וואוו, אני כל כך לא מסכימה איתך!...
לטעמי המחשבה שעלי להוריד סבל מהעולם היא ממש לא רלוונטית. קודם כל, אין רע בסבל. סבל לא גורם אושר, אבל הוא כן גורם התפתחות, וחוץ מזה, הוא נברא ולכן הוא הכרחי. אין סיבה שאדם כזה או אחר, יחליטו שיש למגר את הסבל מהעולם. דוגמה טובה מאוד בעיני היתה מטפלת חברה שאני ממש מחזיקה ממנה, שראתה את הבת שלה סובלת מהמצב המשפחתי שלה, וידעה שהיא לא יכולה לעזור לה, אלא הדבר הכי נכון שהיא יכולה לעשות זה פשוט להיות שם, כלומר, לראות אותה סובלת ולא לעשות כלום. בדיוק ככה. אני חושבת שגם אלוהים בכבודו ובעצמו לא רואה בזה ריפוי, ומאפשר לנו לסבול, כשזה השיעור שאנחנו צריכים לעבור. אני חושבת שזו עליית מדרגה רצינית מאוד, לאפשר למי שאתה מרגיש אחראי עליו (מטופל, חבר, וכולי), לסבול, כל עוד הוא לא בוחר באופן ברור להשתחרר מהסבל, ולא מבקש את עזרתך.