוט מחוברת לזה זה כמו האינפוזיה שלי ואין לי כוח רצון להפסיק, כלומר יש לי כוח רצון וחזק אבל אני נהנית כשאני מול המחשב אני באופוריה.
 

Wizzy Boy

New member
ברוכה הבאה! ../images/Emo163.gif

הממ, אני רועי
נעים מאוד
ו.. כן.. באמת הרוב פה מרגישים אותו דבר.. זה פורום תמיכה, לא?
 

france

New member
בלי לפגוע

בחווה שאני רוכבת בה על סוסים קוראים לאחד הסוסים וויזי בוי... ותיזהר עם המקלות אוזניים שלך אותי זה הפך לחירשת באוזן ימין!
 

e-magine

New member
הלו חבר´ה ../images/Emo124.gif תרגעו, זה פורום

תמיכה, לא פורום ירידות.
 

e-magine

New member
שלום חמודה ../images/Emo13.gif

אחת המתרות החשובות של הפורום היא להראות למכורים שהם לא תופעות טבע, כמונו יש בעולם מיליונים ובצפון אמריקה יש אלפי פורומים לתמיכה במכורי אינטרנט. את מוזמנת לשתף אותנו במה עובר עלייך ובכלל, להשתתף בפורום. עכשיו תגידי לי, מה זאת אומרת ,את חייבת לגלוש 6 שעות ביום?" מה יקרה אם תגלשי 5 ורבע? ניסית פעם?
 

france

New member
אויאויאויאוי

אם אני אצטרך להיות מחוברת לאינטרנט פחות אני אשתעמם. יש לי מחשב בחדר וכול הלילה אני מסתכלת עליו ואני רוצה להתחבר עוד ועוד אבל אני לא מתחברת כי הרעש מפריעה לאח שלי שגר בחדר לידי. העניין שניסיתי להפסיק אבל תמיד הייתי צריכה "איזה תמונה" או "שאלה" ותמיד משום הייתי נכנסת לאתרים הרגילים שאני נכנסת אליהם תמיד כדי למצוא אותם. עכשיו שנכנסתי לפורומים התמכרתי הרבה יותר בגלל שאני מרגישה שאם אני יפסיד משהו יהיה לי בוחן עליו ואני פשוט אכשל (כמו שמישהו כתב כאן). אני מכורה לתוכנות מסרים מהירים (איי סי קיו מסנג´ר ודומיו) אני מכירה אנשים חדשים אבל נוטשת את הישנים. אני כול היום יושבת נול המחשב וכבר נשבעת לכם יש לי פריחה והתנוונו לי הרגליים. אתמול חברה-שכנה שלי הכריחה אותי לקום מהכסא וללכת איתה לסופר, 20 מטר מהבית שלי. שיצאתי כאבו לי העיניים ולקח לי 20 שניות להתרגל לאור. קריפי
 

france

New member
זה מזכיר לי

וזה מזכיר לי שאחרי טיול קיבלנו יום חופש. במקום להשלים שעות שינה אחרי שהתעוררתי לרגע הסכתלתי על המחשב ומיד התיישבתי. זה מה שאני עושה בחופש. אם אני קמה מוקדם אני ישר הולכת למחשב לא משנה כמה אני עייפה
 

שירז**

New member
איך הורייך מקבלים את זה?

האם הם שמים לב בכלל שאת משקיעה את מירב זמנך מול המחשב?
 
התופעות מוכרות

כמו ששמת לב מקריאה בפורום התופעות של "אם אני לא אהיה שם אני אפסיד" ושאר התופעות מאוד מוכרות למשתתפי הפורום. גם התופעה של ההנאה מהרשת מאוד מוכרת. אז קודם כל אני מקווה שהפורום יעזור לך להכניס את השימוש ברשת לפרופורציות שמתאימות לך. אני זוכר שהתופעה של איבוד העניין בחברים הישנים היה עבורי נורת אזהרה מאוד חזקה. פשוט לא בא לי לצאת מהבית, החברים שלי לא עניינו אותי, ההורים שלי לא עיניינו אותי, העבודה שלי לא עניינה אותי. היום אני מכור נקי, אבל הלוואי שיכולתי להגיד שזה קל. אני עדיין צריך להזכיר לעצמי שהעולם נמצא מחוץ לחלון שלי ולא מעבר לצג המחשב. אני עדיין צריך להזכיר לעצמי את המחירים ששילמתי ושאני עדיין משלם ולשאול את עצמי אם ההנאה הזו שווה את המחיר. לא קלה היא דרכנו, אבל אני מאמין שבהמשך הדרך ההתבוננות אחורה על התקופה הפרועה הזו תעלה בי חיוכים נוסטלגיים ולא כאב. לקוות מותר, לא?
עכבר
 
אוף, מאיפה להתחיל?

