BadWolfBay
New member
שלום
אני מגדירה את עצמי כא-מינית עם נטייה רומנטית לגברים, כיוון שמאז תחילת גיל ההתבגרות הרגשתי שההפתחות המינית הרגשית שלי איטית ואף לא מפותחת כלל לעומת אחרים בגילי (זה לא שכל נער בגילי אמור להיות עם חשק לעשות את זה, אבל כולם כבר יכולים לראות סצנות מיניות בסרטים או לדבר על זה בכללי ובלי פרטים מבלי להידחות מזה ברמה שאני נדחית מזה). אני עוברת טיפול באינפרא אדום, ולמרות שבנות דתיות שלא מראות שום סימן משיכה אליי מפעילות את המכשיר גם באזור הפנימי שברגל שקרוב לאזור האיבר- יש לי דחף עצום לסגור את הרגליים, וגם כשידיד הומו שלי שם יש על הרגל שלי סתם ככה, רק מחיבה ידידותית בלבד כמובן- אני מרגישה לא בנוח. בנוסף, התחלתי להתפתח מינית יחסית בגיל מוקדם בעקבות עודף שומן, בכיתה ד'- ומאז אני לא מסוגלת להסתכל על עצמי עירומה במראה, ואפילו בזמן במקלחת אני מעדיפה להסתכל ישר ולא על החזה שלי. הבעיה היא שאף אחד לא מאמין לי שכבר בגיל הזה אני יכולה לדעת על עצמי מספיק בשביל לאשר דבר כזה, ובמיוחד לאור העובדה שאף אחד לא מבין את זה- גייז זה עוד מובן כי זה קיים גם בטבע- נצפו לא פעם אחת נקבות בעלות נטיות לסביות וזכרים שהתעניינו בבני מינם. לעומת זאת, העובדה שאני חסרת חשק למרות הדחף הטבעי שאמור להיות לי לזה, נראית לא הגיונית לאחרים- אבל אני באמת מרגישה נדחית מזה ברמה קיצונית. ראיתי בתגובות שעונים הרבה פעמים שרק אני יכולה להגדיר את עצמי, ועדיין- האם זה באמת ממוגדר מידי להגדיר את עצמי ככה, למרות שרק מלשמוע את המילה המפורשת ללעשות את זה ובהרצאות בבית הספר בנושא מיניות אני נגעלת ברמה כזאת שכאילו דיברו על הפרשות? האם אני צריכה להתנסות בזוגיות או לפחות לעבור את גיל ההתבגרות בשביל לדעת בביטחון שאני כזאת?
אני מגדירה את עצמי כא-מינית עם נטייה רומנטית לגברים, כיוון שמאז תחילת גיל ההתבגרות הרגשתי שההפתחות המינית הרגשית שלי איטית ואף לא מפותחת כלל לעומת אחרים בגילי (זה לא שכל נער בגילי אמור להיות עם חשק לעשות את זה, אבל כולם כבר יכולים לראות סצנות מיניות בסרטים או לדבר על זה בכללי ובלי פרטים מבלי להידחות מזה ברמה שאני נדחית מזה). אני עוברת טיפול באינפרא אדום, ולמרות שבנות דתיות שלא מראות שום סימן משיכה אליי מפעילות את המכשיר גם באזור הפנימי שברגל שקרוב לאזור האיבר- יש לי דחף עצום לסגור את הרגליים, וגם כשידיד הומו שלי שם יש על הרגל שלי סתם ככה, רק מחיבה ידידותית בלבד כמובן- אני מרגישה לא בנוח. בנוסף, התחלתי להתפתח מינית יחסית בגיל מוקדם בעקבות עודף שומן, בכיתה ד'- ומאז אני לא מסוגלת להסתכל על עצמי עירומה במראה, ואפילו בזמן במקלחת אני מעדיפה להסתכל ישר ולא על החזה שלי. הבעיה היא שאף אחד לא מאמין לי שכבר בגיל הזה אני יכולה לדעת על עצמי מספיק בשביל לאשר דבר כזה, ובמיוחד לאור העובדה שאף אחד לא מבין את זה- גייז זה עוד מובן כי זה קיים גם בטבע- נצפו לא פעם אחת נקבות בעלות נטיות לסביות וזכרים שהתעניינו בבני מינם. לעומת זאת, העובדה שאני חסרת חשק למרות הדחף הטבעי שאמור להיות לי לזה, נראית לא הגיונית לאחרים- אבל אני באמת מרגישה נדחית מזה ברמה קיצונית. ראיתי בתגובות שעונים הרבה פעמים שרק אני יכולה להגדיר את עצמי, ועדיין- האם זה באמת ממוגדר מידי להגדיר את עצמי ככה, למרות שרק מלשמוע את המילה המפורשת ללעשות את זה ובהרצאות בבית הספר בנושא מיניות אני נגעלת ברמה כזאת שכאילו דיברו על הפרשות? האם אני צריכה להתנסות בזוגיות או לפחות לעבור את גיל ההתבגרות בשביל לדעת בביטחון שאני כזאת?
