שלום!

[AnGel in love1]

שלום!

אני חדשה פה...והאמת זאת גם פעם ראשונה שאני נכנסת לפה אוקיי..אני מאמינה באלוהים ולפי מה שנראה לי גם אתם! אמממ טוב.... אז אני לא הילדה הכי מקובלת בעולם אבל אני די מקובלת אפשר להגיד, יש לי בעיה יש אנשים שתמיד חושבים שהם מושלמים ויש להם זכות לרדת על אנשים בלי הפסקה.... אני מכירה המון אנשים כאלה... יש לי משקפיים (אני רוצה לציין שאני נראית מאוד טוב בלי משקפיים) והן מזיקות למעמד שלי....כולם יורדים עליי רק בגלל המשקפיים...אין לי בעיה להפתר מהם ולשים עדשות....אבל אני מפחדת...! אני שונאת את כל הדברים האלה שאנשים אומרים לי משקפופרית וזה... אבל אני לא הכי מכוערת.. חוץ מהמשקפיים אני נראית טוב אני מתה כבר להפתר מהם ואז אני בטוחה שהמצב שלי בחברה יהיה הרבה הרבה יותר טוב. יש לי עוד משהו שאני רוצה לדבר עליו... מאז שסבתא רבא שלי נפטרה ז"ל אני התחלתי להאמין (יותר) באלוהים והתחלתי לנשק מזוזה לדבר לאלוהים ולקרוא סיפרי רוחנות! אני מאמינה שבאיזשהי שנה סבתי תחזור! השאלה היא מתי.. הייתי רוצה לקבל איזה סימן!!! תודה

 

[catyael]

ברוכה הבאה הדס ../images/Emo23.gif

דבר ראשון באמת ברוכה הבאה לפורום הזה. תראי, בעיניין ה"מקובלות" אני יכולה מאוד להבין אותך ואני חושבת שכל אחד שעבר את הגיל הגיל הזה יכול להבין, כולנו עברנו את התקופה בה נחשבו ל-"לא מקובלים" מסיבות כאלה ואחרות. מה שחשוב שתזכרי הוא שהחברים הטובים באמת יאהבו אותך עם או בלי משקפיים, ולשאר הילדים- לפעמים פשוט מקנאים, ולפעמים כן רוצים להיות איתך, בעיקר הבנים, אך במקום זה מקניטים כי לא יודעים איך לגשת.. בכל אופן אני מבטיחה לך שכל זה יעבור. אז באופן המיידי את יכולה לקנות מסגרת יותר יפה או לשים עדשות (מה שלא הכי נוח לפי מה שהבנתי) או פשוט לקבל את עצמך כמו שאת ולאהוב את עצמך. אמרת שאת מאמינה באלוהים. האם את מאמינה שהוא אוהב אותך? התשובה כמובן צריכה להיות כן!. אלוהים אוהב את כל ילדיו, והכי חשוב, הם צריכים ללמוד לאהוב את עצמם, במשך החיים תביני שמראה זה לא הכל, רק כלי שאלוהים נתן לנו בכדי להתמודד עם חיי היום יום, אבל מה שקובע בסופו של דבר הוא האישיות של הבן-אדם. לגבי סבתא שלך, אני מאמינה שהיא חזרה באיזו שהיא צורה למעגל החיים, מה שהכי חשוב שרוחה של סבתך איתך בתוך הלב שלך, וזו הוכחה לזה שהגוף יכול למות, אבל הנשמה אף-פעם לא. המון אהבה והרבה בהצלחה...

 

[א ל ו ק י ם]

אין צורך לנשק מזוזה

זה מעניין אותי כקליפת השום. כל פעם שאתם נותנים משמעות למשהו אתם משקרים לעצמכם תוך מתן משמעות למשהו חסר משמעות ובכך מנסים לחוש כאילו יצאתם אתם בסדר. אינכם מבינים שמשמעות זו רק פוגעת בכם שכן אינה באמת משפרת את חייכם (לחיות בשקר מתמיד אינו שיפור באיכות החיים). בקשר לחבר´ה שיורדים לך לחיים, עליך להבין שהם חסרי ביטחון לא פחות ממך. ההבדל היחידי הוא שהם אינם מראים זאת. כלומר משחקים אותה אדישים. החוכמה היא לא להראות רגישות ולהפגין אומץ (למרות שלא באמת אמיצים). במצב זה החברה ימשיכו מעט ואת תקחי הכל ללב ולא תראי זאת. אולם עם הזמן הם יקלטו שהם אינם פוגעים בך וההנאה שמופקת עבורם מלפגוע באחרים לא תמומש ולכן יפסיקו. האמיני לי, אין זו סתם קלישאה, זה פשוט עובד.

 

[manew]

התנצלות

בהתחלה חשבתי לא לקרוא את הודעתך בגלל המילים הראשונות ובגלל הודעה אחרת שלך בסוף החלטתי לקרוא וכתבת דברי טעם נכונים בהחלט חזק ואמץ וקבל את סליחתי באהבה חיים

 

[AnGel in love1]

נראה לי שטעית...

זאת ההודעה הראשונה שאני רושמת בפורום הזה... אבל בכל מקרה... תודה רבה...

ואני בת... ל"אלוקים" אני מאמינה שנישוק מזוזה זה חלק די גדול בחיים או לפחות בשלי...אני מאמינה שזה יביא לי ולסבתי מזל ולכל האחרים שחס וחלילה אי פעם תבוא שעתם... ולזאת שמסרה לי ברוכה הבאה..תודה רבה על הקבלת פנים....

 

[manew]

פניתי ל"אלוהים"