הכישורים החברתיים שלי נפגעו. אנשים בעבודה הפסיקו לעניין אותי, אז לא יצרתי קשרים בעבודה. מהבית לא הייתי יוצא ביוזמתי אז גם קשרים מחוץ לעבודה לא הייתי יוצר. עם בת הזוג שלי הגעתי לניתוק חלקי כי חלק גדול מהזמן שכבר הייתי בבית הייתי מבלה לבד עם המחשב. פיזית העיסוק ברשת היה מעייף אותי ולזה עוד נוסף העניין של חוסר שעות שינה ושעות שינה לא מסודרות. במקרה הספציפי שלי גם התחילו לי תופעות "נפשיות" שנבעו מהצפה של חוויות במוח. למזלי הבנתי שהן נגרמות מהגלישה, אז לא התייחסתי אליהם בהיסטריה. אחרת בטח כבר הייתי מאושפז עם סעיף פסיכיאטרי. זהו בגדול. עכבר
 

שירז**

New member
עברתי על ההודעה

כמה פעמים על מנת להבין בדיוק שוב ושוב את מה שכתבת עכשיו . למעשה עכבר ניכנסתי לראש לך. עלו לי כמה שאלות אליך , 1- האם זה שהורדת את המינון והפסקת עם "הסייבר" החוויות המוחיים השתנו לרמות שונות? 2- האם הלחץ הנפשי השתנה? מה בדיוק ההרגשה שלך כרגע לזה שניגמלת איפה זה ממקום אותך כיום? זה פתאום יכול להראות מוזר לא? מצב חדש שלא היית רגיל אליו שנים בשיאי גלישה שלך. פעם סיפרתי כאן על קבוצת תמיכה שקמה בתל אביב לניסוי וזה נפל אחרי מעט מאוד זמן, העלתי כאן כל מיני מצבים של מכורים שהגיעו אלינו לטיפול ובאמת היו מכורים כבדים, עם בעיות ממש רציניות והאמת כיום אל יודעת מה קורה איתם. עשו שם כל מיני ניסויים של טיפול אבל זה נפל עוד לפני שהתחיל לקום. בגלל אטימות של שהיא של אנשי מקצוע לנושא ההתמכרות בארץ. וחלק גדול ממנו אי מקצועיות לטפל במכורים מסוג כזה. לכן יש גם הרבה פסיאטרים שאם היו קוראים עכשיו את ההודעה שלך היו בכייף שולפים אותך למערכת שלהם "על בסיס תרופתי". זה קצת מפחיד אבל אמיתי לחלוטין . ויש שעושים את זה גם. בכל מקרה אני שמחה שאתה כאן איתנו בריא ושלם עם מאמצים לא קטנים מצידך לטפל בעצמך ובצורך שלך .
 
עומס חוויות

יכול להיות שמה שאני הולך לתאר הוא פשטני מאוד, אבל אין לי תואר בפסיכיאטריה או בניורולוגיה. מה שקרה זה שכתוצאה מהסייבר הייתי מרגיש את המוח שלי מתפוצץ. החוויות היו פשוט גדולות פי עשר מכל מה שחוויתי עד אז, כמו מה שמתארים מכורים לסמים. "פצצות לגבות". בשלב מסויים אחרי כמה חודשים התחלתי לפתח סבילות לחוויות האלו ועם הזמן הן הפכו למשהו בעוצמה נורמלית. היום מה שקורה זה שהחוויות היומיומיות כבר לא מזיזות לי כמעט וחלק גדול מהמוטיבציה להגמל היא לתת למוח לרפא את עצמו ולהחזיר לעצמי את היכולת ואת הרגישות שקהתה מאוד. בתכלס הכל עניין של כמויות של חומרים כימיים שמופרשים במוח מול כמות הקולטנים שנמצאים שם כדי לקלוט אותם. לגבי תופעות הלואי - בדרך כלל אחרי סייבר טוב כשהייתי הולך לישון הייתי שומע קולות - כמו 15 איש שמדברים בו זמנית אצלי בראש. הבאסה הייתה שאם הייתי מנסה להקשיב לשיחה זה היה משתתק בבת אחת. אז מה שהייתי עושה הייתי נותן להם לקשקש לי בראש כרעש רקע וככה הייתי נרדם. אותי לפחות זה היה מרדים נפלא. אני מניח שאחרים היו נכנסים להיסטריה רק מעצם העובדה שהם שומעים קולות, בלי קשר לזה שאחר כך הם גם לא היו מצליחים להרדם בגלל הקולות בראש. לא הבנתי את השאלה על הלחץ הנפשי. בכל מקרה אני לפחות לא מרגיש שינוי בלחץ הנפשי שיש עלי. לגבי הגמילה אני מרגיש מאוד נינוח. אני יודע שזה שאני אעשה מחר סייבר לא אומר שחזרתי להתמכר, אבל מודע לעובדה שאם אני אתחיל לעשות את זה כל יום אז סימן שנפלתי חזרה פנימה. את הזמן הפנוי מהסייבר אני משקיע ביותר מעורבות בפורומים כאן וחלק מהזמן הפנוי הולך לטובת "הציבור" בזה שאני יוצא קצת יותר ונמצא עם בת הזוג שלי יותר כשאני בבית. עכבר
 

