שלום

[siriusgirl]

תודה לשניכם,

OCD זה שם לבעיה, אני לא יודעת אם זו הבעיה שלי - חלק ממה שמפריע לי זה חוסר ודאות. מחשבות שמתרוצצות ועוד המוני תסמינים הוגדרו אצלי תמיד כשגעון אישי שכדאי לי לשמור לעצמי *לא שהוא הולך בכלל לאנשהו*, אני לא יודעת אם זה אכן אוסי. לשתף בבעיה שלי? אני לא יודעת איך בכלל להתחיל. הבעיה שלי מורכבת יותר (אני מניחה

) כי היא כוללת בתוכה אנורקסיה. פניתי לפסיכולוגית כדי לטפל בהפרעה הזו והיא 'ספרה' לי שיש לי OCD. אני אובססיבית לנקיון ולסדר, בצורה שכל הפרעה לשגרת הסדר או בנקיון האישי שלי גורמת לי לתסכול ולהרגשה נוראית (בכי לפעמים כתוצאה מתסכול |מסמיקה|). אני רוחצת ידיים המון - היו תקופות שהידיים שלי דיממו מחתכים. והחלק הנוראי ביותר הוא, אני חושבת, המחשבות. גורמות לי לרצות בצורה נואשת שיותקן לי בראש כפתור של OFF שפשוט....ישתיק את הכל. אה ו, אני לוקחת פריזמה מזה כשבועיים. בקשר למפגשים, מה קורה בהם?

 

[siriusgirl]

קודם כל- תודה,

אני לא מרגישה מלוכלכת כתוצאה מחוסר נקיון זה...מועצם יותר. אני מרגישה מזוהמת וכאילו כל דבר שאגע בו כשאני במצב הזה יהפוך למזוהם כמוני. אני יודעת שזה שטויות וודאי שאני מנסה להלחם בזה. בעבר הייתי שוטפת ידיים המון, פשוט מתוך חוסר מודעות. כמובן שכשהידיים מדממות לאורך זמן, לא רק שהסביבה תוהה אלא שרופא עור שנשלחתי אליו שלח אלי מבטים מרחמים ואז נכנסה לה טיפה של מודעות לתמונה. אז ניסיתי להפסיק ולא לגשת לרחוץ ידיים כל פעם שהרגשתי צורך. זה אמר מבחינתי להסתובב מזוהמת, מתוסכלת ומעין מזהמת סביבתית. הראש שלי עסק רק בעובדה שעדין לא ניקיתי את עצמי והיה קשה להתרכז בפעולות אחרות. אני מדברת על תקופה ארוכה שזה נמשך, וודאי שנלחמתי בעצמי. זה לא נעלם, והידיעה שזה מטופש רק הופכת את זה לגרוע יותר. אני יותר שולטת מזה מבעבר אבל... לא יודעת (סליחה על העלגות והחפירה), זה מרגיש כמו שד קטן שמתחבא לי מאחורי הכתף ומחכה לשניה אחת של אי עמידה על המשמר מצידי.

 

[אמא11]

היי siriusgirl ברוכה הבאה לפורום שלנו../images/Emo140.gif

אני מניחה שאת מאד מוצפת עכשיו - הן בהרבה רגשות והן בהמון מידע, ואני חושבת שכדאי לך קצת לנוח ולעכל כל מה שקראת. כפי שבודאי כבר אמרו לך, הפריזמה תשפיע על המחשבות, רחיצת הידיים והרצון לסדר, רק עוד כמה שבועות. זה מבאס שכאשר את מתחילה טיפול תרופתי (לפעמים אחרי לבטים) פתאום צריך לחכות כל כך הרבה זמן. אני מקוה שבקרוב תתחילי להרגיש הקלה. בקשר למפגשים - אם את מאיזור תל אביב, אנחנו נפגשים אחת לשבועיים, בימי חמישי בערב ברחוב נחלת בנימין. באים בדרך כלל 12-15 איש (במפגש הקודם היו 17) כולם עם OCD בצורות שונות ורמות שונות ואנחנו מדברים, פורקים, מחליפים מידע - בקיצור קבוצת תמיכה ועזרה הדדית. הגילאים הם מ18 עד 60. יש גרעין קבוע והיתר באים כשמתאפשר. מחר אכתוב הודעה מסודרת על המפגש שיתקיים ביום חמישי בשבוע שיבוא. לשם שינוי תתארח במפגש פסיכולוגית. אם את מאזור ירושלים - המפגשים שם מתקיימים בימי רביעי אחת לשבועיים וגם עליהם יש הודעה בפורום. האם הפסיכולוגית שאת מטופלת אצלה עובדת איתך בשיטה קוגניטיבית התנהגותית? מקוה שתמשיכי לשתף ולהשתתף ושוב ברוכה הבאה חיבוק גדול תמי

 

[siriusgirl]

שלום

לא ממש איך יודעת איך לכתוב את זה - אני קוראת את ההודעות בפורום בשעות האחרונות ולא חשבתי שארגיש כך אי פעם. אני נערה בת 18 ולפני זמן לא רב הפסיכולוגית שלי הסבירה לי שיש לי OCD. לא חשבתי שהיא רצינית כי OCD נשמעת מילה בומבסטית ואם היה לי את זה ודאי הייתי יודעת, לא? מצאתי את הפורום הזה הבוקר וכאמור, קראתי המוני הודעות בו. לומר שנפתחו לי העיניים לא תהיה מטאפורה. שנים שאני חושבת את עצמי למטורפת, שנים שאני דואגת שאיש לא יוכל לחיות איתי כי למען ה' אני - לא - נורמלית, שנים שאני חיה עם ההרגשה הזו של טרוף פנימי, עם חוסר שינה כי המחשבות שלי רצות בלולאה שלא נגמרת, התקפות של קוצר נשימה וחרדות חרדות חרדות. ועכשיו, לראות פתאום ש...שאולי זה לא לגיטימי אבל שזה קיים, שזה לא שגעון פרטי שלי ש....אני אפילו לא יודעת איך לתאר את זה. כי מה לא חשבתי על עצמי ועל הטרוף שרץ בראש שלי ובמעשים שלי. אני לא יודעת כמה מה שיש לי הוא חמור ואם אכן יש לי OCD (כי עדין, זה נראה לי משהו ענק ורחוק *הלוואי*) אבל לפחות אני לא היחידה שמרגישה ככה. שבתשלום.

 

[אנטיתזה גלגל]

ברוכה הבאה לפורום ../images/Emo65.gif

הכי מרגש בעולם לגלות שאתה לא לבד וגם יש שם למה שעובר עליך... אני מקווה שתמצאי פה בית חם

. יש בפורום "קישורים" ו"מאמרים" (סרגל כחול למעלה). הפורום גם נפגש מדי שבועיים. נשמח לעזור וליעץ לך איך להמשיך מפה ומה כדאי לעשות ולברר.