soulbird

New member
אני את ההתמכרות שלי

התחלתי בגלישה לאתרי אינפורמציה כמו cnn,bbc וכו אחרכך עברתי לאתרי פסיכולוגיה. בחול התנסתי news groups בעיקר בנושאי פסיכולוגיה וחינוך . בארץ הכרתי את הפורמים והתמכרתי. השפעתם על חיי היום יום שלי? זה משפיע על הלימודים חיים החברתיים , חיי משפחה וכו. הייתי מאוד רוצה להחזיר את העיניין לפרופורציות נכונות אבל זה קשה לאללה. אגב עכבר מה זה מכור נקי?? (נקי מאתרים מסויימים??)
 
אני אתן לך דוגמה מתחום הסמים

ואשליך ממנה לתחום של הרשת. עבורי כמי שמתעסק ופועל לא מעט בנושא של לגליזציה של מריחואנה יש הבדל בין משתמש במריחואנה ומכור למריחואנה. מכור עבורי הוא מי שמפתח תלות נפשית בסם. במריחואנה זה מאוד פשוט כי לא מתפתחת תלות פיזית בסם, אז אם נוצרת תלות היא בהכרח נפשית. אנשים מקרב מצדדי הלגליזציה טוענים שאין דבר כזה התמכרות למריחואנה ובניגוד אליהם אני טוען שיש דבר כזה, רק שזו לא התמכרות פיזית. מה שמביא אותי להתמכרות לאינטרנט ולהגדרה "מכור נקי". התמכרות לאינטרנט היא תמיד רק נפשית. אין באינטרנט שום אלמנט פיזי ממכר. אם נסכים שההתמכרות היא ביטוי של אלמנט התמכרותי בנפש של המכור הרי שהמכור נשאר מכור גם כשהוא מפסיק עם הסממנים הפיזיים של ההתמכרות שלו. כלומר כשהוא מפסיק לבטא את ההתמכרות שלו באספקטים הפיזיים שלה. מכור נקי לאינטרנט הוא לפי הגדרתי מישהו שממשיך להשתמש ברשת, אבל בלי הדפוסים ההתמכרותיים של הגלישה ללא שליטה. חלק מהניקיון שלי כולל המנעות מאתרים מסויימים. אבל זה לא שאם אני אגלוש אליהם אני אחזור להיות מכור, אלא שפשוט האתרים האלו מהווים גורם סיכון עבורי. מקווה שלמרות שההסבר שלי התארך הצלחתי להסביר מה רציתי. עכבר
 

soulbird

New member
אם הבנתי אותך נכון

אז זה כמו להיות אלכוהוליסט לשעבר שאסור לא לחזור לשתות אלכוהול. כי שהוא חוזר לשתות הוא חוזר על אותן דפוסי התנהגות של קודם לכן הוא נמנע בכלל מאלכוהול. האם אתה רואה את ההתמכרות שלך כתחת שליטה? האם אתה מגזים לפעמים?
 
לא סולי בירד הרי דיברנו על זה

שאלכוהול וסמים לא בדיוק מקבילים להתמכרות כמו אינטרנט אינטרנט מקביל יותר להתמכרות לאכילה כי אלכוהוליסט באמת אסור לו לגעת בטיפה אחת אחרת הוא יאבד שליטה ונרקומן זה בכלל... ואילו לחיות בלי אוכל אי אפשר חייבים לאכול לפחות קצת ומאוזן לחיות בלי אינטרנט אפשר אבל בשביל מה בעצם? אם אפשר היה להכניס אותו למקום הנכון ולהשתמש בו במידה אז הוא היה מעשיר אותו ומכניס לחיינו חוויות טובות של ידע ומידע ואינטאקטיביות של יחסים עם אנשים מעניינים שלפעמים בעולם הלא וירטואלי לא היה לנו צ´נס לפגוש אותם
 
למעלה